- יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הרביעי בכ-27.5 מיליארדי דולרים (כ- 5.2%) ועמדה בסופו על כ-554 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרה נבעה משילוב של עלייה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ ומהמשך זרם ההשקעות נטו של תושבי חוץ בישראל.
- יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הרביעי בכ-2.8 מיליארדי דולרים בלבד (כ-0.4%) ועמדה בסוף דצמבר על כ-774 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל ומעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי תושבי ישראל.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירד במהלך הרביע הרביעי בכ-25 מיליארדי דולרים (10%) ועמד בסופו על כ-220 מיליארדים.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), ירד במהלך הרביע הרביעי בכ-6 מיליארדי דולרים (2.2%) ועמד בסוף דצמבר על כ-277 מיליארדי דולר.
- היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג ירד במהלך הרביעי בכ-0.7 נקודות האחוז ועמד בסוף דצמבר על כ- 27%.
בסיכום שנתי[1] 2024
- בשנת 2024 חלה עלייה חדה בהיקף השקעות נטו של תושבי חוץ במשק. היקף ההשקעות נטו עמד על כ-27 מיליארד דולר בהשוואה לכ-8 מיליארדים בלבד בשנת 2023.
- תושבי חוץ חזרו, במחצית השנייה של שנת 2024, להשקיע נטו בתיק ניירות ערך למסחר וזאת לאחר שנתיים של מימושים נטו.
- תושבי חוץ חזרו במחצית השנייה להשקיע גם בהשקעות ישירות שהסתכמו במהלך שנת 2024 כולה בכ-17 מיליארדי דולרים, גבוה במעט מהיקפן בשנת 2023.
- גם היקף השקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל בשנת 2024 היה גבוה משמעותית מהיקפו בשנת 2023 והסתכם בכ-47 מיליארד דולר.
[1] להרחבה ניתן לעיין בדו"ח "מבט סטטיסטי" לשנת 2024