לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הראשון של השנה:
- ברביע הראשון של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית, בשיעור של כ-1.5%, לאחר ירידה בה ברביע הקודם על רקע 'מלחמת חרבות ברזל'; עם זאת קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות.
- יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-1.8% (כ-23 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות.
- המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם ברביע זה בכ-0.26 נק' האחוז, ובחודשים אפריל-מאי 2024 הוסיף להצטמצם ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים - כ-1.09 נק' האחוז.
- יתרת החוב של משקי הבית גדלה בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-7 מיליארדי ש"ח) לכ-800 מיליארדים כתוצאה מעלייה מתונה ביתרת החוב לדיור; הגידול ביתרת החוב של משקי הבית נבע גם מעלייה ביתרת החוב לא-לדיור שמקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הראשון של שנת 2024 יתרת החוב של המגזר העסקי שבה לעלות בהיקף של כ-23 מיליארדי ש"ח (1.8%) לרמה של כ-1.3 טריליונים, לאחר ירידה בה ברביע הקודם על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'; עם זאת נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרה זו שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
- העלייה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מגיוסי חוב נטו בהיקף של כ-19 מיליארדי ש"ח שהתרכזו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. פיחות של כ-1.5% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן[2] תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מפירעונות נטו באג"ח סחירות בחו"ל. (איור 1).
- השפעות אלה הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים גדל לכ-3% לעומת שיעור אפסי ברביע הקודם, ואילו שיעור הגידול השנתי בחוב לבנקים המשיך לרדת גם ברביע זה בהמשך לירידה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אך נותר עדיין חיובי (כ-5%). נציין כי, בחמש השנים האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים. (איור 2).
- ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-17 מיליארדי ש"ח כאשר כשני שליש מהם גויסו בחודש ינואר, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-13 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-53% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3).
גם בחודשים אפריל-מאי 2024 חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל בגיוסים - כ-71% מסך גיוסים של כ-6 מיליארדי ש"ח בחודשים אלה, בוצעו על ידן.
- ברביע הראשון של השנה המרווח[3] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.26 נק' האחוז, לכ-1.18 נק' אחוז; בחודשים אפריל-מאי 2024 מרווח זה הוסיף להצטמצם עד לרמה של כ-1.09 נק' האחוז ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים. (איור 4).
לוח 1: התפלגות החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי1
איור 1: אומדן לתנועות של סך החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 2: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב הבנקאי והחוץ-בנקאי של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 3: הנפקות אג"ח של המגזר העסקי הלא-פיננסי במהלך הרביע, לפי ענפים
איור 4: המרווח בין אג"ח חברות צמודות (תל בונד 60) לאג"ח ממשלתיות צמודות
(ממוצע חודשי)
ב. החוב של משקי הבית
- ברביע הראשון של שנת 2024 יתרת החוב של משקי הבית שבה לעלות, בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-7 מיליארדי ש"ח) לאחר ירידה בה ברביע הקודם, והסתכמה בכ-800 מיליארדים.
- יתרת החוב לדיור המשיכה לגדול ברביע זה בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-5 מיליארדי ש"ח), ברובה לבנקים, לכ-573 מיליארדים; יתרת החוב לא-לדיור שבה לעלות ברביע זה בשיעור של כ-1% (כ-2 מיליארדי ש"ח) לכ-227 מיליארדים, לאחר ירידה בה בארבעת הרביעים הקודמים. העלייה ביתרת החוב לא-לדיור מקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.
- השפעות אלה הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי ביתרת החוב לדיור המשיך לרדת גם ברביע זה לכ-4%, בהמשך למגמת הירידה בו מסוף שנת 2021; ואילו ביתרת החוב לא-לדיור נרשמה עליה קלה בשיעור הגידול השנתי אך הוא עדיין נותר שלילי ועמד על כ-2%-. (איור 5).
- ההתמתנות בעלייה בחוב לדיור היא תוצאה של האטה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים והן הסתכמו ברביע הראשון של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-18 מיליארדי ש"ח, נמוך מעט מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-19 מיליארדים). בחודש אפריל 2024 נרשמה ירידה קלה, עונתית ברובה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-6.2 מיליארדי ש"ח. עם זאת, בחודש שלאחר מכן, מאי 2024, ניכרת עלייה בהיקף נטילת המשכנתאות החדשות והן הסתכמו לאחר ניכוי עונתיות בכ-7 מיליארדי ש"ח. (איור 6).
לוח 2: יתרות החוב של משקי הבית1
איור 5: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב של משקי הבית לדיור ושלא לדיור
איור 6: סכום ההלוואות החדשות לרכישת דירת מגורים שהעמידו הבנקים לציבור (משכנתאות)
ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.
[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
[2] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.
[3] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.