לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.3 אחוז, ביטוי להתאוששות ההדרגתית של המשק מהפגיעה ממלחמת "חרבות ברזל". המלחמה נמשכה בינואר אך השפעתה על הפעילות המשיכה להיחלש.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליות מדד הפדיון בשירותים, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (דצמבר), יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות, שיעור המשרות הפנויות והרכישות בכרטיסי אשראי (ינואר). לעומת אלה, יצוא השירותים ומשרות השכיר (נובמבר), מדד הייצור התעשייתי (דצמבר) ויבוא מוצרי צריכה (ינואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
המדדים לרבעון האחרון של 2023 התעדכנו מטה עם קבלת נתוני החשבונאות הלאומית לתקופה זו. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
ינואר |
|
0.29 |
|
דצמבר |
0.38 |
0.27 |
|
נובמבר |
0.26- |
0.63- |
|
אוקטובר |
1.80- |
2.41- |
|
ספטמבר |
0.70- |
0.53- |
|
אוגוסט |
0.15 |
0.18 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
ינואר |
דצמבר |
נובמבר |
אוקטובר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-2.7 |
2.5 |
-5.2 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
6.4 |
0.5 |
-16.0 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
10.1 |
3.9 |
-8.8 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-0.7 |
1.5 |
-1.9 |
-6.5 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
0.5 |
-2.8 |
-0.6 |
-5.4 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
0.3 |
11.1 |
0.2 |
-10.6 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
-3.1 |
-3.5 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
-3.5 |
-3.8 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.1 |
3.6 |
3.4 |
3.2 |
|
ייצור החשמל[4] |
|
-1.7 |
0.9 |
-4.5 |
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[5] |
2.1 |
11.3 |
7.7 |
-17.5 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.
[5] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.