להודעה זו כקובץ לחץ כאן

 

המדד המשולב לחודש נובמבר נותר ללא שינוי (עלייה של 0.03%), זאת בדומה למדדי ספטמבר-אוקטובר. הקיפאון בספטמבר-נובמבר מלמד שהמשק הושפע באופן משמעותי מהמלחמה (ובפרט מההתעצמות שהייתה בצפון) ולכן לא התקרב לרמת הפעילות השגרתית.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור והרכישות בכרטיסי אשראי (נובמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אוקטובר) ומשרות השכיר והתחלות הבנייה (ספטמבר). לעומת אלה, יצוא הסחורות (נובמבר), מדד הפדיון בשירותים (אוקטובר) ויצוא השירותים (ספטמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. הקיפאון בייצור התעשייתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר מיתן גם הוא את עליית המדד.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

השינוי במדד (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

נובמבר

 

0.03

אוקטובר

0.06-

0.03

ספטמבר

0.01

0.06-

אוגוסט

0.36-

0.26-

יולי

0.06

0.08

יוני

0.12-

0.06-



לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

נובמבר

אוקטובר

ספטמבר

אוגוסט

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

0.1

0.1

-0.1

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-1.8

0.2

-1.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

1.1

3.8

-6.4

יבוא מוצרי הצריכה1

9.7

-0.9

5.7

-1.4

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

1.1

-4.1

14.6

-1.8

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-6.3

3.0

-6.7

9.9

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-1.6

-2.0

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.3

-0.2

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.4

4.4

4.4

4.4

התחלות הבנייה[4]

 

 

 20.5

 

הרכישות בכרטיסי אשראי[5]

5.0

0.4

1.5

-3.7

 

 

 

[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.