ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים (להלן - "הוועדה"), הינה ועדה שהוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - "החוק") כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לתחום של איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ובסמכותה להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ-2.26 מיליוני ש"ח להפרה) בגין הפרות של החוק, הצווים והתקנות שהוצאו מכוחו.
בוועדה שלושה חברים- יו"ר הוועדה, המפקח על הבנקים מר דניאל חחיאשוילי, וחברות הוועדה- ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, וסגנית המפקח על הבנקים, גב' רויטל קיסר-סטויה.
הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי בסך 2.1 מיליוני ש"ח על בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן - "הבנק"), בגין הפרות של הוראות מכוח החוק, ובזה 11 הפרות של סעיף 9 לעניין דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן – "הרשות") על פעולות הנחזות כבלתי רגילות, ו-10 הפרות של סעיף 2א לצו לעניין הליך הכרת הלקוח. הפרות אלו התגלו במסגרת ביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור.
הפרות סעיף 9 לצו, נבעו מכשל בהגדרת חוקי מערכת הניטור של הבנק. בעניין זה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור הוא התשתית לקיום חובת הדיווח שהיא "הבריח התיכון" של משטר איסור הלבנת הון.
הפרות סעיף 2א לצו, נבעו מכך שהבנק לא זיהה את האנומליות בפעילות בחשבונות. בעניין זה, ציינה הוועדה כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח אינה תלויה באיתור אנומליות בלבד, אלא מבוססת על הערכת סיכון לצד עדכון תקופתי.
יצוין כי הוועדה קיבלה את ההחלטה לאחר שימוע שנערך לבנק וכי הוועדה החליטה על הפחתת גובה העיצום ביחס לגובה העיצום המקסימאלי שנקבע בחוק, בין היתר בשים לב לנסיבות, ולנוכח שיתוף הפעולה של בנק עם צוות הביקורת, והפעולות שהבנק נקט לתיקון הליקויים.
לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים.
לעיון בהחלטה ופירוט ההפרות שאותרו, שיקולי ההחלטה והטעמים להטלת העיצום ראו: