בוקר טוב לכולכם,
אני שמח במיוחד להיות כאן היום – השנה, לשמחתי, באופן פיזי – ולפתוח את הכנס השנתי של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, שמתקיים לרגל פרסום הדוח השנתי "מבט סטטיסטי לשנת 2024".
אירוע זה, שהפך כבר למסורת חשובה בבנק ישראל, הוא הזדמנות לעצור לרגע, להביט אחורה על השנה הכלכלית המורכבת שחלפה, ולסכם את ההתרחשויות המרכזיות במשק כפי שהן משתקפות באופן מדויק וברור בסטטיסטיקה הפיננסית שלנו.
בדבריי היום אתייחס למה שעבר על המשק הישראלי בשנה האחרונה, לאתגרים המורכבים שעמדו בפנינו בקבלת ההחלטות ובחשיבות המכרעת של הנתונים בהתמודדות איתם, ואסיים בכמה מילים על האתגרים שעוד ניצבים בפנינו בעתיד הקרוב.
השנה האחרונה הייתה ללא ספק אחת הקשות והמורכבות ביותר שידעה מדינת ישראל, מכל בחינה אפשרית.
לצד הפגיעה הקשה והכואבת בגוף ובנפש של אלפי אזרחיות ואזרחים, חיילות וחיילים, עומד גם הכאב הגדול על החטופות והחטופים שחלקם טרם שבו לבתיהם.
בנוסף למחיר האנושי הכבד, המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר הביאה עימה גם זעזוע כלכלי משמעותי, בעוצמה ובהיקף שלא הכרנו בעבר.
המשק הישראלי נכנס למשבר הנוכחי כשהוא נשען על חוזקות יסוד משמעותיות – יחס חוב-תוצר נמוך באופן יחסי, מאזן נכסים חיובי ויציב, סקטור הייטק איתן ושוק עבודה הדוק – אף שהחוזקות הללו התמתנו מעט על רקע האתגרים שאפיינו את שנת 2023.
היסודות החזקים של המשק הם שאיפשרו לכלכלה הישראלית למזער את הפגיעה ולשמור על יציבות גם לנוכח המשבר הכלכלי חסר התקדים שהביאה עמה המלחמה.
עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, עמד המשק הישראלי בפני זעזוע חד בעוצמתו, שהביא לאי ודאות כלכלית קיצונית ולתנודתיות גבוהה מאוד בשווקים הפיננסיים.
בהתאם, המדיניות המוניטרית בשלב זה התמקדה בראש ובראשונה בהבטחת יציבות השווקים ובשמירה על התפקוד התקין של המערכת הפיננסית.
זאת, בין היתר באמצעות צעדים מיוחדים וחסרי תקדים שנקט בנק ישראל, ובראשם תוכנית ההתערבות בשוק המט"ח.
חשוב לי לומר כמה מילים על התוכנית הזאת: בניגוד לתוכניות התערבות שהפעילו בעבר בנקים מרכזיים אחרים, אנחנו לא הצבענו על שער חליפין מסוים שאליו אנחנו מכוונים.
במקום זאת נקטנו בגישה שונה – העמדנו חבילת התערבות בהיקף של 30 מיליארד דולר, והצהרנו שהמטרה המרכזית היא להבטיח את תפקודו התקין של השוק.
השוק, שהכיר היטב את הרזרבות הגבוהות שברשותנו – מעל 200 מיליארד דולר – הבין במהרה את המסר, ובסופו של דבר נדרשנו למכור בפועל רק כ-8 מיליארד דולר. אפשר לחשוב על זה כסוג של- QE-FX.
אני יכול גם לשתף שבבנקים מרכזיים מובילים במדינות אחרות כבר לומדים כיום את התוכנית הזו, ומתעניינים בגישה הייחודית שנקטנו.
בנוסף, כבר בתחילת המלחמה פעלנו מול המערכת הבנקאית לגיבוש מתווה מיוחד שכלל דחיית החזרי הלוואות, ובחלק מהמקרים אף ויתור על ההחזר החודשי למשרתי המילואים ולתושבים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום. כך, על אף שהריבית נותרה ללא שינוי, הצלחנו להקל את תנאי המימון באופן ממוקד ומותאם לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד כתוצאה מהמלחמה.
בתחילת שנת 2024, ולנוכח סימנים ראשוניים של התייצבות בשווקים והערכות כי עצימות המלחמה נמצאת במגמת ירידה, התעצמה התפיסה כי האתגר העיקרי בפניו עומד המשק הוא פגיעה משמעותית בביקושים.
מאות אלפי מילואימניקים גויסו באופן פתאומי ונותקו מחיי השגרה שלהם, עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם בצפון ובדרום, והצריכה הפרטית, שהינה מנוע מרכזי של המשק, ירדה באופן חד, ואי-הוודאות הייתה הגבוהה.
במצב זה, כחלק מהניסיון לתמוך במשק ולאפשר לו להתחיל להתאושש, ולאור הירידה בעצימות המלחמתית באותה נקודת זמן, הוועדה החליטה בתחילת שנת 2024 על הפחתת הריבית.
ככל שהתקדמה שנת 2024, התמונה הכלכלית הפכה למורכבת אף יותר. העצימות המלחמתית שבה ועלתה, וכתוצאה מההתפתחויות הגיאופוליטיות החריפה גם העלייה בפרמיית הסיכון.
במקביל, מגבלות ההיצע הפכו משמעותיות יותר ויותר, והתבטאו בעיקר במחסור חריף בכוח אדם עקב היעדר כניסת עובדים פלסטינים וגיוס מילואים ממושך בהיקפים נרחבים.
ענפים רבים נפגעו, ובפרט ענף הבינוי, שסבל מעיכובים בפרויקטים ומהתייקרות משמעותית בעלויות.
במציאות זו, שבה מגבלת ההיצע הפכה מרכזית, המדיניות המוניטרית – הפועלת בעיקר על צד הביקושים – התאימה את עצמה: הפחתת הריבית כבר לא הייתה אפקטיבית. זאת מכיוון שהגדלת הביקוש ללא יכולת לייצר ולספק אותו הייתה מובילה בעיקר ללחצים אינפלציוניים, ללא תועלת ממשית לפעילות.
בנוסף, עליית פרמיית הסיכון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות חייבה שמירה על סביבת ריבית גבוהה.
לפיכך, הוועדה המוניטרית נקטה בהמשך מדיניות מרסנת ומאוזנת.
כמו שאתם יודעים, מעבר למדיניות המוניטרית, אנחנו בבנק ישראל ממלאים גם את תפקיד היועץ הכלכלי לממשלה בניגוד למרבית הבנקים המרכזיים בעולם.
השנה האחרונה המחישה עד כמה תפקיד זה הוא משמעותי ומרכזי בעשייה שלנו.
לאורך שנים רבות, התפיסה השלטת בישראל הייתה שמשברים כלכליים אינם מצריכים התערבות פיסקלית מהירה ומשמעותית בזמן המשבר עצמו.
כך היה במשבר של תחילת שנות ה-2000, בעקבות משבר הדוט-קום והאינתיפאדה השנייה, וכך גם במשבר הפיננסי הגלובלי ב-2007. בשני המשברים הללו, המדינה העדיפה לפצות רטרואקטיבית את אלו שנפגעו, רק לאחר סיום האירוע.
אולם, במשבר הקורונה, אנחנו בבנק ישראל הטמענו תפיסה חדשה: ישנם מצבים בהם סיוע פיסקלי מיידי ורחב היקף הינו הכרחי כדי להעניק ודאות למשקי הבית ולעסקים, ולמנוע נזקים ארוכי טווח למשק.
את התפיסה הזאת מימשנו גם במהלך המלחמה הנוכחית. הסיוע הפיסקלי, שהיה משמעותי והועבר במהירות, סייע לתת וודאות וביטחון לכלל השחקנים במשק ועזר לצלוח את התקופה המורכבת הזאת.
כמו בכל תחום בכלכלה – אין ארוחות חינם. על סיוע פיסקלי בהווה יש צורך לשלם בעתיד, ולאור הגידול המשמעותי בהוצאות הביטחון, הנוכחיות והצפויות המלצנו לממשלה לנקוט צעדי התאמה משמעותיים.
חלק מהצעדים הללו אומצו כבר במסגרת תקציב 2024, אך החלק המרכזי, בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים, נכלל בתקציב 2025.
התאמות משמעותיות אלה תרמו לאמינות המדיניות הכלכלית של ישראל בעיני השווקים הבינלאומיים וחיזקו את יציבות המשק.
כפי שציינתי גם בעבר, לצד צעדי ההתאמה הפיסקלית החשובים, היה מקום לשנות את הרכב התקציב כך שיכלול באופן בולט יותר מנועי צמיחה, צעדים לשיפור פריון העבודה – בדגש על השקעה משמעותית יותר במערכת החינוך – וצמצום הוצאות שאינן תורמות במידה מספקת לפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק והורדת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה.
בתוך האתגרים הרבים שליוו אותנו לאורך השנה, בלט במיוחד הזינוק בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי.
זו, עלתה בחדות מיד עם פרוץ המלחמה, נותרה תנודתית במשך השנה, ולקראת סוף המחצית השנייה התמתנה בצורה ניכרת, בין היתר לאור המצב בצפון ואישור התקציב בממשלה, עם ההתאמות הנדרשות.
כדי להתמודד בצורה יעילה עם כל האתגרים הללו, היה לנו חיוני לקבל נתונים איכותיים, אמינים ומדויקים בזמן אמת.
כאן, חטיבת המידע והסטטיסטיקה מילאה תפקיד מרכזי – הן בהנגשה רציפה של מידע כלכלי ופיננסי חיוני לקבלת החלטות בבנק, והן בפיתוח ובהרחבת כלים דיגיטליים מתקדמים עבור הציבור הרחב.
העבודה הזו סייעה לנו לקבל החלטות כלכליות מושכלות יותר, ובו-בזמן חיזקה את אמון הציבור והשחקנים בשווקים הפיננסיים ביכולתנו להתמודד עם המשבר.
נתונים אלה אפשרו לנו לזהות בזמן אמת את השינויים במצב הכלכלי, להתאים את המדיניות במהירות ובאופן מדויק יותר, ולקבל החלטות מושכלות מול המציאות המשתנה.
במילים פשוטות, בשנה כה מורכבת, הנתונים היו כלי עבודה חיוני שאִפשר לנו לנווט בתוך אי-הוודאות הגבוהה – ולחטיבת המידע והסטטיסטיקה היה תפקיד מרכזי בכך.
אבל חשיבות הנתונים אינה נוגעת רק למקבלי החלטות, אלא גם לציבור כולו.
בהקשר הזה, בשנים האחרונות, כחלק מהרפורמות הצרכניות שקידמנו בבנק, פותחו מגוון רחב של דשבורדים דיגיטליים לציבור הרחב, המציגים השוואות ריביות בין הבנקים השונים על אשראי ופיקדונות, סקרים על שביעות רצון מהבנקים, נתונים על דוחות כספיים שלהם וכלים נוספים המסייעים לציבור לקבל החלטות פיננסיות מושכלות.
הצעדים הללו זכו לאחרונה גם להכרה בינלאומית חשובה, כאשר בנק ישראל זכה בפרס יוקרתי בזכות שקיפות והנגשת מידע בנקאי איכותי. בהישג הזה יש לחטיבת המידע והסטטיסטיקה חלק חשוב ומרכזי.
כל זה מחבר אותנו ישירות למטרה שלשמה התכנסנו היום – הכנס השנתי והפרסום של דו"ח המבט הסטטיסטי
במהלך היום יוצגו כאן סקירות מקצועיות ומעמיקות המסכמות את ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות של שנת 2024, עם דגש מיוחד על תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, מגמות החוב במשק, הפעילות הריאלית, והשינויים בשוק מטבע החוץ.
בנוסף, דו"ח המבט הסטטיסטי כולל מספר ניתוחים מעניינים וחשובים, בין היתר על דפוסי חיסכון והשקעה של משקי בית, התפתחויות במדדי המניות ואיגרות החוב, השקעות זרות בישראל, ומגמות בשוק העבודה הישראלי.
לסיום, אני רוצה להודות באופן אישי ומיוחד לכל עובדות ועובדי חטיבת המידע והסטטיסטיקה.
התרומה שלכם חיונית ביותר לעשייה הכלכלית שלנו, ואני מעריך מאוד את עבודתכם המקצועית, המדויקת והחשובה כל כך.
אני מאחל לכולנו כנס פורה, מועיל ומעניין.
נייחל כולנו לימים של ביטחון ושקט, לחזרתם של החטופות והחטופים, ולהצלחתם של כלל כוחות הביטחון.
תודה רבה.