השקעת יתרות מטבע חוץ דין וחשבון לשנת 2024

לדוח המלא

 

בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח השקעת יתרות מטבע חוץ לשנת 2024, להלן עיקריו:

·         במהלך שנת 2024 נמשכה המגמה החיובית במרבית מדדי המניות והאג"ח התאגידיות וזאת על רקע המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית בעולם. רמת האינפלציה בגושים העיקריים נותרה, נכון לסוף שנת 2024, גבוהה מיעדי האינפלציה של הבנקים המרכזיים. רמה זו צפויה להוביל,  בחלק מהמדינות המפותחות, להאטה בקצב הפחתת הריבית. לצד גורמים אלה, הושפעו השווקים גם מעלייה בסיכון הגיאו־פוליטי ומעליית אי־הוודאות הפוליטית בכמה מדינות עיקריות.

·         בשנת 2024 גדלו יתרות המט"ח בכ-9.9 מיליארד דולר לסך של 214.6 מיליארד דולר. גידול זה נבע בעיקרו מרווחי הון מהחזקת מניות ומתקבולי ריבית מהחזקת אג"ח.

·         נכון לסוף שנת 2024 עמד הרכב הנכסים של יתרות המט"ח על 67% באג"ח ממשלתיות ואחרות[1] , 23% במניות ו-10% באג"ח תאגידיות.

·         תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הסמן המטבעי  הסתכמה בשנת 2024 בשיעור של 6.7%.

לוח 1א

התשואה בגין החזקתן של יתרות המט"ח במבט שנתי וממוצע רב־שנתי

במונחי הסמן המטבעי; אחוזים ומונחים שנתיים

חמש שנים	שלוש שנים	שנתי
3.0%	3.4%	4.0%	2020
3.2%	4.4%	2.9%	2021
1.4%	0.3%	-5.7%	2022
3.0%	1.6%	8.2%	2023
3.1%	2.9%	6.7%	2024

 

·         התנודתיות של היתרות, שמגלמת את רמת־הסיכון שלהן, התמתנה מעט והושפעה בין היתר מהירידה בתנודתיות שוקי המניות והאג"ח.

·         תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחים שקליים הסתכמה בשנת 2024 בשיעור של 4.8% בשל התחזקותו של השקל ב-1.8%.

לוח 1ב

התשואה בגין החזקתן של  יתרות המט"ח במבט שנתי וממוצע רב־שנתי

במונחי שקל; אחוזים ומונחים שנתיים

חמש שנים	שלוש שנים	שנתי	שינוי שנתי בשע"ח של הסמן המטבעי/שקל*
-0.3%	1.1%	-0.5%	-4.3%	2020
-0.6%	-2.0%	-2.9%	-5.7%	2021
0.7%	0.0%	3.4%	9.7%	2022
1.8%	4.1%	12.4%	3.8%	2023
3.3%	6.8%	4.8%	-1.8%	2024

           *סימן שלילי בשינוי בשע"ח משמעו ייסוף של השקל

 

·         בשנת 2015 נקבעה הרמה הנאותה של יתרות המט"ח בטווח של 110-70 מיליארדי דולרים. רמה זו שיקפה את צורכי המט"ח של המשק במקרה חירום. מאז נרשם במשק הישראלי גידול ניכר בכלכלה ובמצרפים הפיננסיים המרכזיים במערכת הבנקאית, בשוק ההון ובשוק המט"ח ואלה מהווים נדבך מרכזי בחישוב הרמה הנאותה. בין אלו אפשר לציין את תיק הנכסים של הציבור, שכמעט שהכפיל את עצמו, עלייה של פי ארבעה ויותר במחזורי המסחר בשוק המט"ח והכפלה של שווי החזקות הזרים בשוק ההון המקומי. לצד אלו, עלו הסיכונים הגיאו־פוליטיים מאז קביעת הרמה הנאותה ובעקבות כך ההערכות לגבי צורכי הממשלה במט"ח בעתות חירום. התפתחויות אלו הובילו לבחינה מחודשת של הרמה הנאותה הנדרשת והיא עודכנה בהתאם כלפי מעלה לטווח של 170-130 מיליארדי דולרים.

 

 

[1] כולל פיקדונות וחשבונות עו"ש בבנקים מרכזיים שרמת־הסיכון הגלומה בהם שקולה לסיכון המדינה שגלום באג"ח ממשלתי, השקעה במכשירי חוב של מנפיקים רב־לאומיים ושל מנפיקים מהמגזר הציבורי וכן באג"ח ממשלתיות שנקובות במטבע שונה מהמטבע המקומי של המדינה המנפיקה.