דו"ח 'מבט סטטיסטי' שמתפרסם היום סוקר את ההתפתחויות המרכזיות בסטטיסטיקה הפיננסית של המשק בשנה החולפת. חלקו הראשון של הדו"ח עוסק בארבעה תחומים מרכזיים: תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, פעילות המשק מול חו"ל ופעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ.
בחלקו השני של הדו"ח מוצגות שלוש עבודות מחקר ומתודולוגיה: סקר קציני אשראי בישראל, החוב החיצוני הציבורי ברוטו בראי הזמן ומאפייני הפעילות של משקי הבית בני"ע בחו"ל.
חלק ראשון – ההתפתחויות המרכזיות בסטטיסטיקה הפיננסית של המשק:
ב. החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי
ג. פעילות המשק מול חו"ל
ד. פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ
חלק שני – עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית והמידע הכלכלי:
- מאפייני הפעילות של משקי הבית בניירות ערך בחו"ל
- יתרת ניירות הערך של משקי הבית בחו"ל המשיכה לגדול בשנים האחרונות, ונכון לסוף דצמבר 2025 היא מהווה כרבע מכלל החזקות המשק הישראלי בניירות ערך נסחרים בחו"ל. מסך נכסי המשק בחו"ל, הכוללים ני"ע ומכשירי השקעה נוספים, משקלם של משקי הבית בנכסי המשק בחו"ל עלה מ-7% בשנת 2020 ל-9% בסוף שנת 2025.
- משקי הבית מעדיפים להשקיע בנכסים מנייתיים, ותמהיל ההשקעות שלהם נותר יציב לאורך זמן, גם בתקופות של אי-ודאות במשק הישראלי: כ-75% מתיק ניירות הערך מושקע בישראל, וכ-25% בחו"ל. מרבית ההשקעות בניירות ערך בחו"ל מתרכזות בארצות הברית (79%), תוך העדפה למניות טכנולוגיה.
- רוב השקעות משקי הבית בחו"ל נעשות על ידם באופן ישיר: נכון לסוף 2025 הושקעו כ-73 מיליארד דולר ישירות, לעומת כ-26 מיליארד דולר בלבד באמצעות קרנות נאמנות. בנוסף, שיעור ההשקעות שלהם בחו"ל (22%) גבוה משמעותית מחציון מדינות ה-OECD שעומד על 10%.
- סקר קציני אשראי בישראל
- העבודה מתארת את סקר קציני האשראי החדש שבנק ישראל החל לערוך בספטמבר 2024, המבוסס על סקרים דומים בבנקים מרכזיים בעולם, ושנועד לספק מידע איכותני ועדכני על התפתחויות בביקוש ובהיצע האשראי הבנקאי.
- הסקר מציג מידע משלים לנתונים הכמותיים: מידע על שינויים בביקוש לאשראי ובתנאי האשראי שהבנקים מציעים, ועל גורמים שמשפיעים על הביקוש לאשראי ומדיניות האשראי (מידע שאינו נכלל בדיווחים הכמותיים הרגילים).
- העבודה כוללת תוצאות נבחרות מהסקר המתארות את ההתפתחויות בביקוש ובהיצע האשראי הבנקאי לפי מגזרים וקבוצות גודל של עסקים.
- התפתחות החוב החיצוני ברוטו של המגזר הציבורי בעשור האחרון
- בשנים שלפני הקורונה (2015-2019) החוב החיצוני הציבורי עלה בקצב מתון עד לרמת חוב של כ-36-38 מיליארד דולר. במהלך תקופת הקורונה הוא הוכפל והגיע בשנת 2021 לרמה של כ- 78 מיליארד דולר. לאחר מכן ירד בהדרגה לכ-66 מיליארדי דולר עד לסוף הרבעון השלישי של 2023. בתחילת המלחמה, המשיכה מגמת הירידה והחוב עמד על כ-64 מיליארד דולר בסוף שנת 2023. בהמשך המלחמה הוא עלה מחדש לכ-75 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2025, קרוב לרמת השיא.
- בהרכב המטבעי של החוב החיצוני הציבורי ברוטו נרשמו תנודות: המשקיעים הזרים המשיכו להשקיע במכשירי חוב במט"ח, בעיקר באג"ח דולריות, גם בזמן המלחמה. אך במקביל נרשמה יציאה מהשקעה באגרות חוב שקליות, בהמשך למימושים קודמים במק"ם.