- בחלוף חמישה שבועות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, נמוכה בכ-9% מרמתה החזויה.
- עם פרוץ המלחמה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, ירדה במשך שלושה שבועות, והגיעה בשפל לרמה שנמוכה בכ-20% מרמתה החזויה. בשבועיים האחרונים אנו עדים להתייצבות ואף התאוששות מסוימת בסך הרכישות.
- במהלך תקופת המלחמה ההוצאות בכרטיסי אשראי היו נמוכות במיוחד מהרמה החזויה בענפים: שירותי חינוך ופנאי, תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב), קמעונאות (מוצרי תעשייה), קמעונאות (דלק, תחבורה ודואר) ותיירות (מסעדות). ההוצאות בחנויות המזון היו גבוהות באופן חריג מהרמה החזויה בשבוע הראשון למלחמה, ובהמשך הן פחתו לרמתן הרגילה.
- במרבית הענפים שההוצאה בכרטיסי אשראי ירדה בהם בחדות עם פרוץ המלחמה, חל עד כה – חמישה שבועות מאז פרצה המלחמה – תיקון חלקי של הירידה, פרט להוצאה בענף התיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב).
- הירידה בהוצאה במהלך חמשת השבועות מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל נמוכה בהשוואה לסגר הקורונה הראשון ודומה לזו שהיתה בסגר השני.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ירדו בחדות הוצאות הצרכנים בכרטיסי אשראי בישראל (איור 1).[1] בשבוע הראשון למלחמה הייתה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי נמוכה בכ-11% בהשוואה לרמה החזויה על פי המגמה. ירידה זו שיקפה הוצאה גבוהה מהרגיל ברשתות המזון, וירידה בהוצאה על מוצרים ושירותים אחרים (איור 2): ההוצאה ברשתות המזון זינקה לכ-130% מהרמה החזויה על פי המגמה – תוצאת החשש הראשוני של הציבור ממחסור במוצרים, וקריאת פיקוד העורף (שהובהרה בהמשך) לאגור מזון ל-72 שעות. לעומת זאת, סגירת מערכת החינוך ומרכזי המסחר הובילו לירידה בביקוש לצריכה בסעיפים אחרים. זו התבטאה בכך שההוצאה על שירותי חינוך ופנאי צנחה בכ-60%, ההוצאה על מוצרי תעשייה (בגדים, ציוד ספורט וצעצועים, ריהוט פנים, מוצרי חשמל ועוד) ובמסעדות הייתה נמוכה בכמעט 40% בהשוואה לרמה החזויה, ההוצאה על דלק, תחבורה ודואר צנחה בכ-20% וההוצאה על שירותי תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב) הייתה נמוכה בכ-15%. בתום שלושה שבועות מפרוץ המלחמה, ההוצאה הגבוהה על מזון ירדה ושבה לרמתה הרגילה לעונה, אך בענפים אחרים היא הוסיפה להיות נמוכה, כך שההוצאה הכוללת הגיעה לשפל של כ-20% מתחת לרמתה הרגילה. בשבוע-שבועיים האחרונים אנו רואים התאוששות מסוימת במרבית התחומים שנפגעו באופן ניכר (מלבד הוצאות על טיסות, מלונות והשכרת רכב), כך שחלה התאוששות מסוימת גם בהוצאה הכוללת לרמה הנמוכה בכ-9% בהשוואה לזמנים רגילים.
ההוצאה בכרטיסי אשראי משמשת אינדיקטור בזמן אמת לרמת הפעילות של עסקים וצרכנים. התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום במהלך השנים מגדילה את הזיקה בין ההוצאה בכרטיסי אשראי לסך ההוצאה לצריכה פרטית.[2] עובדה זו מצטרפת לכך שנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי הם נתונים מנהליים איכותיים בתדירות יומית. נתונים כאלה מאפשרים להפחית את מידת אי הוודאות בה מתקבלות החלטות מדיניות כלכלית, ולשימוש בהם חשיבות יתרה בעת משבר – כאשר גובר אי הוודאות. רבים מהנתונים הנחוצים לקבלת החלטות מדיניות כלכליות אינם קיימים בזמן אמת, ולעיתים הפיגור בהם הוא של שבועות עד חודשים ספורים. בנק ישראל קולט מחברת שב"א את נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי. הכנת הנתונים בבנק ישראל לשימוש לצורך קביעת מדיניות כוללת את סידור הנתונים, ניכוי ייחודי למרכיב העונתיות היומי (וכן התוך-חודשי והחודשי), חישוב מגמה ומיצוע שבועי. תהליכים אלה פותחו בבנק ונועדו להפחית תנודות חריגות בנתוני ההוצאה השוטפת, כך שהערכת רמתה בפועל ביחס לצפוי על פי נתוני העבר תהיה מיטבית.[3] כפי שמוצג באיור 1, הסדרה מנוכת העונתיות אכן מתאפיינת בתנודתיות נמוכה מזו של הסדרה המקורית.
השימוש בנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי מאפשר גם להעריך את רמת הפעילות במלחמת "חרבות ברזל" בהשוואה לעבר, למשל לתקופת הקורונה. איורים 3.א' ו-ב' מראים את סך ההוצאה בכרטיסי אשראי בתקופת הקורונה ובעת הנוכחית. שני האיורים מציגים תקופה של 12 חודשים ומכוילים כך שהחודש הראשון בכל תקופה מציין את רמת הבסיס (ה-100%). רמת ההוצאה היחסית בכרטיסי אשראי בתום חודש ללחימת "חרבות ברזל" דומה לזו ששררה בסגר הקורונה השני (חגי תשרי בשנת 2020), וגבוהה בהרבה מרמת ההוצאה בתקופת סגר הקורונה הראשון. השוואה זו מטייבת את האומדנים לפגיעה הכלכלית כתוצאה מהמלחמה ואת היכולת לקבוע מדיניות על בסיסם.
איור 2: ההוצאה בכרטיסי אשראי בענפים נבחרים
ינואר 2022 עד 11.11.2023, ממוצעים שבועיים של נתונים מנוכי עונתיות, ומגמה.
איור 3: השוואת ההוצאה בכרטיסי אשראי בתקופת הקורונה ובתקופת "חרבות ברזל"
א': ההוצאה בכרטיסי אשראי
בתקופת הקורונה
ינואר-דצמבר 2020,
100=ינואר 2020
ב': ההוצאה בכרטיסי אשראי
ב"חרבות ברזל"
נובמבר 22'-11 בנובמבר 23',
100=נובמבר 2022
המקור: שב"א ועיבודי בנק ישראל. ממוצעים נעים של 7 ימים לנתונים מנוכי עונתיות.
[1] נתונים יומיים של הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחים לבנק ישראל על ידי חברת שב"א על בסיס יומי. נתונים אלה מסכמים את הסליקה של הרכישות בכרטיסי אשראי של ישראלים וזרים בישראל, כולל כרטיסי אשראי עסקיים. כל הנתונים מנוכי העונתיות במסמך זה מוצגים כממוצעים נעים של 7 ימים.
[2] ראו בהקשר זה: בנק ישראל (2021) "סקירת מערך התשלומים והסליקה 2018—2020". על פי הערכתנו ההוצאה בכרטיסי אשראי מהווה כ-60-70% מסך ההוצאה לצריכה פרטית בישראל. נתוני ההוצאה לצריכה פרטית מתקבלים מהחשבונאות הלאומית בפיגור של כרבעון.
[3] מאיור 1 עולה שבשבוע שקדם למלחמה ההוצאות בכרטיסי אשראי היו גבוהות במיוחד, למרות שנוכתה ההשפעה של החג (העונתית). עובדה זו מלמדת שגם נתונים מנוכי עונתיות עשויים להתאפיין בתנודתיות גבוהה ברמה היומית והשבועית, וזו אינה ניתנת תמיד להסבר כלכלי. על כן בניתוח אנו משווים את רמת ההוצאה למגמה או לממוצע בחודש הקודם (ולא ביום הקודם) ונמנעים מהסקת מסקנות לגבי קפיצות המתרחשות בימים בודדים.