לצפייה במסיבת העיתונאים שלום לכולם,
אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות.
בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.35%.
בבואנו לקבל את החלטת המדיניות המוניטרית ובדיונים המקדימים שהתקיימו לקראת ההחלטה, חברי הוועדה המוניטרית ואנוכי, ניתחנו את מצב הכלכלה וההתפתחויות השונות בישראל ובעולם. אנו ממשיכים לראות משק ישראלי איתן, שמחק כמעט לחלוטין את השפעות המגיפה. פער התוצר נסגר למעשה וגם שוק העבודה התאושש כמעט במלואו, תוך שנרשם שיעור תעסוקה גבוה לצד ביקוש ער לעובדים. הצמיחה החזקה בולטת במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אלו תוצאות שמאפיינות משק דינמי, עם יכולות התאמה והכלה של מצבים ואתגרים שונים. ניתחנו גם כמובן את התפתחות האינפלציה - שעולה בעולם וגם בישראל, את ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, מצב התחלואה והמצב הגיאופוליטי. על כל אלו ועוד ארחיב מייד.
גל הקורונה האחרון, לימד אותנו שהנגיף עודנו כאן וילווה אותנו עוד בהמשך. אך ניתן לומר כעת במידה גבוהה של בטחון כי המשק הסתגל למצב החדש, והציבור למד כיצד להתמודד עם הנגיף ועם התחלואה וכיצד לקיים לצידם משק פעיל וצומח.
כחלק מהתהליך העולמי של היציאה מהמשבר התחדשו הביקושים למוצרים, אך ההיצע מתקשה להגיב לביקושים בשל קשיים בחידוש פעילות הייצור בעולם. לצד אלו חלה אצל חלקים באוכלוסייה עלייה בהכנסה הפנויה ואיתה גידול בביקושים עם התרת המגבלות. תהליך זה שבתחילה העריכו ברחבי העולם כי הינו גורם זמני שצפוי לחלוף במהרה ולהתאזן, התגלה כגורם הנמשך זמן רב יותר. מציאות זו, הובילה לכך שבמדינות רבות האינפלציה חרגה מהיעד והביאה את הבנקים המרכזיים לתהליכי צמצום מוניטרי. גם אצלנו חצתה האינפלציה את טווח היעד לאחרונה, אם כי האינפלציה בישראל הייתה ועודנה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית מדינות ה-OECD. הוועדה המוניטרית החלה בתהליך של צמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית, כבר במהלך המחצית השנייה של 2021. אז הכרזנו על סיום מדורג של הפעלת הכלים המיוחדים שהפעלנו בעיצומו של משבר הקורונה: ביולי 2021, לאחר שראינו כי פחת הצורך בתכנית ההלוואות הייעודית לעסקים קטנים וזעירים, הודענו על סיומה. בנובמבר 2021, כשנוכחנו כי תנאי המימון הנוחים במשק נשמרים, החליטה הוועדה המוניטרית כי תכניות רכישות האג"ח הממשלתיות והתאגידיות בשווקים יופסקו גם הן. כך גם הופסקו עסקות הריפו שהפעלנו במשבר.
האירועים הטראגיים באוקראינה משפיעים על הכלכלה העולמית ומוסיפים מורכבות בקביעת המדיניות המוניטרית. המלחמה עלולה להוביל להאטה בתהליך ההתאוששות הגלובלית ובעיקר להעיב על שחרור מגבלות הייצור והאספקה העולמיים. התפתחויות אלו משפיעות על המחירים בכל העולם ובפרט על מחירי האנרגיה, ובעקבות כך, תורמות להתגברות הלחצים האינפלציוניים. עם זאת, ראוי לציין כי כלכלת ישראל מושפעת מההתפתחויות הכאובות במזרח אירופה פחות ממדינות אחרות. זאת לנוכח היקפי הסחר הקטנים יחסית עם רוסיה ואוקראינה, ולנוכח ההשפעה הפחותה יחסית של עליית מחירי הגז על המשק הישראלי, לאור העובדה שמחירי הגז הטבעי בישראל מעוגנים בחוזים ארוכי טווח. זהו גורם מייצב חשוב שיש לו השלכות עקיפות על ההתפתחויות של מחירי מוצרים רבים. גורמים נוספים שתרמו לאינפלציה המתונה יותר בישראל לעומת העולם הם עליות שכר מתונות עד כה וייסוף השקל. התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שפרסמה היום חטיבת המחקר בבנק מתכללת את כל ההתפתחויות שמניתי והתפתחויות נוספות. החטיבה צופה כי התוצר יצמח בשנת 2022 בקצב של 5.5% ובשנת 2023 ב-4%. על פי התחזית, האינפלציה צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 ולחזור אל מרכז התחום בסוף שנת 2023. שיעור התעסוקה יוסיף לעלות ושיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת עד לסוף שנת 2023. ברצוני להדגיש כי אנו מצויים בנקודת זמן בה שוררת אי-ודאות גבוהה, ואכן החטיבה מצביעה בהתאם על מספר סיכונים עיקריים לתחזית. ראשית, ההתפתחויות עקב המלחמה באוקראינה עלולות להשליך על הצמיחה, הסחר והאינפלציה בעולם; שנית, התפתחותם של זנים חדשים של נגיף הקורונה שיובילו לגלי תחלואה נרחבים ובכך לחזרה למגבלות על הפעילות הכלכלית; ושלישית האירועים הביטחוניים שחווינו לאחרונה, ואי הוודאות הפוליטית שהתגברה, עלולים להשפיע על התפתחות הצריכה והפעילות המשקית.
בחודשים האחרונים אנו עדים להתרחבות האינפלציה לסעיפים רבים במדד. עובדה זו מעידה כי לצד גורמי ההיצע, האינפלציה מושפעת גם מעליה ברמת הביקושים. זאת על רקע הפעילות הכלכלית האיתנה במשק, המתבטאת בסגירת פער התוצר, שוק עבודה הדוק וירידת שיעור האבטלה לרמות שהיו טרם המשבר. לאור כל אלו, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
על רקע ההחלטה אותה קיבלנו היום, מצאתי לנכון להזכיר שחלק מהמטרה של המדיניות המוניטרית היא למתן את התנודתיות במחזורי העסקים. השינויים בריבית נעשים לרוב במסגרת תהליך מדורג שמטרתו למתן את התנודות הכלכליות. בעת החלטת המדיניות הקודמת הוועדה שיקפה לציבור את הערכתה, כי בחודשים הקרובים תבשיל העת לתהליך של העלאת ריבית. בהחלטה היום אנו ממשיכים למעשה עם קו זה, של תהליך צמצום מוניטרי מתמשך והדרגתי, תוך שימת דגש על הורדת האינפלציה. אדגיש שוב, הסתכלות הוועדה המוניטרית היא על תמונת המצב הכוללת - ברמת המקרו, גם המקומי וגם העולמי, כפי שנכון בניהול מדיניות מוניטרית.
התפקיד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים, קרי שמירה על יעד האינפלציה. אך לצד התפתחות האינפלציה בישראל שבה דנו עד כה, חשוב לי לציין גם את יוקר המחייה בישראל – המתבטא ברמת מחירים גבוהה, השונה מקצב התפתחותם, שהיא האינפלציה. יוקר המחייה הוא נושא משמעותי לחברה ולכלכלה הישראלית וחולש על תחומים רבים – מוצרי הצריכה, מחירי הדיור, התחבורה ועוד. אלו משפיעים על כולנו והטיפול בהם צריך להיעשות על ידי יישום של צעדים ורפורמות חשובות, שחלקן כבר מקודמות ומתגבשות ע"י הממשלה. מטבע הדברים תחומים שונים מצריכים פתרונות שונים ולתהליכים אלו לוקח זמן עד שהם מבשילים. אזכיר גם כי המפתח העיקרי לשיפור רמת החיים - הוא הגדלת הפריון במשק, באמצעות הקניית המיומנויות הנדרשות ושיפור משמעותי בחינוך, ובתשתיות הפיזיות והטכנולוגיות בישראל. אני מציין את כל אלו במיוחד היום, כדי להדגיש ולהזכיר כי הריבית היא כלי רוחבי ולא הכלי הייעודי לטיפול ביוקר המחייה או במגזר זה או אחר.
לקראת סיום, ארצה להתייחס גם לשוקי ההון בארץ ובעולם. בשווקים נרשמה עלייה בתנודתיות, ולאחר ירידות שנרשמו עם התגברות האינפלציה ופרוץ המלחמה באוקראינה, חלק ממדדי המניות שבו לאחרונה למגמת העלייה. עליית תשואות נרשמה באג"ח הממשלתי אצלנו וברחבי העולם, גם מכיוון ששוקי האג"ח החלו לתמחר את שינוי המגמה במדיניות המוניטרית. עליות מתונות יותר נרשמו במרווחי האג"ח הקונצרני בישראל אך אלו מוסיפים להיות נמוכים בפרספקטיבה היסטורית.
לסיכום אוסיף כמו תמיד, כי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, עוקבת מקרוב מאוד אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ונמשיך לנהל מדיניות מתאימה כדי לעמוד ביעדים ובאתגרים השונים שלפתחינו.
תודה רבה לכולם על שהצטרפתם אלינו היום.