המדד המשולב לחודש אוקטובר ירד בשיעור זניח (ירידה של 0.06%), בדומה למדד ספטמבר שנותר ללא שינוי. מדד אוקטובר מתכלל אינדיקטורים שוטפים לפעילות הכלכלית, ואלו מצביעים על תמונה מעורבת לגבי רמת הפעילות במשק ברבעון הרביעי, עם נטייה קלה להיחלשות.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יצוא הסחורות והרכישות בכרטיסי אשראי (אוקטובר), וכן ממדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון במסחר הקמעונאי ובשירותים (ספטמבר). לעומת אלה, יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור (אוקטובר), יצוא השירותים ומשרות השכיר (אוגוסט) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
המדד לחודש ספטמבר עודכן כלפי מעלה בעקבות קבלת יתר נתוני ספטמבר ונתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
אוקטובר |
|
0.06- |
ספטמבר |
0.30- |
0.01 |
אוגוסט |
0.42- |
0.36- |
יולי |
0.04- |
0.06 |
יוני |
0.22- |
0.12- |
מאי |
0.10 |
0.00 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
אוקטובר |
ספטמבר |
אוגוסט |
יולי |
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
0.3 |
-0.4 |
1.6 |
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
0.4 |
-1.4 |
3.1 |
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
3.4 |
-6.5 |
1.3 |
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-1.6 |
5.8 |
-2.0 |
3.7 |
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
-4.8 |
14.6 |
-1.8 |
2.5 |
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
7.3 |
-4.5 |
8.8 |
3.8 |
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
-2.8 |
2.9 |
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
-0.2 |
0.2 |
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.3 |
4.3 |
4.4 |
4.5 |
הרכישות בכרטיסי אשראי[4] |
0.4
|
1.5 |
-3.7 |
2.0 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.