לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
המדד המשולב לחודש מרץ ירד בשיעור של 0.05 אחוז והוא מבטא התמתנות מחודשת לאחר שביטא התאוששות של המשק בחודשים קודמים. זאת בעיקר בעקבות ירידות של הייצור התעשייתי והפדיון בשירותים ובמסחר הקמעונאי בפברואר.
המדד המשולב הושפע לטובה מעלית יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות, שיעור המשרות הפנויות, הרכישות בכרטיסי אשראי (מרץ) ויצוא השירותים (ינואר). לעומת אלה, מדד היצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר) והתחלות הבנייה (רביע רביעי) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
עדכונים במדד לחודשים דצמבר-פברואר מלמדים שבינואר נרשמה התאוששות חדה יותר בעוד שהנתון לפברואר עודכן כלפי מטה. העדכונים נובעים מקבלת יתר נתוני פברואר ועדכון לאחור של נתונים אחרים. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
מרץ |
|
-0.05 |
|
פברואר |
0.46 |
-0.05 |
|
ינואר |
0.38 |
0.75 |
|
דצמבר |
0.52 |
0.31 |
|
נובמבר |
0.78- |
-0.76 |
|
אוקטובר |
2.64- |
-2.66 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
מרץ |
פברואר |
ינואר |
דצמבר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-3.2 |
3.2 |
-3.3 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
-3.7 |
9.1 |
6.1 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
-2.0 |
1.7 |
9.9 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
12.0 |
7.4 |
1.9 |
0.8 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
4.1 |
5.8 |
1.1 |
-3.6 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
2.3 |
3.8 |
-5.1 |
13.9 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
8.3 |
-5.1 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.0 |
2.3 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.3 |
4.1 |
4.1 |
3.7 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
-13.8 |
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[5] |
1.5 |
-2.4 |
3.5 |
12.1 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
[5] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.