נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פתח את הכנס, בדבריו התייחס הנגיד בין היתר גם לתקציב 2026: "אמון השווקים לו זכתה ישראל נשען במידה רבה על ההתאמות במסגרות התקציב שביצעה הממשלה בשנים 2024–2025, בהתאם להמלצות בנק ישראל. המסר המרכזי היה כי לאחר העלייה ביחס החוב־תוצר, עם דעיכת הלחימה נעבור לתוואי יורד. כעת יש לממש יעד זה, עם יעד גירעון שאינו עולה על מעט מעל 3% תוצר. עמידה ביעדי הגירעון ותוואי חוב יורד מחייבת אחריות תקציבית, המחייבת התאמה ניכרת של ההוצאות ומותירה מרחב מצומצם ביותר להקלות תקציביות נוספות."
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי הציג את הכיוונים המרכזיים להתפתחות מערכת הבנקאות בישראל בשנים הקרובות. בסיכום דבריו אמר המפקח "מערכת הבנקאות של המחר, שחלקה כבר כאן, תהיה מאוזנת יותר, מגוונת יותר ואף תחרותית יותר. היא תכלול גופים גדולים, שיהנו מיתרונות לגודל, אבל גם גופים נוספים, שכל הזמן יאתגרו את הגופים הגדולים, עם פוטנציאל לגדול ולהתפתח. זה יהיה שוק בריא יותר שיהיו בו גם מיזוגים בין שחקנים, וגם שיתופי פעולה, מתוך מטרה ליצור ערך אמיתי ומתמשך ללקוח.".
מצ"ב קישור להודעה המלאה עם עיקרי דברי המפקח ולמצגת שהוצגה.
ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר דני גולד, סקר בהרצאתו "הופכים חזון לביטחון", את האופן בו הופכים חדשנות, יצירתיות ויוזמה לדפוס פעולה, וכיצד מבטיחים את היתרון היחסי האיכותי של ישראל בשדה הקרב הנוכחי והעתידי. ההרצאה פתחה צוהר לחשיבה שיצרה את המערכות המתקדמות מסוגן בעולם, דוגמת מערכות הגנה אווירית, חימושים, לייזרים, AI ופירטה על האופן שבו באו לידי ביטוי במלחמת "עם כלביא״. ד"ר גולד התייחס בהרצאתו גם לאופן שבו מפא"ת מתאים את עצמו כארגון לשינויים הטכנולוגיים והאסטרטגיים של השנים האחרונות.
גב' ריקי אליאס, סגנית המפקח על הבנקים ומנהלת אגף הערכה מוסדית, הציגה את האופן שבו הפיקוח נערך לפקח בעתיד, בין היתר באמצעות הטמעת תשתיות ופרקטיקות חדשניות. אליאס סקרה בדבריה מגמות מרכזיות בארץ ובעולם; הזדמנויות עסקיות שונות לצד סיכונים מתפתחים, הן מסורתיים לצד חדשים ומתהווים. עוצמת הפיקוח ומידת האפקטיביות שלו נגזרת בין היתר מהמידע הרב שיש לו אודות המפוקחים והיכולת לנתח אותו ולהפיק מסקנות בזמן אמת. הטמעה של כלים חדשניים מעין אלו תייעל את ביצוע הערכת פרופיל הסיכון של המפוקח, באמצעות יכולת ניתוח מתקדמת להפקת תובנות מהמידע שהולך וגדל, הכולל למשל דיווחים כמותיים ואיכותיים, פרוטוקולי דירקטוריון, מסמכי סיכונים ועוד.
במסגרת הכנס התקיים פאנל בנושא "המתווה המדורג" בהנחיית גב' סימה שפיצר, מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים, ובהשתתפות מר יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר ויו"ר משותף של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר דירקטוריון בנק אש; גב' מיה ליקוורניק, יו"ר דירקטוריון MAX ופרופ' דן עמירם, ראש קתדרת ספרא לשוקי הון ומוסדות פיננסיים באוניברסיטת ת"א ויו"ר ווישור ביטוח;
משתתפי הפאנל התייחסו לרפורמה, שמאפשרת לשחקנים חדשים להציע מוצרים בנקאיים תוך מתן הקלות רגולטוריות שונות ודנו באופן יישום הרפורמה והשפעתה על עיצוב המערכת הפיננסית.
במהלך הכנס, התקיימו הרצאות בסגנון "TED" שעסקו בשימוש התאגידים הבנקאיים בטכנולוגיה חדשנית ו-AI, ובאופן שבו ישתנו המוצרים הבנקאיים. ההרצאות הועברו על ידי מר אייל בן-חיים, סמנכ"ל בכיר, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, שהציג את התפיסה של הבנק בשירות בשנים האחרונות וכיצד השימוש בכלים טכנולוגיים מאפשר לממש את שינוי התפיסה וקפיצת המדרגה בשירות ובפיתוח מוצרים ללקוחות; מר עופר לוינגר, סמנכ"ל טכנולוגיות בישראכרט, שדיבר על החדשנות בעולם הפיננסי וד"ר אוראל בביוף, ראש תחום AI, ב-One Zero Bank.
חתם את הכנס פאנל בנושא "איך משנים את מפת השוק? השתלבות השחקנים החוץ-בנקאיים בפעילות" בהנחיית מר אורי ברזני, ראש מטה המפקח על הבנקים ובהשתתפות פרופ' דודי גרשון, מייסד, יו"ר ומנכ"ל חברת "קאשקש"; גב' מיכל דן, סמנכ"לית אשראי, הפניקס גמא; ד"ר הדס יונס, VP Global Compliance Program ,eTORO ומר אורי נתן, מנכ"ל Revolut Israel.
משתתפי הפאנל דנו באתגרים וההזדמנויות בהשתלבות שחקנים חדשים בפעילות הפיננסית וביצירת חלופות ללקוחות בצריכת מוצרים בנקאיים שונים.