נגיד בנק ישראל נשא דברים בכנס השנתי של הפיקוח על הבנקים. בדבריו התייחס הנגיד בין היתר גם לתקציב 2026:
"אמון השווקים לו זכתה ישראל נשען במידה רבה על ההתאמות במסגרות התקציב שביצעה הממשלה בשנים 2024–2025, בהתאם להמלצות בנק ישראל. המסר המרכזי היה כי לאחר העלייה ביחס החוב־תוצר, עם דעיכת הלחימה נעבור לתוואי יורד. כעת יש לממש יעד זה, עם יעד גירעון שאינו עולה על מעט מעל 3% תוצר. עמידה ביעדי הגירעון ותוואי חוב יורד מחייבת אחריות תקציבית, המחייבת התאמה ניכרת של ההוצאות ומותירה מרחב מצומצם ביותר להקלות תקציביות נוספות".
דבריו המלאים של הנגיד המלאים מצורפים להודעה.
דברי הנגיד בכנס הפיקוח 2025
שלום לכולם, אני שמח להיות כאן היום בכנס השנתי של הפיקוח על הבנקים.
בדבריי היום אתמקד בארבעה נושאים:
- אסקור בקצרה את תמונת המצב של המשק.
- אתייחס למדיניות המוניטרית.
- אדבר על העקרונות הנדרשים בעת גיבוש התקציב.
- אתמקד בנושא שלשמו התכנסנו: בנקאות המחר, כפי שאני רואה אותה, והציפיות שלי מהמערכת הבנקאית בהקשר זה.
נפתח בתיאור קצר של מצב המשק.
המלחמה הובילה לפגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית. הגיוס הנרחב והפתאומי של כוחות המילואים, הזעזוע החד בשווקים הפיננסיים, המגבלות שהוטלו על פעילות המשק ובעיקר המחסור בעובדים, לצד ההרחבה המשמעותית של תקציב הביטחון ועליית החוב הממשלתי – כל אלה תרמו לכך שעל פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברבעון השני של 2025 רמת התוצר נמוכה בכחמישה אחוזים מהרמה שהייתה צפויה לפי המגמה טרם המלחמה.
עם זאת, חשוב להבין כי אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב־7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו - ומראים - חוסן ועמידות מרשימים.
זה לא מובן מאליו.
בשיחות שאני מקיים עם גורמים בינלאומיים, בהם כלכלנים ומנהלי מוסדות פיננסיים ובתי השקעות, אני נתקל שוב ושוב בהפתעה ובהשתאות נוכח היכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות. ההערכה הזו מהקהילה הבינלאומית משקפת את החוסן הכלכלי שבנינו לאורך זמן ואת המדיניות האחראית שנשמרה גם בתקופות מאתגרות במיוחד. זה מתבטא, בין היתר, גם בשווקים הפיננסיים – בירידת פרמיית הסיכון ובעליות הניכרות בבורסה.
למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש - האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המציאות הביטחונית עדיין שברירית, וגם אם מגמת השיפור תימשך, המשק ניצב מול אתגרים - בהם המשך שירות מילואים בהיקפים גבוהים, והתמשכות מגבלות ההיצע בשוק העבודה.
בהתאם לכך, תחזיות הצמיחה לשנה הבאה נעות בטווח רחב, מה שמשקף את חוסר הוודאות שבו אנו פועלים.
אעבור כעת לנושא האינפלציה.
לאור הירידה בעצימות הלחימה, בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בסביבת האינפלציה.
זאת, במקביל לכך שהפעילות הכלכלית נותרה ערה ואף הציגה שיפור בנתוני הקצה: שוק עבודה הדוק, עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, שיפור בסקרי המגמות, גיוסי הון בסקטור ההייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב בין התכנסות האינפלציה – בטח בתקופת מלחמה – לבין השיפור בפעילות הכלכלית נבע מהמדיניות המוניטרית המדודה והאחראית שנקטנו בשנתיים האחרונות.
מנגד, הורדת הריבית עוד בטרם הבשילו התנאים לכך הייתה עלולה בסבירות לא מבוטלת להאיץ מחדש את האינפלציה, לפגוע בתהליך ההתכנסות ואף לחייב העלאה חוזרת של הריבית, מה שהיה פוגע באמינות המדיניות המוניטרית, ובעיגון הציפיות קדימה.
באשר לתוואי המדיניות קדימה, כפי שציינתי בעבר, אנו מעוניינים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד. המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון.
בהערכת הכוחות הכלכליים שיפעלו בחודשים הקרובים, ניתן לזהות שני כיווני השפעה מרכזיים על האינפלציה. מצד אחד, התיסוף בשקל, והירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, ואיתה הקלה במגבלות על פעילות המשק – שניהם פועלים למתן לחצים אינפלציוניים. מנגד, השיפור במצב הגיאופוליטי עשוי להוביל לגידול בביקושים, אשר עלול להפעיל לחצים לעליית מחירים. תוואי האינפלציה בתקופה הקרובה יהיה תוצאה של האיזון בין כוחות אלו.
הנתונים שיתפרסמו עד החלטת הריבית הבאה, בהם מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, יספקו לנו תמונה בהירה יותר של האיזון בין הביקוש להיצע, ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים.
אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית שמרנו, ואנו שומרים, על גישה עניינית ומקצועית, ואנו מקבלים את ההחלטות אך ורק בהתאם לנתונים הכלכליים ולניתוח מצב המשק.
כך פעלנו, וכך נמשיך לפעול.
אעבור כעת לנושא חשוב נוסף שעל סדר היום – גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026.
כפי שציינתי בעבר, חלק לא מבוטל מאמון השווקים שישראל זכתה לו בשנתיים האחרונות - חרף העלייה החדה ברמת החוב - נבע מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה בהתאמות שבוצעו במסגרות התקציב בשנת 2024, ובפרט בשנת 2025 – בהתאם להמלצות בנק ישראל.
הרעיון המרכזי שהצגנו לציבור ולמשקיעים היה כי למרות העלייה ביחס החוב-תוצר בתקופת המלחמה, עם הירידה בעצימות הלחימה נעבור לתוואי יורד ביחס זה – תהליך שכיניתי "Inverted U-shape".
בהתאם לכך, ולאור ההתפתחויות הביטחוניות והשיפור בתמונת המצב הכלכלית זה הזמן לממש את היעד.
עלינו להקדיש בשלב זה את מרב המאמצים לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה –שיבטיח את המשך חוסנו של המשק, ישמר את אמון השווקים, ויתמוך בהתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני והארוך.
בבסיס הדיון הפיסקלי חשוב להכיר את המציאות שבה אנו פועלים – מציאות שאני מכנה "הטרילמה הפיסקלית". היא מורכבת משלושה אתגרים מבניים מרכזיים:
- קיים צורך מובהק בהפחתת יחס החוב לתוצר.
- ישנה השקעת חסר במנועי צמיחה ארוכי טווח.
- תקציב הביטחון מהווה אילוץ משמעותי על יתר רכיבי התקציב, במיוחד בשנתיים האחרונות.
שלושת האתגרים הללו מתקיימים בו־זמנית, ומחייבים קבלת החלטות מאוזנות בראייה מתכללת. לשם כך, ומבלי להיכנס לפרטי-פרטים, אבקש להציג את העקרונות שחייבים לעמוד בבסיס תקציב כזה.
ראשית, כבר משנת 2026, ובמהלך השנים שלאחריה, על תקציב המדינה ליישם תוואי יורד באופן ניכר ביחס החוב לתוצר. בהתאם לתחזיות הצמיחה, יעד זה מחייב קביעת גירעון לשנת 2026 שלא יעלה על רמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר.
חשוב להבין כי הורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים.
היא מונעת מהצורך של המשק הישראלי לשמור על רזרבות תקציביות להתמודדות עם מצבי קיצון, אשר פוקדים אותנו, לצערי, חדשות לבקרים. ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק הישראלי פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות.
כדי לעשות זאת מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות בחדות את עלות גיוס החוב, אנו חייבים להשיב את מה שאנו מכנים "מרווח פיסקלי", ובמילים פשוטות יותר, כריות תקציביות לשעת חירום.
הכריות הללו, שנבנו בעשורים האחרונים, הן שאפשרו למשק לצלוח את משבר הקורונה תוך פגיעה מזערית באופן יחסי, והן שסייעו לבסס את העמידות הכלכלית שהפגין המשק לאורך המלחמה, ולשמר את אמון השווקים.
העיקרון השני שצריך לעמוד בבסיס התקציב הינו השקעה במנועי צמיחה כגון השקעה בחינוך, תשתיות תחבורה מתקדמות, ועוד. דווקא בתקופה שבה המשק מצוי בתהליכי יציאה ממשבר, השקעות כאלה יכולות לתמוך בהתאוששות הכלכלית באופן שייצר צמיחה בת קיימא בשנים הבאות.
הדבר מחייב גם בחינה מחודשת של ההוצאות, וקיצוץ באלה שאינן תומכות בצמיחה, ואף פוגעות בהשתתפות בשוק התעסוקה ובפריון העבודה.
לבסוף, לתקציב הביטחון, שבשנתיים האחרונות עלה בצורה ניכרת, תפקיד מרכזי בעיצוב התקציב כולו. לכן, נדרש לבנותו בהתאם למפת האיומים העדכנית, ומתוך ראייה הוליסטית של כלל צרכי החברה והמשק. אמרתי בעבר מספר פעמים כי ביטחון הוא תנאי הכרחי לכלכלה יציבה, אך ללא כלכלה חזקה, גם הביטחון עלול להיפגע.
לכן, על מנת לממש את הפחתת יחס החוב־תוצר ולעמוד ברמת הגירעון שהזכרתי, נדרשת או התאמה משמעותית ברמת ההוצאה הביטחונית ביחס לשנה האחרונה, או מציאת מקורות תקציביים חלופיים.
לאור זאת, קל וחומר שדרגות החופש להקלות תקציביות נוספות ללא מציאת מקורות חלופיים הינן מוגבלות ביותר, אם בכלל.
אנחנו בבנק ישראל פועלים, ונמשיך לפעול, בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר, כדי להכווין את המדיניות בהתאם לעקרונות הללו.
כעת, אבקש להתייחס לנושא הכנס לשמו התכנסנו: "בנקאות המחר".
כידוע לכם, עולם הבנקאות נמצא בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את המערכת הפיננסית. הדיגיטציה, הבינה המלאכותית וה- Distributed Ledger Technologies והמטבעות היציבים - אינן חזון עתידי; הן כבר כאן, והן משנות בפועל את הדרך שבה מתבצעים: תשלומים, השקעות, מסחר וניהול סיכונים - בקנה מידה עולמי.
ניהול נכסים על גבי Distributed Ledger עשוי להביא ליתרונות משמעותיים למערכת הפיננסית: הם יכולים לשלב מנגנוני אימות זהות ועמידה בדרישות KYC ו־AML באופן מובנה ומהיר; לאפשר שימוש ב- Tokenized Assets כבטוחה בעסקאות פיננסיות, ולתמוך בביצוע עסקאות DVP - Delivery versus Payment - בצורה אוטומטית, עשרים וארבע – שבע, ובאופן המייעל תהליכים ומפחית סיכונים תפעוליים.
בהתאם, מוסדות פיננסיים בינלאומיים החלו לאמץ פתרונות מסוג זה – החל משימוש במטבעות יציבים ו- Tokenized Deposits ועד הרחבת הטוקניזציה לנכסים פיזיים כגון נדל"ן וסחורות.
מגמה זו משקפת את השינוי העמוק שמביאות עמן הטכנולוגיות המבוזרות לעולם הבנקאות והפיננסים – כבר היום.
הבנקאות המסורתית בעולם מייצרת לנגד עינינו אקוסיסטם פיננסי גלובלי חדש: טכנולוגי יותר, מהיר יותר, יעיל יותר – ותחרותי יותר.
ומה אצלנו?
בשנים האחרונות המערכת הבנקאית בישראל עשתה צעדים משמעותיים בתחום הטכנולוגי – החל מהשקת שני בנקים דיגיטליים חדשים, דרך הרחבת השירותים המקוונים והאוטומטיים, ועד שילוב פתרונות חדשניים בניהול תשלומים, אשראי ושירותי לקוחות.
עד כה חלק משמעותי מהחדשנות הטכנולוגית בישראל התמקדה בפתרונות המיועדים למשקי הבית – שירותי תשלומים, אפליקציות בנקאיות ושדרוג חוויית הלקוח.
כעת, האתגר הוא להרחיב את החדשנות גם לתחומים נוספים, תשתיתיים יותר, כדי לשמור על יתרון תחרותי ולהתאים את המערכת הבנקאית לשינויים הגלובליים.
הדרך לשם עוד ארוכה.
כפי שאמרתי בעבר - אפילו על הבמה הזו - המערכת הבנקאית בישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. בתור "סטארט־אפ ניישן" אנחנו צריכים להיות מובילים, ולא מובלים. בשנה שעברה דיברתי כאן על הצורך לבצע ־Catch-up מול העולם; ההתקדמות אמנם ניכרת, אך עדיין איטית מדי ביחס לקצב השינויים הגלובלי.
הציפייה שלי היא לראות בשנים הקרובות צעדים קונקרטיים, כמו למשל פיילוטים משותפים של הבנקים עם חברות פינטק ישראליות בתחומי טוקניזציה ותשלומים חוצי גבולות;
השקעה בתשתיות Unified Ledger –בין בנקים וברמת המערכת כולה; הטמעת בינה מלאכותית לא רק בשירות לקוחות, אלא גם - בצורה אחראית ומבוקרת - בתהליכי ניהול סיכונים, זיהוי הונאות ותמיכה בקבלת החלטות עסקיות.
ההתפתחויות הטכנולוגיות שעליהן עמדתי נושאות כיום אופי מערכתִי, עם פוטנציאל להשפעה ישירה על סוגיות מאקרו־כלכליות, ובהן מדיניות מוניטרית ויציבות פיננסית.
כך למשל הטכנולוגיות החדשות מטשטשות את הגבול בין אמצעי תשלום לבין נכס פיננסי – במיוחד כאשר אותו נכס נושא ריבית – מצב המעלה שאלות חדשות לגבי אופן הפיקוח, ההגדרה המשפטית, והשלכותיו על המדיניות המוניטרית.
מציאות זו מחייבת פיתוח רגולציה מותאמת, אשר תאזן בין הצורך למנוע ארביטראז' רגולטורי בין שחקנים שונים, לבין הצורך להבטיח פיקוח הדוק על גורמים סיסטמיים, שתפקודם חיוני ליציבות המערכת כולה.
הצורך באיזון רגולטורי מתחדד נוכח העובדה שלצד היתרונות המשמעותיים של הטכנולוגיות החדשות, הן עלולות לייצר גם סיכונים מערכתיים. בין הסיכונים הללו ניתן למנות פגיעוּת גבוהה של המערכת (fragility) ואפקטים של הדבקה, שבהם כשל בנכס אחד עלול להתפשט במהירות לשווקים אחרים.
כך למשל, stablecoin המגובה באג"ח ממשלתיות עלול, במקרה של ירידת ערך חדה, לגרור לחץ ומכירות מהירות בשוק האג"ח כולו.
לכן, עלינו לאמץ את הקדמה ולא לחשוש ממנה – הטכנולוגיה לא תמתין למי שמהסס.
בד בבד, האחריות שלנו, כמי שאמונים על יציבותה של המערכת הפיננסית, היא לוודא שהמהפכה הזו תתרחש באופן מבוקר, המחזק את יסודות היציבות ולא מערער אותם.
כחלק מהצורך להתאים את המערכת הפיננסית בישראל לקדמה הטכנולוגית, אנחנו בבנק ישראל מקדמים בשנים האחרונות צעדים משמעותיים לחיזוק התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית:
חקיקת חוק האיגוח, שכלול שוק הריפו, השקת ריבית "שיר", הכנסת שני בנקים דיגיטליים חדשים, שילוב ענקיות פינטק בינלאומיות, קידום מתווה רישיון מדורג, והעברת הבורסה לימי מסחר שני–שישי - ועוד.
מכלול המהלכים הללו, לכשיבשילו, צפויים להקפיץ את המערכת הפיננסית בישראל מדרגה ולהציב אותה בשורה אחת עם המערכות המובילות בעולם.
לסיכום חלק זה, העולם מתקדם במהירות, והחדשנות הפיננסית משנה את פני המערכת הגלובלית. כדי להבטיח שמקומה של ישראל יהיה בחזית השינוי – ולא בשוליו – עלינו להאיץ את קצב האימוץ והפיתוח, ולפעול באופן מתואם בין המערכת הבנקאית, הרגולטורים וחברות הטכנולוגיה.
אני מאחל לכולם כנס פורה ומלמד,
תודה רבה.