| בשנה האחרונה עבר המשק משבר קשה - תוצאה של משבר עולמי, הקשה ביותר מאז המשבר הגדול במאה הקודמת. הפגיעה בישראל הייתה קטנה יחסית. שיעור האבטלה אצלנו עלה, אך פחות מאשר במשקים גדולים כארה"ב. התחושה כעת היא שאנו מתחילים לצאת מהמשבר הזה – אנחנו והעולם. מהמפגשים הדו-חודשיים שאני מקיים עם נגידים ב-BIS הרושם הוא של התאוששות. עם זאת, בשיחות איתם עדיין יש הסתייגות, הנובעת מאי-ודאות מסוימת לגבי העתיד. |
| המצב בישראל טוב יותר מאשר בעולם: שום בנק לא נפל; האבטלה עלתה פחות ממה שציפינו; הצמיחה נתחדשה מהר ממה שצפינו. נפגענו פחות, משום שהמשק הישראלי מתפקד היטב, ויודע להתמודד עם משברים, כפי שעולה מתפקודו במשברים קודמים: במיתון הקודם שר האוצר וראש הממשלה דאז הובילו את המשק ליציאה מהמשבר, ופעילותם הייתה חיונית מאוד למשק - אולם באוגוסט 2005 התפטר שר האוצר. התגובה המיידית של השווקים אמנם הייתה ירידות חדות, אולם ביום שלמחרת בא תיקון. כך קרה גם כשחלה ראש הממשלה אריאל שרון, כשעלה החמאס ובאירועים אחרים. |
| היום יש לנו עודף בחשבון השוטף, ואין לנו אינפלציה; התקציב ב-2007 היה כמעט מאוזן; המערכת הבנקאית שלנו חזקה; החובות של משקי הבית בישראל נמוכים יחסית לעולם. אלו רק חלק מהדוגמאות לחוסנו של המשק הישראלי, שתרמו להתמודדותו עם המשבר. |
| בנק ישראל פעל גם הוא למיתון ההשפעה של המשבר העולמי על המשק הישראלי - בהפחתת הריבית, בפעילות בשוק המט"ח וברכישות אג"ח ממשלתיות. |
| 1. הפחתת הריבית: הפחתנו את הריבית בשיעורים חדים. שמעתי תלונות על הריבית הנמוכה: גורמים שונים טענו בפניי כי אין להם היכן לחסוך את הכסף. אך זו בדיוק מטרתה של המדיניות המוניטרית המרחיבה - להפנות את הכסף לצריכה והשקעות ריאליות המגדילות את הייצור במשק ויוצרות מקומות עבודה. |
| 2. פעילות בשוק המט"ח: בתחילת 2008 התחזק השקל מאוד, ודווקא מסיבות חיוביות: עם ירידת האמון בשוקי חו"ל מצאו הישראלים בשקל חלופה טובה ובטוחה יותר. החזרת הכספים לארץ חיזקה את השקל. אנו בבנק ישראל הבאנו בחשבון כי בתקופת מיתון שקל חזק יקשה על ההתמודדות עם המיתון. לפיכך חשבנו שזו הזדמנות טובה להתחיל בתוכנית ישנה שלנו להגדלת יתרות המט"ח. התחלנו ברכישות של 25 מיליון דולרים ליום, ובהמשך הגדלנו את הסכום לרכישות יומיות של 100 מיליון דולרים. וזאת לדעת, כי בבנק ישראל מסתכלים לא רק על שער הדולר; אנו מסתכלים על שער החליפין האפקטיבי, המורכב משערי החליפין של מטבעות שונים בעולם, משוקללים בהתאם להיקפי הסחר של ישראל במטבעות אלה. |
| 3. רכישות אג"ח ממשלתיות: באמצעותן הגברנו את הנזילות במערכת הפיננסית. |
| לגבי המצב כיום: באמצע נובמבר נקבל נתונים על פעילות המשק ברביע השלישי. לפי האומדנים של בנק ישראל יצביעו נתונים אלה על צמיחה חיובית. תחזית הצמיחה של בנק ישראל היא אפס אחוז השנה ו-2.5 אחוזים בשנה הבאה. חלק מהחזאים אף צופים צמיחה גבוהה מ-3 אחוזים. אמנם שיעור האבטלה במשק הישראלי גבוה, אך בהשוואה למדינות אחרות מצבנו טוב יחסית. |
| אשר לאינפלציה - בחודש האחרון האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים היא בתוך טווח היעד. ייתכן שבחודש הבא נחרוג ממנו, אך צריך לזכור שפעילות הממשלה בתחומי המיסוי וההיטלים הוסיפה לעלייה במדד המחירים לצרכן קצת יותר מאחוז; בניכוי השפעה זאת אנו נשארים בתוך היעד. |
| אשר לתקציב - הממשלה צפויה לסיים את השנה בגירעון של פחות מ-6 אחוזים. פעילותן של מדינות במשבר הגדילה אצלן את יחס החוב לתוצר; יחס החוב לתוצר בישראל יהיה נמוך יחסית למדינות אחרות. |
| כשאומרים לנו שיש "בועה" במחירי הדיור, אני משיב: זו אינה בועה, כי הריבית הנמוכה מוזילה משכנתאות ומעודדת רכישת דירות כחלופת השקעה; זו אינה בועה, שכן המחירים מתואמים עם תנאי היסוד במשק. אך אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות. |
| בנושא הצפון: שליש מהתוצר של המשק מיוצר בצפון. לצפון יש אפוא חלק חשוב מאוד בפעילות הכלכלית של המשק. בתקופת מלחמת לבנון השנייה ראינו עד כמה נפגע התוצר. ואולם שיעור האבטלה בצפון גבוה מהשיעור הארצי ועומד על 9.3 אחוזים. אחד הגורמים למצב האבטלה בצפון הוא השיעור הנמוך של ההשתתפות בכוח העבודה בצפון המדינה. באזור המרכז שיעור ההשתתפות של גילאי 64-15 הוא 63 אחוזים; בצפון שיעור זה נמוך יותר ב-10 אחוזים. ההפרש נובע בעיקר משיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסיה הערבית באזור זה, בעיקר של הנשים הערביות. בשנתיים האחרונות רואים שיפור קל בהשתתפות-בתעסוקה של ערבים; זאת ככל נראה בהשפעת גורם כלכלי - הקיצוצים בקצבאות, שעודדו אוכלוסיות שונות לצאת לעבודה. |
| ראש הממשלה מאמין שתשתיות ישפרו את מצב הפעילות באזור זה. אני מאמין שהממשלה הנוכחית תשקיע בתשתיות יותר מקודמותיה, ואין ספק שהדבר יסייע להתפתחות האזור. הממשלה צריכה לעשות את החלק הנדרש ממנה – תשתיות, ביטחון, מוצרים ציבוריים - ואני מאמין שהיא תעשה. אך ברור שבכך לא די. חשוב שיימשכו היזמות והחדשנות של האנשים הנמצאים באולם זה. רוח גבית למאמץ שלכם תבוא מהתאוששות המשק העולמי. |
| שאלות שנשאל הנגיד והתשובות שנתן: |
| שאלה : האם אין סיכון בהחזקת הרזרבות של בנק ישראל בדולרים? |
| הנגיד: אנו מחלקים את הרזרבות שלנו בין מטבעות שונים, לא רק דולר. אנו מנהלים את היתרות באופן שמרני מאוד. לפי החוק מותר לנו לרכוש רק אג"ח ממשלתיות או של בנקים טובים. מנהלי היתרות בבנק ישראל הם מקצוענים מהשורה הראשונה, ולמעשה במשבר האחרון לא הפסדנו כסף. |
| |
|
| ש. איך בנק ישראל מתייחס לפער העצום שבין הריבית למשקיע לריבית על ההלוואות? |
| ת. ישנם שיעורי ריבית שונים, וצריך להסתכל על כולם. כך, למשל, הריביות על משכנתאות דווקא נמוכות (פריים). חברות טובות וכאלה שניתן לסמוך עליהן מבחינת יכולת ההחזר משלמות ריביות נמוכות יחסית. בתחילת ההפחתות לחצנו על הבנקים להפחית את הריביות, וזה אכן קרה, אך כנראה לא במידה מספקת. |
| |
|
| ש. שומעים תחזיות על גל שני של המשבר. |
| ת. ישנן תחזיות שונות לגבי הכלכלה בעתיד. יש המדברים על האות V (או "שורש") ויש המדברים על W. אני מעריך בהסתברות גבוהה שלא יהיה גל שני, אך עדיין מדובר בהסתברות. |
| |
|
| ש. אחד מראשי הממשלה אמר בעבר כי בצורת בישראל יש בצורת מדאיגה פחות מבצורת בארה"ב; מה דעתך על המצב כיום - האם צריך לדאוג? |
| ת. ההשפעה של ארה"ב על ישראל קיימת, אך מידתה פחותה מאשר בעבר. השאלה המרכזית בהקשר זה היא איך ארה"ב תצא מהמדיניות המרחיבה שלה, ומה יהיו ההשפעות של מהלך היציאה על התנהגות השחקנים במשק. אם הם יעשו זאת בזהירות, לא צפויות בעיות מיוחדות משם. |
| |
|
| ש. האם אתה מתכוון להיענות לבקשה להישאר עוד שנתיים? |
| ת. העניין של עוד שנתיים בא מדנה וייס, מנחת התוכנית "פגוש את העיתונות". הממשלה לא יכולה להציע קדנציה של שנתיים. יש עוד 6 חודשים (פחות 4 ימים). |
| |
|
| ש. הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה גם בחודשים הקרובים. האם גם בנק ישראל יחזיק ריבית נמוכה בהתאם? |
| ת. נפעל בהתאם להתפתחויות במשק הישראלי. בעבר ניסינו לשלוח רמזים על ההחלטות העתידיות, אך בגלל השינויים התכופים יחסית במשק ראינו, בכל המקרים הללו, שהמציאות כבר שונה מזו שהייתה ביום שבו שלחנו את הרמז. |