בבנק ישראל מברכים את הועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס דב לוין עם הגשת המלצותיה לגיבוש חוק חדש לבנק ישראל.
מבנק ישראל נמסר כי בבנק לומדים את דו"ח הוועדה, וההתייחסות אליו תגובש לאחר למידת הדו"ח במלואו.
בבנק ישראל מציינים כי תהליך גיבוש חקיקה כוללנית מחודשת לבנק ישראל הינו התפתחות מוסדית חיובית למשק ומשקף מגמה עולמית שהתבטאה בעשור האחרון בשינויים בחוקים של בנקים מרכזיים רבים ובחקיקה חדשה לבנקים שזה אך הוקמו. וזאת על רקע תהליך הגלובליזציה בשווקים העולמיים ופתיחת השווקים הפיננסיים לתנועות הון בינלאומיות. השינויים בחוקי הבנק המרכזי התבססו על חיזוק עצמאות לבנקים המרכזיים והבטיחו את אי תלותם במערכת הפוליטית, תוך מתן דגש בפעולתם ליד יציבות המחירים. זאת מתוך הכרה של המדינות והממשלות בעולם בחשיבות של המדיניות המוניטרית ליציבות הכלכלית וליציבות המחירים לשם הבטחת צמיחה מתמשכת. בהקשר זה בולטת במיוחד החקיקה הנוגעת לבנק המרכזי של האיחוד המוניטרי האירופי המאמץ גישה זו.
בבנק ישראל סבורים כי בהזדמנות זו של שינוי חוק הבנק המרכזי יש לאמץ גישה כוללנית
שתתאים את החוק בישראל למקובל בעולם על מנת שישרת היטב את היעדים והצרכים של המשק הישראלי לשנים הבאות. הנושאים שטופלו בעולם, אשר ביניהם זיקה הדדית, כוללים:
            חידוד יעדי הבנק המרכזי, כך שהמטרה העיקרית למדיניות תהיה השגת יעדי הממשלה
            בתחום יציבות המחירים, בהתחשב ביעדים מקרו כלכליים אחרים, כל עוד התחשבות זו  
              אינה פוגעת במטרה העיקרית.
              עצמאות מנהלית ותפקודית הכוללת בין היתר מתן כל הכלים הדרושים ועצמאות        
            בהפעלתם בידי הבנק המרכזי, על מנת שיוכל לפעול להשגת יעדי הממשלה בתחום יציבות 
              המחירים.
            הבטחת השקיפות וחובת הדיווח של הבנק המרכזי לממשלה, לכנסת ולציבור.
            שינוי במבנה הארגוני כך שההחלטות על המדיניות המוניטרית תתקבלנה בידי מועצה
            מוניטרית בראשות הנגיד, שחבריה אינם נוגעים בניגודי עניינים ושמחויבותם הבלעדית
            היא להשגת יעדי הבנק המרכזי.
בבנק ישראל מציינים כי הבנק ימשיך ויסייע ככל הנדרש בתהליך חקיקה חשוב זה ובגיבוש הסופי של החוק החדש לבנק ישראל.
 

​