6.8.2006
 
סקירת ההתפתחויות הכלכליות במחצית הראשונה של 2006
 
לסקירה המלאה - לחץ כאן
 
ניתוח ההתפתחויות הכלכליות בישראל בתקופה הנסקרת – המחצית הראשונה של 2006, לפני הידרדרות המצב הביטחוני – מצביע על המשך ההתרחבות של הפעילות הריאלית, ואף על האצה של קצב הצמיחה הגבוה שאפיין את שלוש השנים האחרונות. את הצמיחה ממשיך להוביל המגזר העסקי, שתוצרו גדל ברביע הראשון של 2006 ב-7.7 אחוזים. בין ענפי המגזר העסקי הואצה בעיקר צמיחתם של ענפי השירותים והתעשייה, ונמשכה ההתאוששות בענף הבנייה, בעיקר במגזר הפרטי. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה, והתבטאה בגידול חד של ההשקעה במכונות מיובאות, אינדיקציה לתהליך צמיחה בת-קיימא. הצריכה הפרטית גדלה בשיעור ניכר לאחר יציבות מסוימת במחצית השנייה של 2005. בנתוני סחר החוץ של ישראל נמשכה המגמה החיובית: היצוא התרחב, בכל רמות הטכנולוגיה, וכתוצאה מכך גדל העודף בחשבון השוטף והגיע ל-3 אחוזי תוצר. ההכנסות ממסים המשיכו לגדול בתקופה הנסקרת, וכן גם תשומת העבודה, השכר ופריון העבודה במגזר העסקי. לעומת זאת, הירידה הקלה בשיעור האבטלה, 0.1 נקודת אחוז, נבעה בעיקר מירידה של שיעור ההשתתפות בעבודה ופחות מעלייה של מספר המועסקים; אלמלא הירידה בשיעור ההשתתפות היה שיעור האבטלה ברביע השני עולה ב-0.1 נקודת אחוז.
הצמיחה המואצת השפיעה גם על קצב עליית המחירים. מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2006 בשיעור מצטבר של 1.6 אחוזים. במהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5 אחוזים. עם הכוחות הכלכליים העיקריים שפעלו לעליית המחירים בתקופה זו נמנית, מעבר לצמצום פער התוצר, ההתייקרות המשמעותית של המוצרים המיובאים, במיוחד מוצרי הדלק והאנרגיה, שמחירם הושפע מעליית מחירי הנפט בעולם. בניגוד לגורמים אלו השפיע שער החליפין על התפתחות המחירים בכיוונים מנוגדים: בחודשים הראשונים של השנה פוחת השקל ביחס לדולר בשיעור של 2.5 אחוזים, פיחות שתרם לעלייה של מדד המוצרים הסחירים ושל מדד הדיור בתקופה זו; החל מחודש אפריל, בהשפעתם של גורמים מקומיים – בעיקר עודף בחשבון השוטף, כינון מהיר של ממשלה חדשה ואישור תקציב המתיישב עם היעדים שנקבעו – התחזק השקל מול הדולר ב-5.5 אחוזים והיה אחד הגורמים שמיתנו את האינפלציה ברביע השני של 2006.
ריבית בנק ישראל הועלתה במהלך המחצית הראשונה של 2006 בהדרגה בשיעור מצטבר של 0.75 נקודות אחוז. במקביל נמשכו העליות של ריבית ה-Fed והבנק האירופי המרכזי, כך שהעולם עבר לסביבת ריבית גבוהה יותר. שוקי ההון בישראל, אשר הציגו נתונים מרשימים ברביע הראשון, הושפעו מירידות השערים שאפיינו את הרביע השני של 2006 במדינות המתעוררות ובמערב, וירידות שערים מתונות נרשמו גם בישראל. ההשקעות של ישראלים בחו"ל המשיכו לגדול בתקופה זו, דבר שהתבטא בגידול יצוא ההון נטו של ישראל.
מידת הפגיעה של האירועים הביטחוניים, שהחלו ב-13 ביולי (לאחר תום התקופה הנסקרת), בפעילות הריאלית תלויה מאוד בהימשכותם ובאופן סיומם, ומכאן שמוקדם עדיין להעריך את נזקם. עם זאת, מחישוב שנערך בבנק ישראל עולה כי בהנחת סיום מהיר של הלוחמה, צפויה הפגיעה בפעילות המשקית להגיע לכאחוז תוצר. הפגיעה הריאלית המהירה והחריפה ביותר שניתן לזהות במצבים כאלה היא הפגיעה בתיירות החוץ. מניסיון העבר עולה כי תיירי החוץ נעלמים במהירות עם הסימנים הראשונים לחוסר יציבות ביטחונית, אך חזרתם לאחר השיפור במצב איטית. ירידה של 50 אחוזים בתיירות החוץ ברביעים השלישי והרביעי של 2006 תביא לירידה של 0.4 אחוז בתוצר המקומי הגולמי. נוסף על תיירות החוץ עלולה להיפגע תיירות הפנים של חודשי הקיץ. מספר חדרי המלון במחוז הצפון עומד על כ-20 אחוזים מסך חדרי המלון בישראל, נוסף על כך מרוכזת בצפון הארץ תעשייה שלמה של לינה כפרית. אם התיירות לצפון אכן תיפגע מאוד, סדר הגודל של הפגיעה בתיירות בכללה עשוי להיות, על פי הערכה גסה, קטן יחסית - כ-0.1 אחוזי תוצר; זאת גם משום שחלק מתיירות הפנים יוסט למקומות אחרים בארץ. נוסף על פגיעה בתיירות, צפויה התמתנות של הפעילות הכלכלית בצפון הארץ גם בענפים אחרים, לרבות מפעלים שתפוקתם ירדה בגלל היעדרויות מהעבודה והצטמצמות הפעילות עד למינימום.
כמו כן צפויים בעקבות האירועים בצפון פגיעה מסוימת בהכנסות ממסים וגידול ההוצאה - הן הביטחונית והן על פיצויים ישירים ועקיפים; עם זאת, בזכות נקודת המוצא החיובית של תקציב הממשלה, לא צפויה, לעת עתה, חריגה מיעד הגירעון לשנה הקרובה.
חרף ההסלמה הביטחונית, התנודות בשער החליפין של השקל מתונות יחסית: בימים הראשונים של הלחימה בצפון עלה שער החליפין מ-4.40 ל-4.52 שקלים לדולר, אולם לאחר מכן השקל שב והתחזק.
בסיכום, אם האירועים יסתיימו בזמן קצר, ובמיוחד אם סיומם יביא לשיפור בגורמים היסודיים של המצב הביטחוני, הרי, לנוכח חוסנו של המשק, הפגיעה בפעילות המשקית תהיה מתונה.
הסקירה כוללת הרחבה בשלוש סוגיות:
סקר שערך בנק ישראל על עמותות רווחה שהעניקו סיוע כספי וחומרי בשנת 2005
מחלקת המחקר בבנק ישראל ערכה בשלהי 2005 סקר כלל-ארצי של עמותות המעניקות סיוע כספי וחומרי בתחום הרווחה. על הסקר השיבו 343 עמותות, וניתן להעריך כי הכיסוי של נפח פעילות העמותות בסקר גבוה יחסית. לתוצאות הסקר במלואן - לחץ כאן
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקר. ההיקף הכספי של פעילות כל סוגי העמותות הנסקרות (למעט העמדת הלוואות) עמד על כ-360 מיליוני ש"ח, מהם כ-80 אחוזים העברות בעין; בהשוואה לשנת 2004 זהו גידול של כחמישית. העמותות סייעו, בממוצע לחודש, לכ-123 אלף אנשים ולכ-48 אלף משפחות, כך שמקבלי הסיוע היוו כחמישית מאוכלוסיית העניים. שווי הסיוע החודשי הממוצע לנזקק עמד על 127 ש"ח. הרוב המכריע של הנזקקים לעמותות פקדו אותן לפחות פעם בחודש, ונעזרו בשירותיהן תקופה ממושכת (כ-80 אחוזים מהם – מעל חצי שנה). לרשות העמותות הנסקרות עמדו מדי חודש כ-35 אלף מתנדבים.
ממשל תאגידי בישראל - דרכי הפיקוח הרצויות
בכנס, שנערך ב-12 ביוני 2006 בירושלים, נדונו סוגיות הקשורות לממשל תאגידי (Corporate Governance) בישראל. הנושאים המרכזיים בכנס היו תיאור מצב הממשל התאגידי בישראל בפרספקטיבה בין-לאומית, והדרכים הרצויות של ההסדרה והפיקוח - הן מצד הפירמות והן מצד המפקחים. רמת הריכוזיות של הבעלות על חברות גדולות בישראל היא בין הגבוהות בעולם: כמחצית מהבעלות על חברות גדולות מרוכזת בידי משפחות עשירות, ועוד כ-40 אחוזים בידי הממשלה, ואילו בעלי המניות הקטנים מחזיקים באחוז קטן מאוד מהבעלות על החברות. שאלה שנידונה בכנס היא איך משפיע המבנה הריכוזי המאפיין את החברות בישראל: מחד גיסא, מידת התחרותיות בשוק צריכה להיבחן על פי יכולתה להוזיל את מחירי התיווך הפיננסי ולמרב את התשואות לכלל בעלי המניות; מאידך חשוב לעמוד גם על תרומת מבנה הבעלות ליציבות המערכת הפיננסית, ובפרט - לבדוק אם המבנה הקיים מבטיח איתנות פיננסית וממזער את ההסתברות למשברים. בין השאלות הרלוונטיות: האם המבנה הריכוזי הקיים בישראל מביא לגידול אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות תוך יצירת "רנטה מונופוליסטית" לבעלי העניין? האם הפיקוח וההסדרה של הממשל התאגידי, בהינתן ריכוזיות הבעלות על החברות הגדולות במשק, קלים יותר? בכנס הוצגו מחקרים חדשים בנושאים אלו, ונידונו דרכי הפיקוח הרצויות, הן מצד המפקחים והן מצד הפירמות. כן התקיים רב-שיח על ההשלכות של הממשל התאגידי בישראל בהשתתפות נציגים מהמגזר הציבורי והעסקי.
הרקע המשפחתי של המועסקים במשרה חלקית
בדומה למשקים רבים אחרים, גם בישראל היינו עדים בעשורים האחרונים להתרחבות ההעסקה במשרות חלקיות. ואולם, בשנים האחרונות ובמקביל לעלייה בעוני עלה חשש כי התרחבות התעסוקה במשרות חלקיות היא תופעה שלילית. באמצעות סקר הכנסות נבדקו המאפיינים הכלכליים של המועסקים במשרה חלקית. נמצא כי רוב המועסקים חלקית מועסקים כך מרצון ואינם מעוניינים בהגדלת היקף משרותיהם. כמו כן נמצא כי אחוז משקי הבית בעלי הכנסה נמוכה בקרב אלה שבהם המועסקים חלקית אינם ראשי משק בית כלכליים הוא זניח. מתברר גם כי חלק ניכר ממשקי הבית בעלי הכנסה נמוכה שיש בהם מועסק במשרה חלקית הם משקי בית של צעירים יחידים ללא ילדים - חלקם סטודנטים, שעבורם הכנסה נמוכה אינה מבטאת עוני, אלא מצב חולף של מספר שנים בלבד. לעומתם, קבוצה בעייתית היא משקי בית עניים שיש בהם ילדים, המהווה 15 אחוזים מסך משקי הבית עם מועסקים חלקית בעלי הכנסה נמוכה.
 
​​