מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חוץ לארץ

09.12.03

מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חוץ לארץ

המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל פרסמה היום את נתוני מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ לסוף ספטמבר 2003.

מהנתונים עולה, כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-32 מיליארדי דולרים – עלייה של 6 מיליארדי דולרים בשלושת הרביעים הראשונים של 2003. עיקר השינוי נובע  מהעלייה במהלך הרבעון השני של השנה במחירי המניות הישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ, שהסתכמה בשלושת הרביעים בכ- 7.9 מיליארדי דולרים.

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח כי החוב החיצוני נטו של המשק ירד במהלך התקופה הנסקרת בכ-2.9 מיליארדי דולרים, בהמשך למגמה הנמשכת מזה מספר שנים. במהלך שנת 2002 המשק הישראלי עבר ליתרת חוב חיצוני נטו שלילית והפך למשק המלווה נטו לחו"ל. יתרה זו – עודף הנכסים של המשק כלפי חו"ל - הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-6 מיליארדי דולרים. במהלך שלושת הרביעים הראשונים של השנה גייסה הממשלה נטו (גיוסים פחות פירעונות) 1.3 מיליארדי דולרים. הממשלה הנפיקה אג"ח סחירות בחו"ל בסכום של 2.35 מיליארדי דולרים מהם: 1.6 מיליארדים - בערבות ממשלת ארה"ב ו-0.75 מיליארד - אג"ח מסוג גלובל בשוק החופשי. בנוסף מכרה הממשלה מיליארד דולרים אג"ח לא סחירות במסגרת מפעל הבונדס.

עוד עולה מן הנתונים כי עודף הנכסים לזמן קצר (הנכסים לזמן קצר פחות החוב לזמן קצר) הסתכם בסוף ספטמבר 2003 ב-29 מיליארדי דולרים – עלייה של כ-4.3 מיליארדים לעומת סוף 2002; זאת משום שהחוב של המשק, בעיקר החוב הממשלתי, הוא לזמן ארוך, ואילו הנכסים – יתרות המט"ח של בנק ישראל והפיקדונות בחו"ל – הם לזמן קצר.

מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ – ספטמבר 2003

דוח IIP

יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-32 מיליארדי דולרים – עלייה של 6 מיליארדים במהלך שלושת הרביעים הראשונים של 2003 (להלן: התקופה הנסקרת).

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-85 מיליארדי דולרים – גידול של כ-6 מיליארדים במהלך התקופה הנסקרת. עיקר הגידול נרשם במכשירי חוב ונבע מעלייה בפיקדונות של מערכת הבנקאות הישראלית בבנקים בחו"ל, מגידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל ומגידול בהשקעות בתיק ני"ע למסחר. מכשירי החוב מהווים כ-90% מסך הנכסים בחו"ל.

במהלך שני הרביעים הראשונים של השנה הגדילו הבנקים הישראלים את היקף פיקדונותיהם בבנקים בחו"ל ב-2.6 מיליארדי דולרים, כתוצאה מגידול בעודפי מט"ח שנבעו ממספר מקורות: משיכה מפיקדונותיהם בבנק ישראל (1.2 מיליארדים), כתוצאה משינויים בהוראות הנזילות המשנית, וגידול בפיקדונות מט"ח של תושבי ישראל (1.3 מיליארדים). ברביע השלישי התהפכה המגמה והבנקים הקטינו את פיקדונותיהם בבנקים בחו"ל ב-0.6 מיליארד, על רקע עלייה מתונה בביקוש לאשראי במט"ח ובמשיכות מפיקדונות של תושבי חוץ.

במגזר הפרטי הלא-בנקאי חלה עלייה מסויימת ביתרת הפיקדונות בחו"ל בתקופה הנסקרת, וזו הסתכמה בספטמבר 2003 ב-12 מיליארדי דולרים. עם זאת, ניכר גידול בהשקעות בתיק ני"ע למסחר – 0.6 מיליארדי דולרים באג"ח זרות ו-0.6 מיליארד במניות – הן בקרב קרנות נאמנות ישראליות המתמחות במט"ח והן בקרב המגזר העסקי. בנוסף, גדלו הלוואות בעלים של הסקטור העסקי לתושבי חוץ בכ-0.4 מיליארדי דולרים.

יתרת נכסי המגזר הציבורי בחו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-26 מיליארדי דולרים - עלייה של כמיליארד דולרים במהלך התקופה הנסקרת עלייה זו נובעת מגיוסי הממשלה נטו בחו"ל, וכן משינויי המחיר והפרשי השער אשר תרמו כ-0.7 מיליארד דולרים לגידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל.

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל, המבטאת את השקעות תושבי חוץ בישראל, הסתכמה בסוף ספטמבר בכ-117 מיליארדי דולרים – גידול של כ-12.2 מיליארדים במהלך התקופה הנסקרת. עיקר השינוי -  9.2 מיליארדים - נבע משינוי במחירי המניות הישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ ומהפרשי שער.

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק הישראלי הסתכמה בכ-29 מיליארדי דולרים – גידול של כ-4.6 מיליארדים בתקופה הנסקרת. מרבית הגידול נבעה מהגדלת ההחזקות של תושבי חוץ במניות ומעלייה ברווחים הצבורים – בעיקר בחברות מענפי הטכנולוגיה.

יתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר שבידי תושבי חוץ הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ-40 מיליארדי דולרים. יתרת המניות הסחירות גדלה בכ-5.6 מיליארדי דולרים, כולה עקב העלייה במחירי המניות. יתרת ההחזקות של תושבי חוץ באג"ח ישראליות גדלה ב-1.9 מיליארדי דולרים, כתוצאה מרכישת אג"ח של ממשלת ישראל בשוק הראשוני, שהונפקו ברביעים השני והשלישי של השנה, ומפירעונות מקזזים של  אג"ח בחו"ל הן של ממשלת ישראל והן של המגזר הפרטי הלא-בנקאי.

יתרת ההשקעות האחרות של תושבי חוץ בישראל הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 ב-47.4 מיליארדי דולרים – בדומה לתחילת השנה, מתוכם כ-21 מיליארדים פיקדונות של תושבי חוץ (הציבור) במערכת הבנקאות בישראל. בתקופה הנסקרת נמשכה מגמה מתונה של משיכות נטו מפיקדונות אלה, שהסתכמו ב-0.7 מיליארד דולרים.

החוב החיצוני

החוב החיצוני נטו של המשק הישראלי ירד בתקופה הנסקרת ב-2.9 מיליארדי דולרים, ירידה המשקפת עלייה בחוב החיצוני ברוטו ועלייה גבוהה יותר של נכסי המשק בחו"ל (מכשירי חוב) – מגמה הנמשכת זה מספר שנים. בסוף ספטמבר  2003 עמד עודף הנכסים נטו (באמצעות מכשירי חוב) של המשק הישראלי על כ-6.1 מיליארדי דולרים.

סך הנכסים לזמן קצר היה בתקופה הנסקרת גבוה משמעותית מסך החוב הקצר. עודף הנכסים לזמן קצר  הסתכם בסוף ספטמבר 2003 ב-29 מיליארדי דולרים – עלייה של 4.3 מיליארדים לעומת סוף 2002, זאת משום שהחוב של המשק, בעיקר החוב הממשלתי, הוא לזמן ארוך, ואילו הנכסים –בעיקר יתרות המט"ח של בנק ישראל והפיקדונות בחו"ל – הם לזמן קצר. למבנה החוב החיצוני לזמן קצר ולמבנה הנכסים לזמן קצר נודעת חשיבות רבה בהערכת חוסנו הפיננסי של המשק ויכולתו לפרוע את חובותיו. רמה גבוהה של עודף נכסים מבטיחה עמידה בהחזרי החוב לזמן קצר בעת זעזועים פיננסיים חיצוניים.

יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף ספטמבר 2003 בכ- 70 מיליארדי דולרים - עלייה של כ-2.4 מיליארדים לעומת סוף 2002. השינוי נובע בעיקר מגידול בחוב החיצוני של הממשלה, ומגידול קל בחוב המגזר הפרטי הלא-בנקאי, שקוזז בירידה בחוב החיצוני של מערכת הבנקאות.

הגידול בחוב החיצוני של הממשלה נבע מהנפקת איגרות חוב בחו"ל ע"י הממשלה. הממשלה הנפיקה במהלך התקופה הנסקרת  2.35 מיליארדי דולרים אג"ח סחירות בחו"ל, מהם: 1.6 מיליארדים - בערבות ממשלת ארה"ב ו-0.75 מיליארד - אג"ח מסוג גלובל בשוק החופשי; בנוסף, נמכרו כמיליארד דולרים אג"ח לא סחירות במסגרת מפעל הבונדס. ברביע הרביעי של 2003 גייסה הממשלה 0.75 מיליארד דולרים נוספים, כך שסך הגיוס באמצעות אג"ח בערבות ממשלת ארה"ב יגיע השנה  לכ-2.4 מיליארדים.

בשנים 2004 ו-2005 צפויה הממשלה לגייס כ-6.4 מיליארדי דולרים אג"ח בערבות ממשלת ארה"ב (מעל 3 מיליארדים בכל שנה).

יתרת נכסי המשק הישראלי בחו"ל (באמצעות מכשירי חוב בלבד) הסתכמה בסוף ספטמבר  2003 בכ-76 מיליארדי דולרים - גידול של 5.2  מיליארדים, לעומת סוף 2002. מגמת העלייה בנכסי המשק הישראלי בחו"ל (מכשירי החוב) נמשכת זה מספר שנים. מרבית העלייה נבעה מפעילותו של המגזר הפרטי (הבנקאי והלא-בנקאי), והתרכזה בפיקדונות של תושבי ישראל בבנקים בחו"ל וברכישת אגרות חוב זרות. יתרת הנכסים של המגזר הפרטי הלא-בנקאי הגיעה בסוף ספטמבר 2003 לשיא של 32.5 מיליארדי דולרים.

​