מימן בנקאי לרכישת אמצעי שליטה בחברות
 
×        בדצמבר 2002 הסתכם סך האשראי לרכישת אמצעי שליטה בשבעת הבנקים הגדולים בכ 29-
מיליארד ש"ח שהם כ - 5% מסך נכסי הסיכון של הבנקים, זאת ללא שינוי מהותי לעומת מרץ 2002.
×        כ- 55% מהאשראים היו בשיעורי מימון הגבוהים מ- 80% וכ- 16% מהאשראים היו בשיעורי
מימון גבוהים מ- 100%. יצויין כי הלוואות שעומדות כיום על שיעורי מימון שמעל 100% ניתנו
במקור בשיעורי מימון נמוכים מ- 100%, אך הצטברות ריבית וכן השפעת הפיחות על האשראי
שניתן במט"ח גרמו לעלייה בשיעורי המימון עם הזמן.
×        כמחצית מהאשראי לרכישת אמצעי שליטה ניתן ללא זכות חזרה ללווה, דהיינו, הביטחון להלוואה
הוא הנכס הנרכש בלבד. בד"כ אשראי ללא זכות חזרה ללווה ניתן בשיעור מימון נמוך במידת מה
מאשראי שניתן עם זכות חזרה ללווה.
×        שיעור החוב הבעייתי מסך האשראי לרכישת אמצעי שליטה עמד בדצמבר 2002 בשבעת הבנקים
הגדולים על כ - 16%, וזאת לעומת שיעור חובות בעייתיים של כ - 9% בסך תיק האשראי של
בנקים אלו.
×        ההרכב הענפי של אשראי זה: כ- 29% מאשראי נועד לרכישת אמצעי שליטה בחברות המספקות
שירותים פיננסיים, כדוגמת בנקים, כ- 23% ניתן לרכישת חברות בענפי התקשורת ושירותי המחשב,
כ- 20% ניתן לרכישת חברות בענף התעשייה, כ - 14% ניתן לרכישת החברות בענף המסחר וכ-
11% ניתן לרכישת חברות בענף הנדל"ן.
 
מהפיקוח על הבנקים מזכירים, כי בשנת 1998 קבע הפיקוח על הבנקים הוראת ניהול בנקאי תקין
בנושא האשראי מסוג זה. ההוראה המיוחדת לאשראי זה התחייבה נוכח המורכבות ורמת הסיכון
הגבוהה יחסית הכרוכה בו - משום שפירעונו מתבסס בדרך כלל באופן בלבדי על יכולתו של התאגיד
הנרכש לחלק דיבידנדים במזומן בשיעור גבוה ותמידי לבעלי מניותיו. בחלק מן ההלוואות מסוג זה,
הביטחונות היחידים להלוואה הן המניות הנרכשות, ואין לבנק אפשרות (משפטית או מעשית) לגבות
את החוב מהלווה עצמו (הלוואות ללא זכות חזרה- “nonrecourse”). בדצמבר 2002 הוחמרה
ההוראה ופוטנציאל הגדלת אשראי זה הוקטן. עם זאת עדיין באפשרות הבנקים להגדילו בכ- 19
מליארד ש"ח נוספים (במקום הגדלה של למעלה מ- 44 מליארד ש"ח אלמלא ההחמרה). מהפיקוח על
הבנקים נמסר כי הבנקים לא צפויים למצות פוטנציאל הרחבה זה בטווח הזמן הקרוב - הן משום
משנה הזהירות שהם נוקטים כיום עקב המצב הכלכלי, והן משום מגבלות נוספות של הפיקוח על
הבנקים (לדוגמה מגבלת יחס הון מזערי, מגבלת לווה בודד/קבוצת לווים ומגבלת אנשים קשורים).
 
בכל ההוראות של הפיקוח על הבנקים הודגש כי מתפקידן ואחריותן של הנהלות ומועצות המנהלים
של הבנקים לבחון היטב את מדיניותן בנושא זה ולקבוע את מרווחי הביטחון ומגבלות החשיפה
ההולמות כל בנק, כאשר הוראות ומגבלות הפיקוח על הבנקים מהוות רק סף עליון לחשיפות
המותרות, ואינן באות להחליף את הניהול הבנקאי.
 

​