שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות מושפע חיובית מביצועי החברות שהם מנהלים ומגודלן:
הגורם העיקרי המסביר את שכר המנכ"ל הוא גודל החברה.
הקשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה נחלש עם השנים. הקשר החזק ביותר שרר בשנים 2003-2000 (שנות המיתון). לעומת זאת, בשנים 2009-2004 לא נמצא כל קשר בין ביצועי החברות לבין שכר המנכ"לים שלהן.
ירידת שכר המנכ"ל בתגובה על ירידת ערך מניותיה של החברה חזקה מעליית שכרו בתגובה על עליית ערך המניות.
המנכ"ל אינו מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר (עד שנתיים).
המנכ"ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה:
אם החברה שהוא מנהל מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות אחרות באותו הענף, שכרו יקטן ולהפך: אם הוא יציג רווחים גבוהים יחסית ליתר החברות בענף, שכרו יועלה.
בשנים שבהן תשואת השוק חיובית, המנכ"ל יתוגמל חיובית מעבר לביצועי החברה, ואילו כשתשואת השוק שלילית שכרו יירד.
ותק המנכ"ל בחברה משפיע חיובית על שכרו, אך תרומת הוותק לשכר יורדת עם הזמן. יתר המאפיינים האישיים של המנכ"ל לא נמצאו משפיעים על גובה שכרו.
מחקר שערכה מיטל גראם מחטיבת המחקר של בנק ישראל בודק מהם הגורמים שהשפיעו על התפתחות שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א בחמש עשרה השנים האחרונות. לשם כך נעשה שימוש במדגם הגדול ביותר שנאסף בישראל עד כה על נתוניהם האישיים ושכרם של המנכ"לים בחברות ציבוריות, המייצג את כלל החברות הציבוריות במשק.
השכר הממוצע למנכ"ל גדל ריאלית משנת 1995 לשנת 2009 ב-104 אחוזים והגיע ל-2.5 מיליוני שקלים. כצפוי, נמצא שהחברות אשר למנכ"ליהן מוענק השכר הגבוה ביותר הן הבנקים, חברות הביטוח והחברות המספקות שירותים פיננסיים. כן נמצא כי בחברות גדולות יותר המנכ"ל מקבל שכר גבוה יותר.
הממצא המרכזי של המחקר הוא ששכר המנכ"לים מושפע חיובית מגודל החברה ומביצועיה (הן החשבונאיים והן הבורסאיים). יחד עם זאת מתברר כי רגישות השכר לביצועים פוחתת עם השנים, עד כדי כך שבחמש השנים האחרונות לא היה ניתן להסביר את שכר המנכ"ל על ידי ביצועי החברות. המנכ"ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה: אם זו מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות אחרות באותו הענף, שכר המנכ"ל יקטן, ולהפך – רווחיה גבוהים יחסית לחברות האחרות בענף, שכרו יועלה. גמישות שכרו של המנכ"ל לביצועי החברה אינה תלויה בגודלה: אין, מבחינת הגמישות, הבדל בין חברות גדולות לקטנות. בבחינת ההבדלים בהשפעות של גורמים שונים על שכר המנכ"לים על פני מחזורי העסקים נמצא שרגישות השכר לביצועים גבוהה יותר דווקא בשנות שפל. עוד נמצא כי המנכ"ל לא מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר (עד שנתיים).
מחקר זה מציג לראשונה את נושא המנכ"לים המשותפים (Co-CEO). נמצאו פערי שכר בין שני מנכ"לים המכהנים באותה חברה ובאותה שנה; אלה מושפעים מהבדלים בהחזקות המנכ"לים, בוותק שלהם, בהשכלתם ובתפקידם בדירקטוריון: מנכ"ל משותף שהחזקותיו גבוהות יותר גם שכרו גבוה יותר; ותק המנכ"ל בתפקידו, תורם, כצפוי, לעליית שכרו; מנכ"ל בעל תואר אקדמי שכרו דווקא נמוך יותר משכרו של מנכ"ל שהוא בעל השכלה תיכונית בלבד – ממצא המוסבר במתאם שלילי בין השכלה פורמאלית לאחוז החזקות המנכ"ל; ומנכ"ל המכהן בדירקטוריון - כדירקטור או כיו"ר הדירקטוריון - מרוויח יותר ממנכ"ל שניהול החברה הוא תפקידו היחיד.
במחקר נבדק גם הקשר בין חילוף מנכ"לים לביצועי הפירמה. נמצא כי ירידה בביצועים החשבונאיים של הפירמה מגדילה את ההסתברות להחלפת המנכ"ל. לעומת זאת פועלים הביצועים הבורסאיים בכיוון ההפוך: המנכ"ל יעדיף לפרוש מהחברה "בשיא", כך שהוא יוכל להציג הישגים אישיים בפני החברה הבאה שינהל.