פער השכר הממוצע בין גברים לנשים במינהל הציבורי בישראל עולה בהתמדה עד גיל 50. המחקר בודק את הסיבות לעלייה זו תוך שימוש במדגם של עובדים מתמידים.
נמצא כי הסיבה העיקרית להתרחבות בפער השכר נעוצה בכך שהגברים מצטרפים למינהל הציבורי לתפקידים בכירים יותר (כפי שנמדד על פי רמות השכר) מאשר הנשים.
לעומת זאת, נמצא כי הקידום בקרב גברים ונשים המתמידים לאורך זמן בעבודתם במינהל הציבורי דומה ועל כן תרומתו לפער אינה משמעותית.
ממצא נוסף הוא כי השכר הגבוה יחסית של הגברים המצטרפים משקף את השכר במקום עבודתם הקודם.
מחקר שערכו יובל מזר ונועם מיכלסון מחטיבת המחקר של בנק ישראל בוחן את התפתחות פער השכר בין נשים לגברים במינהל הציבורי בישראל – עובדי המגזר הממשלתי – לאורך כל מסלול הקריירה שלהם. ייחודיות המחקר היא בבחינה נפרדת של התפתחות זו בעזרת נתוני חתך, כלומר נתונים תקופתיים, ונתוני פאנל, כלומר מעקב אחר מסלול הקריירה של עובדים מתמידים.
מניתוח נתוני חתך לאורך השנים נמצא שפער השכר בין נשים לגברים במינהל הציבורי גדל מונוטונית עד גיל 50, באופן דומה לממצאים במגזר העסקי. ניתוח נתוני פאנל לשני העשורים האחרונים מלמד שהסיבה העיקרית לכך היא שככל שגיל ההצטרפות של גברים עולה, הם מצטרפים לתפקידים בשכר גבוה יותר, יחסית לנשים המצטרפות. לעומת זאת קידומם של הגברים המתמידים לאורך הקריירה במינהל הציבורי דומה לזה של הנשים המתמידות, ומכאן שהשפעת הקידום על פער השכר פחותה.
גברים ונשים שהצטרפו למינהל הציבורי הגיעו הן מהמגזר העסקי והן ממקומות עבודה אחרים בשירות הציבורי. המחקר מעלה כי במהלך הקריירה שלהם במקום עבודתם הקודם פער השכר בין גברים לנשים גדל עם הגיל. רמות ההשכלה הפורמלית של גברים ונשים שהצטרפו למינהל הציבורי היו דומות. לא נמצאה עדות שלפיה גברים אשר הצטרפו למינהל הציבורי במהלך הקריירה שלהם קיבלו פרמיית שכר שונה מזו של הנשים שהצטרפו, בהינתן מאפייני הפרט שלהם, ובפרט שכרם בתקופת הבסיס; מכאן שפער השכר, שגדל עם עליית גיל ההצטרפות, משקף שוני בשכר במקום עבודתם הקודם.
