2.7.2006
 
מחקר חדש בבנק ישראל על פער הריביות בין ישראל לארה"ב
"פער הריביות בין ישראל וארה"ב, שירד לאחרונה לרמה היסטורית נמוכה, הושפע בעיקר מהציפיות הנמוכות לפיחות השקל, עקב ההתמדה בשמירת יציבות המחירים בישראל", כך עולה ממחקר שערכו נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית ויוסי סעדון מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל, אשר הופץ היום במסגרת סדרת המאמרים "סוגיות ביציבות פיננסית".
 
למחקר המלא - לחץ כאן
 
"פער הריביות בין ישראל וארה"ב, שירד לאחרונה לרמה היסטורית נמוכה, הושפע בעיקר מהציפיות הנמוכות לפיחות השקל, עקב ההתמדה בשמירת יציבות המחירים בישראל", כך עולה ממחקר שערכו נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית ויוסי סעדון מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל, אשר הופץ היום במסגרת "סוגיות ביציבות פיננסית".
במחקר זה מפתחים החוקרים מודל של "שוויון שערי ריבית לא מכוסה" על מנת לאמוד את הפער בין תשואת המק"מ לשנה לתשואת אג"ח ארה"ב לשנה. בנוסף למשתנים המקובלים בספרות, הכוללים את הציפיות לפיחות השקל ופרמיית הסיכון של ישראל, כולל המודל גם את רמת אי הוודאות של שער החליפין כפי שמשתקפת בסטיות התקן של האופציות שקל/דולר, וכן את מידת הנזילות של שוק המק"מ. המחקר משתמש בגישה של "שוויון כח קניה" על מנת למדוד את הציפיות לפיחות השקל; לפי גישה זו, הציפיות לפיחות השקל אל מול הדולר נקבעות על פי ההפרש בין האינפלציה הצפויה בישראל לבין זו הצפויה בארה"ב.
לפי תוצאות האמידה של המודל, החלק הארי של סגירת פער התשואות בין מק"מ לשנה ואג"ח לשנה בארה"ב מוסבר על ידי הצלחת תהליך הדיסאינפלציה בישראל והעמידה ביעד האינפלציה בשנים האחרונות, שהובילו לסגירת פער האינפלציות הצפויות בין ישראל לארה"ב. בהתאם לכך, פער הריביות יכול להיות גם שלילי, במידה שפער האינפלציות הצפויות הוא שלילי, וערכו המוחלט גבוה מסך הפרמיות הנדרשות בגין סיכון המדינה, סיכון הנזילות וסיכון שער החליפין.
במחקר נבדק גם הקשר בין סטייה מפערי התשואות הנובעים מקשרי הטווח הארוך הנגזרים מהמודל לבין המדיניות המוניטרית. מהממצאים עולה, כי ריבית בנק ישראל הגיבה לסטייה זו, בגלל התמסורת הקיימת בין סטיות אלו לשינויים בשער החליפין, הגורמות, מצידן, לסטיות של הציפיות לאינפלציה מהיעד. בהתאם לכך, התמדה בשמירת האינפלציה בישראל ברמה הדומה לזו של ארה"ב, תוביל בטווח הארוך להגברת האמינות של בנק ישראל וליציבות בציפיות הציבור אודות שער החליפין, שעשויה, בדומה למשקים קטנים פתוחים אחרים בעלי מסורת של יעד אינפלציה, להקטין את התמסורת שבין שינויים בשער החליפין לאינפלציה. תהליך זה יתרום לביסוס יציבות המחירים והיציבות הפיננסית בישראל ויתמוך בפערי ריביות נמוכים בין ישראל לארה"ב.
 
 

​