· עלייה בת נקודת אחוז בשיעור הסבסוד בשנים 2006–2015 הגדילה בממוצע את מספר הבקשות לקרקע באזורי התעשייה ב-1.6 אחוזים, בשיעור דומה את מספר הבקשות המאושרות, וב-1.0 אחוז את השטח המבוקש.
· בתחום של כ-30–80 אחוזי סבסוד העלאת שיעור הסבסוד אינה משפיעה על מספר הבקשות, ואילו בתחום שמעל היא גדלה בקצב עולה.
· בצפון הארץ ובאזורי תעשייה גדולים השפעת הסבסוד חזקה יותר; לא נמצא הבדל בתרומת הסבסוד לביקוש לקרקע בין אזורי תעשייה ביישובים יהודיים וערביים.
מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה מסבסד את הוצאות הפיתוח לקרקע ב-66 אזורי תעשייה שבאחריותו בפריפריה, על מנת לעודד את הפעילות הכלכלית שם. שיעורי הסבסוד עמדו בשנים 2006–2015 על 30–91 אחוזים (בממוצע כ-61 אחוזים, שהם כ-190 אלפי ש"ח לדונם) והסתכמו בכ-0.8 מיליארד ש"ח.
במחקר שערכו נעם זוסמן וגלעד שלום מחטיבת המחקר בבנק ישראל נבחנה השפעת שיעורי הסבסוד על הביקוש של היזמים לקרקע; זאת תוך ניצול השינויים הניכרים שחלו בשיעורי הסבסוד ברבים מאזורי התעשייה במהלך השנים וההבדלים בזמן נתון בשיעורי הסבסוד בין אזורי התעשייה, לרבות אלו הסמוכים זה לזה. המחקר הסתמך בעיקר על נתונים מינהליים של משרד הכלכלה והתעשייה ורשות מקרקעי ישראל.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שעלייה בת נקודת אחוז בשיעור הסבסוד של הוצאות הפיתוח לקרקע באזור תעשייה מגדילה בממוצע את מספר הבקשות של היזמים לקרקע באותו אזור ב-1.6 אחוזים ואת השטח המבוקש ב-1.0 אחוז. לשיעורי הסבסוד השפעה לא אחידה על הביקוש לקרקע: בתחום של כ-30–80 אחוזי סבסוד העלאת שיעור הסבסוד אינה משפיעה על מספר הבקשות, ואילו בתחום מעל היא גדלה בקצב עולה – ראו איור.
השפעת שיעור הסבסוד באזורי תעשייה בצפון הארץ ובגדולים חזקה יותר מאשר באזורי תעשייה בדרום הארץ ובקטנים. לא נמצאו הבדלים בהשפעה בין אזורי תעשייה ביישובים יהודיים וערביים. עלייה בת נקודת אחוז בשיעור הסבסוד מגדילה את מספר הבקשות המאושרות בכ-1.8 אחוזים, בדומה לשיעור העלייה במספר הבקשות, ממצא העשוי לרמז שאיכות הבקשות לא נפגעה כתוצאה מהעלייה בביקוש לקרקע.
יש להדגיש שעקב מגבלת נתונים המחקר אינו יכול לענות על שאלת המדיניות המרכזית: האם העלאת שיעורי הסבסוד לקרקע בפריפריה הביאה להסטת מפעלים חדשים ממרכז הארץ לשם.