תחילתן של רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל במארס 2008, הרחבת היקפן ביולי 2008 והמעבר לרכישות מט"ח לא קבועות באוגוסט 2009, הביאו לפיחות בשער החליפין.
ההשפעה הנאמדת החזקה ביותר על שער החליפין הייתה בתקופה שלאחר יולי 2008, עם הרחבת הרכישות – אז סטיית שער החליפין בפועל מערכו החזוי הייתה גבוהה מ- 10%.
בסוף שנת 2008 החלה להצטמצם השפעת בנק ישראל על שער החליפין, ובמהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 נסגר הפער בין רמת שער החליפין בפועל לרמתו הצפויה ללא התערבות בנק ישראל.
במחקר שערך אביחי שורצקי מחטיבת המחקר בבנק ישראל נבחנה השפעת התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח על שער החליפין הנומינלי שקל/דולר. בחינת השפעת הרכישות נעשתה על ידי השוואת תחזית לשער החליפין הנגזרת ממודל כלכלי – סטטיסטי, לשער החליפין בפועל בתקופת ההתערבות. קודם לביצוע ההשוואה נבחן טיב התחזיות של המודל האמור ונמצא כי הוא מניב תחזיות טובות (בהינתן הערכים בפועל של המשתנים האקסוגניים במודל). מממצאי המחקר עולה כי שינוי המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודשים מארס 2008, יולי 2008 ואוגוסט 2009 הביא לפיחות בשער החליפין. ההשפעה הנאמדת החזקה ביותר על שער החליפין הייתה באוגוסט 2008, לאחר הרחבתה של התערבות בנק ישראל. עוד עולה מתוצאות העבודה, כי בסוף שנת 2008 החלה השפעת ההתערבות להצטמצם, ובמהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 נסגר הפער בין רמת שער החליפין בפועל לרמתו הצפויה ללא ההתערבות, עד שהוא נפתח שוב לאחר שינוי המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח והמעבר לרכישות מט"ח ללא קבועות.
[1] ההשפעה הנאמדת של התערבות בנק ישראל על שער החליפין מחושבת כשיעור הסטייה של התחזית לפי המודל משער החליפין בפועל בתקופת ההתערבות.
