18.11.03

התפתחותו של משטר שער החליפין בישראל מאז תכנית הייצוב של שנת 1985

למאמר המלא (באנגלית) - לחץ כאן.

עבודתו של דוד אלקיים, סגן מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, סוקרת ומנתחת את התפתחותו של משטר שער החליפין בישראל מאז תוכנית הייצוב של שנת 1985. העבודה הוכנה והוצגה בסדנא של הבנק האירופי, שהתקיימה באוקטובר 2003 בפרנקפורט, ועסקה 'בקשרים כלכליים ופיננסיים בין האיחוד האירופי למדינות אגן הים התיכון\'. מהעבודה עולים, בין היתר, הדברים הבאים: 

ייצוב שער החליפין של השקל ביחס לדולר (ובהמשך ביחס לסל המטבעות) היה נדבך מרכזי בתוכנית ייצוב המשק הישראלי, שננקטה באמצע שנת 1985 ושהביאה לירידת קצב האינפלציה מכ- 400 אחוזים בשנים 1984 ותחילת 1985 לשיעור של בין 16 ל- 21 אחוזים בשנים 1986 עד 1991. במהלך התקופה שמן תוכנית הייצוב ועד שנת 1994, התייחסו קובעי המדיניות לשער החליפין כעוגן מרכזי למחירים כאשר הריבית שימשה למיתון תנועות ההון. 

×

בתחילה, עם תכנית הייצוב, הייתה תקווה שייצוב שער החליפין יוריד את האינפלציה לרמה מערבית ושניתן יהיה לשמור לאורך זמן על שער חליפין קבוע. אולם עליית המחירים לא נעצרה לחלוטין ועם הזמן הצטבר ייסוף ריאלי שחייב התאמות של שער החליפין. בתחילה ננקטה מדיניות של פיחותים דיסקרטיים כאשר בין הפיחותים נשמר שער קבוע. בעטיה של מדיניות זו, ועל רקע תהליך ליברליזציה של שוקי הכספים ומטבע החוץ, שננקטה במהלך כל שנות התשעים, החלו תנועות הון ספקולטיביות שחייבו, בסופו של דבר, הגמשה של שער החליפין.

×

תהליך זה של מעבר ממשטר של שער קבוע, עם פיחותים מידי פעם, לשער חליפין נייד, נמשך משנת 1989 ועד אמצע שנת 1997. אחת הסיבות להתמשכותו של תהליך הגמשת שער החליפין, הייתה, שמעבר כזה חייב שינוי קונספציה ביחס לתפקידו של שער החליפין כעוגן למחירים.

×

עם זאת נראה שעצם הגמשת שער החליפין הייתה למעשה צעד בלתי נמנע, שנבע מתהליך הליברליזציה בשוק מטבע החוץ שאפיין את שנות - 90, על רקע ההתפתחות של התעשייה המתקדמת שהתבטאה בין היתר בגיוס הון משמעותי מחו"ל החל מאמצע שנות ה-90.  מאז אמצע שנת 1997 קיים למעשה משטר של שער חליפין נייד.

×

הניסיון הישראלי מצביע על כך שלייצוב שער החליפין עשויה להיות תרומה מרכזית בתוכנית ייצוב המיועדת לעצור תהליך היפר אינפלציוני. אולם הניסיון לנהל את שער החליפין לאורך זמן, במטרה לעגן את המחירים, לא עלה יפה. במשק קטן שפתוח לתנועות הון קשה מאוד לנהל את שער החליפין. העובדות הן שלמרות הגמשת שער החליפין (או יותר נכון בעטייה), ומעבר לניוד כמעט מלא החל משנת 1997, התאפשרה הפחתה הדרגתית של קצב האינפלציה במהלך שנות ה-90, והתכנסותה, בשנים האחרונות, לקצב דומה לזה של המדינות התעשייתיות.

×

ממצאי העבודה מצביעים על האפשרות, שבניגוד לדעה הרווחת, להגמשת שער החליפין לא הייתה השלכה לירידה בעוצמת התמסורת משער החליפין למחירים. כמו כן, עם הגמשת שער החליפין, התחזק המתאם בין קצב הפיחות והאינפלציה. במילים אחרות, חלק גדול יותר של השינויים באינפלציה הפכו מתואמים יותר עם השינויים בשער החליפין. במקביל גם גדלה הרגישות של שער החליפין לשינויים בריבית.

×

מכאן שניוד שער החליפין חיזק את האפקטיביות של הריבית ככלי להשגת יציבות מחירים. הצד השני של המטבע הוא עלייה בתנודות של שער החליפין והמחירים, אם כי עוצמת התנודות בשער השקל יחסית לסל המטבעות ויחסית לדולר אינה עולה על זו שמאפיינת את שערי החליפין של הסטרלינג, היורו והיין (ביחס לדולר).

×

כמו כן במקביל החלו להתפתח כלי שוק שמאפשרים לסקטור העסקי להתמודד עם אי הוודאות ביחס לשער החליפין. ניתן לומר שלמעשה בוצעה הפרטה של ביטוח שער החליפין. במקום שהממשלה תספק ביטוח זה, במחיר של עיוות הקצאת המקורות במשק, הסקטור הפרטי מספק ביטוח זה כאשר מחירו של שער החליפין, ושל הביטוח כנגד סיכוניו, נקבע באמצעות כוחות הביקוש וההיצע.

×

נושא חשוב שעדיין טעון פיתרון הוא קיומם של גבולות הניוד. כיום, גבולות אלה רחבים מאוד וההסתברות להגיע אליהם בטווח הקרוב היא קטנה אולם אינה אפסית. נראה שדווקא עתה, כאשר הסיכוי להגיע אליהם קטן, זה הזמן המתאים לבטלם. לשינוי הגבולות או לביטולם כאשר השער מתקרב לאחד הגבולות, עלולה להיות השלכה חמורה על האמינות.

×