הסכם פנסיית חובה בישראל - הערכה ראשונית

15.10.2008                                                                                                                                             

הסכם פנסיית חובה בישראל – הערכה ראשונית

דיון בסוגיה זו יופיע ב-"ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים" מס' 122

לתיבה במלואה - לחץ כאן

הסכם פנסיית החובה שמופעל מתחילת שנת 2008 מאפשר רמת חיים גבוהה יותר לאחר הפרישה לעובדים שלא היו מאורגנים עד כה בהסדרי פנסיה ואשר מרביתם בעלי שכר נמוך.
שיעור התחלופה ברוטו, המבטא את היחס בין ההכנסה מקצבת הפנסיה לבין ההכנסה מעבודה לפני הפרישה, מגיע ל40% לגברים ול35% לנשים.שיעורי התחלופה אצל נשים נמוכים יותר כי מספר שנות העבודה נמוך יותר ותוחלת החיים גבוהה יותר.
שיעורי התחלופה הכוללים נטו, הכוללים גם את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי ומתחשבים בהשפעת מערכת המיסוי על ההכנסה, מגיעים ברמת השכר הממוצע במשק לכ- 80% לגברים וכ-74% לנשים.
בתחילת שנת 2008 הוחל ביישום הסכם פנסיית חובה שנחתם בין ההסתדרות והארגונים הכלכליים, על רקע הערכות הממשלה לחקיקת חוק פנסיית חובה. ההסכם חל על מועסקים שלא היו מבוטחים בשום הסדר פנסיוני. שיעור ההפרשה עולה בהדרגה ויגיע ל-15% בתחילת 2013 כאשר העובד יפריש שליש מסך ההפרשות (5%) והמעביד יפריש שני שליש ( 10%) , מהם 5% לקרן פנסיה ו- 5% לקרן פיצויים שתהוה חלק מהמקורות לתשלום הקצבה. גיל ההצטרפות להסכם הוא 21 לגברים ו- 20 לנשים ותקרת השכר היא השכר הממוצע במשק.
מקובל למדוד את רמת הקצבה הראויה מבחינת ההכנסה על פי "שיעור התחלופה" המבטא את היחס שבין ההכנסה לפני הפרישה לזו שאחרי הפרישה[1]. כיוון שיש הקלות במיסוי מקובל לעקוב אחרי שיעור התחלופה נטו, הלוקח בחשבון את השינויים בנטל המס, בהפרשות העובד לביטוח לאומי ולביטוח בריאות , לפני ואחרי הפרישה מעבודה, וכן את ההפרשות לפנסיה. ההכנסה של הפרטים לאחר הפרישה, כוללת גם את הקצבה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, הכוללת תוספת בגין ותק. שיעור הקצבה נע כיום בין 17 לבין 24 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. קצבה זו אינה תלויה בשיעור ההכנסה, והיא מעלה את שיעורי התחלופה האפקטיביים , ובפרט בקרב פנסיונרים בעלי הכנסה נמוכה ( ראה להלן). חשוב להדגיש כי בממצאים שנציג להלן הונח שהפרט אינו מושך את קרן הפיצויים בתקופת העבודה.
ממצאים עיקריים
כדי לבחון את הרגישות לרמת השכר מוצגים הממצאים ב-3 רמות שכר: ברמת השכר הממוצע, כ-50% ממנו , שהוא בסביבות שכר המינימום, ופי 1.5 מגובה השכר הממוצע במשק.
שיעור התחלופה ברוטו: רמת הקצבה עבור גבר תהיה בשיעור של 40% משכרו לפני הפרישה ו- 35% בלבד עבור אישה. שיעור התחלופה לנשים נמוך באופן משמעותי משיעור התחלופה של גברים כתוצאה של מספר שנות עבודה קטן יותר (44 לעומת 46 שנים) ובעיקר מתוחלת חיים גבוהה יותר של נשים, המאריכה את השנים שבהן משולמת הקצבה (87 לעומת 84 שהים).
ראוי לציין כי בגלל שמערכת המיסוי בישראל פרוגרסיבית, הפערים בין שיעורי התחלופה ברוטו ונטו עולים עם עלייה ברמת ההכנסה. מהחישובים עולה כי  שיעור התחלופה נטו לגברים ברמת שכר המינימום עולה ב- 4 נקודות אחוז ל-45 אחוזים ואילו כאשר השכר הוא פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק, עולה שיעור התחלופה נטו בקרוב ל-18 נקודות אחוז לרמה של כ-58 אחוזים. גם בקרב הנשים התוצאה דומה (ראה לוח 1 ).
שיעורי תחלופה הכוללים את קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי מעלים את השיעורים באופן ניכר ובפרט לבעלי הכנסה נמוכה. מלוח 1 ניתן לראות כי שיעור התחלופה הכולל נטו ברמת השכר הממוצעת מגיע אצל גברים ל-80% ולנשים ל-75%. בגלל המשקל הגבוה של קצבת הביטוח הלאומי ברמת שכר המינימום מגיע שיעור התחלופה הכולל נטו ל- 93% לגברים ו-88% לנשים. מתוך הגרף ניתן לראות כי כיוון שקצבת הזקנה מאוד פרוגרסיבית (סכום אחיד לכל אזרח), וכיוון שהקלות המיסוי לקצבאות מפנסיה הן רגרסיביות, נוצר תחילה שיפוע שלילי של שיעור תחלופה נטו ברמות השכר שמתחת לשכר הממוצע במשק, ובהמשך השיפוע עולה עקב הפרוגרסיביות במערך המיסוי.
עוד חשוב להדגיש כי אם העובד מושך את פיצויי פיטורין בתקופת העבודה פוחת מאוד שיעור התחלופה ברוטו: לגברים הוא יורד מרמה של קרוב ל-40% לכ-26% בלבד ( ראה לוח 2), ושיעור התחלופה נטו ברמת השכר הממוצעת יורד מכ-51% לפחות מ-35%. המגמות אצל נשים דומות.
הסכם פנסיית החובה מהוה בעצם קיומו הישג חשוב שיאפשר רמת חיים גבוהה יותר לאחר הפרישה לעובדים שלא היו מאורגנים עד כה בהסדרי פנסיה ושמרביתם בעלי שכר נמוך. קיום הסדר פנסיני לכלל העובדים במשק מהוה נדבך חשוב בהתחלקות שיוויונית יותר במשק ובהתמודדות עם תופעות של עוני. ואולם, הניסיון עד כה מראה כי האכיפה בפועל מוגבלת. פיתרון אפשרי לבעיית האכיפה ניתן להשיג אם יקבע בתקנות מס הכנסה שהוצאות השכר על עובד לא יהיו מוכרות כהוצאה למעביד אם לא הועברו ההפרשות לקצבה לקופות פנסיה בשנת המס השוטפת. פתרון זה יבטיח קיום ההסכם ואכיפה על ידי מערכת המס הקיימת שהיא יעילה ומרתיעה.
בעיה נוספת היא "הדלת המסתובבת" בה מעבידים מפטרים עובדים לאחר תקופה קצרה כדי להמנע מביצוע ההפרשות; קיימים אמנם סעיפים שונים המנסים לצמצם תופעה זו, וראוי לציין כי אי –הכרה בהוצאות השכר יכולה לצמצם תופעה זו. ברבעון הראשון של 2008 הצטרפו להסכם כ-100 אלף עובדים , מתוך הערכה של כמליון עובדים ללא הסדר פנסיוני כלשהו.
נשאלת השאלה האם שיעורי ההפרשה מספיקים כדי לקיים רמת חיים נאותה לאחר הפרישה? לכאורה התשובה לכך היא חיובית כי שיעורי התחלופה נטו הכוללים קצבת זקנה עבור עובדים החוסכים לפנסיה כל שנות עבודתם הם סבירים. ואולם, שיעור זה מושג בגלל המשקל הגבוה יחסית של קצבת הביטוח הלאומי ברמות השכר הנמוכות , קצבה ששיעורה אינו מובטח . יתר על כן, שיעורי התחלופה שהוצגו הם בהנחה שעובד הפריש לפנסיה בכל שנות העבודה; בדרך כלל אין הדבר כך בגלל הצטרפות מאוחרת למעגל העבודה, תופעות אפשריות של דלת מסתובבת שאינה מזכה בהפרשות לפנסיה ובשל העובדה כי עובדים אינם מצליחים להשלים את מלוא תקופת העבודה, והדבר נכון במיוחד לנשים בגלל חופשות לידה, טיפול במשק בית וכדו' .

ראה פרטי החישוב בגוף התיבה ובהערות הנלוות לה.

1)

שיעור התחלופה נטו מחושב לאחר ניכוי למס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשות לקצבה לפני ואחרי הפרישה מעבודה. החישוב הוא עבור גבר המצטרף בגיל 21 לעבודה ,פורש בגיל 67 הפרישה החוקי כיום(67), וחי עד גיל 84 ,תוחלת החיים לגיל הפרישה שתשרור בשנת 2040. הפרמטרים המקבילים לנשים הם: 20בהצטרפות, 64 בפרישה ותוחלת חיים עד גיל 87.	*
קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי נקבעה בהנחה של ותק מקסימלי (מעל ל-35 שנות עבודה) , המגדילה את הקצבה ב-50%.	*

​​