המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש פברואר 2021 ב-0.4%, וזאת בשל תחילת ההקלה במגבלות הסגר השלישי שהתרחשה עם התמתנות התחלואה בעקבות מבצע החיסונים שהחל בישראל בדצמבר (לוח 1). המדד המשולב לחודש פברואר הושפע לטובה מעליות בשיעור המשרות הפנויות (ינואר ופברואר), במדד הפדיון בשירותים (ינואר), במשרות השכיר (דצמבר) ובהתחלות הבנייה (דצמבר). כמו כן, לאחר ירידת מדד הפדיון במסחר הקמעונאי בינואר, הדינאמיקה של המודל צופה עבורו עלייה מחודשת בפברואר. צפי זה נתמך גם בנתונים חיוביים מסקר המגמות בעסקים לחודש בפברואר. לעומת זאת, יבוא מוצרי צריכה, יצוא הסחורות  ויבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) ירדו בחודש פברואר והשפיעו שלילית על המדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

פברואר

 

0.40

ינואר

0.16-

0.26-

דצמבר

0.43

0.64

נובמבר

0.77

0.79

אוקטובר

0.52-

0.65-

ספטמבר

0.15

0.10

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

פברואר

ינואר

דצמבר

נובמבר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-0.5

0.5

1.3

מדד הפדיון בשירותים (ללא  חינוך ומינהל ציבורי)

 

1.4

-0.8

5.2

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-5.7

-0.2

9.8

יבוא מוצרי הצריכה1

-0.2

-3.9

5.2

6.4

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-1.3

4.0

0.6

1.8

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-7.4

-2.0

-2.6

-3.0

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-1.0

-0.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

3.0

5.0

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

2.9

2.7

2.6

2.5

התחלות הבנייה[4]

 

 

6.8

 

 


[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​