המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש מאי 2021 ב-0.24%, בדומה למגמה ארוכת הטווח של המדד. זאת על רקע המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק עם ביטול מגבלות הקורונה. (לוח 1). כביטוי להתמשכות הפתיחה הנרחבת של העסקים (פרט לתיירות החוץ), שיעור המשרות הפנויות במאי נותר ברמת שיא זה החודש השלישי ברציפות.[1] המדד לחודש מאי משקף רק חלקית את ההשפעות האפשריות של מבצע "שומר החומות" על הפעילות הכלכלית מכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור. נתוני המדד לחודשים ינואר ופברואר עודכנו מעט כלפי מטה, ואלו לחודשים מארס ואפריל מעט כלפי מעלה בעקבות עדכוני נתוני רכיבים (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

מעבר למשרות הפנויות, המדד המשולב לחודש מאי הושפע לטובה מעליות ביבוא מוצרי הצריכה (מאי), יבוא התשומות לייצור (מאי), מדד הפדיון בשירותים (אפריל), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אפריל) ומשרות השכיר (מרץ). לעומת זאת, יצוא הסחורות (מאי), מדד הייצור התעשייתי (אפריל), יצוא השירותים (מרץ) והתחלות הבנייה (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

מאי

 

0.24

אפריל

0.25

0.34

מרץ

0.37

0.45

פברואר

0.44

0.29

ינואר

0.35-

0.57-

דצמבר

0.61

0.61

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

מאי

אפריל

מרץ

פברואר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-1.2

3.1

-1.5

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

2.4

5.0

3.0

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

2.5

2.2

6.4

יבוא מוצרי הצריכה2

0.2

4.2

3.9

3.4

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)2

4.3

-2.2

2.6

-2.9

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[2]

-7.5

7.2

7.9

-4.6

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[3]

 

 

-1.6

1.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

3.7

4.8

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[4]

4.9

4.9

4.6

2.9

התחלות הבנייה[5]

 

 

-15.5

 

 


[1] שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ-מאי אינו מנוכה עונתיות. זאת מכיוון שהלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות לנתון זה בעקבות השינוי החריג ברמתו בתקופת  ההתאוששות ממשבר הקורונה.

[2] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[3] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[4] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות. נתון שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ ואפריל אינו מנוכה עונתיות, מאחר והלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור חודשים אלו בעקבות השינוי החריג ברמתם.

[5] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​