המדד המשולב למצב המשק לחודש אוקטובר 2021 עלה ב-0.25%. העלייה שיקפה את דעיכת גל התחלואה הרביעי שחל בחודשים יולי-ספטמבר ובמהלכו היו עלויות אפסיות בלבד במדד. זאת לעומת העליות המתמשכות מאז ינואר 2021 בעקבות פתיחת המשק אחרי הסגר השלישי.

המדד הושפע החודש לטובה מעליות במדד הפדיון בשירותים (ספטמבר), יצוא השירותים (ספטמבר) ומשרות השכיר (אוגוסט). גם שיעור המשרות הפנויות באוקטובר עלה ונותר ברמת שיא, המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (אוקטובר), יבוא התשומות לייצור (אוקטובר) ויצוא הסחורות (אוקטובר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. מדד הייצור התעשייתי (ספטמבר) ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (ספטמבר) נותרו בקירוב ללא שינוי.

העדכון מטה של נתוני המדד לחודשים יולי-אוגוסט נבע, במידה רבה, מצמיחת התוצר ברביע השלישי שהייתה חיובית, אך מתונה מההערכות המקדימות  (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

 

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אוקטובר

 

0.25

ספטמבר

0.04

0.05

אוגוסט

0.25

0.16

יולי

0.21

0.1

יוני

0.37

0.37

מאי

0.19

0.33

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

אוקטובר

ספטמבר

אוגוסט

יולי

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-0.1

-2.8

1.6

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

0.8

3.0

-0.5

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.2

3.5

-1.9

יבוא מוצרי הצריכה1

-2.3

3.4

2.1

-1.7

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-1.1

3.0

6.0

0.3

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-0.4

-3.0

0.1

10.1

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

0.6

0.1

1.3

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.7

1.8

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

5.1

4.9

4.8

4.8

 


[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.​