ההתפתחויות הכלכליות בחודשים אוקטובר 1999 עד מארס 2000
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות לחודשים אוקטובר 1999 עד מארס 2000, שפרסמה היום מחלקת המחקר בבנק ישראל, עולות הנקודות הבאות:
ענפי המשק
ברביע האחרון של 1999 צמח התוצר המקומי בקצב של 5.8 אחוזים לשנה (בניכוי עונתיות),בהמשך לצמיחתו המהירה גם בשני הרביעים הקודמים. גידול מהיר זה נבע בעיקר מקצבי הגידול המהירים בייצוא, בהשקעה המקומית הגולמית ובצריכה הציבורית. אשר לרביע הראשון של 2000, נתונים מסוימים מצביעים על האטה בעוצמת ההתאוששות בפעילות העסקית. בין הגורמים שתרמו לרמת הפעילות הגבוהה בתקופה שבין אוקטובר 1999 עד מארס 2000, יש לציין את הביקושים הגבוהים לייצוא, בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק), והעלייה בתיירות - על רקע הגידול המואץ הצפוי השנה בשיעורי הצמיחה של המדינות המתועשות ובהיקף הסחר העולמי - וההתאוששות בצריכה הפרטית - על רקע הגיאות בשוק ההון וההאצה שהחלה בסוף 1999 בקצב העלייה לארץ. ראוי לציין, כי מגמות אלה צפויות להמשך, אם כי עוצמתם לא ברורה מאחר ואלה מושפעים, בין היתר, מההתפתחויות העתידיות בשוקי המט"ח וההון בארץ ובעולם. בתקופה הנסקרת המשיכה הצריכה הפרטית להתרחב בקצב מהיר ברביע הראשון של השנה, אך התמקדה בצריכה מייבוא ללא עדות מוצקה עד כה, להתרחבות בקצב דומה גם בצריכה מייצור מקומי. הייצוא המשיך לגדול בתקופה הנסקרת בקצב גבוה מאד - אם כי, נמוך מעט מזה שנרשם ברביע השני והשלישי של 1999 - על אף הייסוף שחל באותה תקופה בשער החליפין.
ברביע האחרון של 1999 צמח התוצר המקומי בקצב של 5.8 אחוזים לשנה (בניכוי עונתיות),בהמשך לצמיחתו המהירה גם בשני הרביעים הקודמים. גידול מהיר זה נבע בעיקר מקצבי הגידול המהירים בייצוא, בהשקעה המקומית הגולמית ובצריכה הציבורית. אשר לרביע הראשון של 2000, נתונים מסוימים מצביעים על האטה בעוצמת ההתאוששות בפעילות העסקית. בין הגורמים שתרמו לרמת הפעילות הגבוהה בתקופה שבין אוקטובר 1999 עד מארס 2000, יש לציין את הביקושים הגבוהים לייצוא, בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק), והעלייה בתיירות - על רקע הגידול המואץ הצפוי השנה בשיעורי הצמיחה של המדינות המתועשות ובהיקף הסחר העולמי - וההתאוששות בצריכה הפרטית - על רקע הגיאות בשוק ההון וההאצה שהחלה בסוף 1999 בקצב העלייה לארץ. ראוי לציין, כי מגמות אלה צפויות להמשך, אם כי עוצמתם לא ברורה מאחר ואלה מושפעים, בין היתר, מההתפתחויות העתידיות בשוקי המט"ח וההון בארץ ובעולם. בתקופה הנסקרת המשיכה הצריכה הפרטית להתרחב בקצב מהיר ברביע הראשון של השנה, אך התמקדה בצריכה מייבוא ללא עדות מוצקה עד כה, להתרחבות בקצב דומה גם בצריכה מייצור מקומי. הייצוא המשיך לגדול בתקופה הנסקרת בקצב גבוה מאד - אם כי, נמוך מעט מזה שנרשם ברביע השני והשלישי של 1999 - על אף הייסוף שחל באותה תקופה בשער החליפין.
שוק העבודה
ברביע האחרון של 1999 חל גידול ניכר בביקוש לעובדים - ובכלל זה, במגזר העסקי. העלייה במספר המובטלים בתקופה הנסקרת שיקפה עלייה בתעסוקה ועלייה מקבילה בכח העבודה - אשר נבע בעיקר מגידול חד בשיעור ההשתתפות עד ל- 54.3%. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מהערכות לשיפור הסיכויים למציאת תעסוקה וכתוצאה מהגברת ההשתתפות של אנשים שבעבר לא נטלו חלק בכח העבודה, על רקע מצוקה כלכלית. מאחר והגידול בכח העבודה האזרחי נקלט רובו ככולו בשוק העבודה, מספר המובטלים במשק נותר ללא שינוי. כשלושה רבעים מהמועסקים החדשים נקלטו בסקטור העסקי - רובם במשרה מלאה - בעוד שממוצע שעות העבודה למועסק נותר ברביע האחרון של 1999 ללא שינוי אך ברמה גבוהה יותר, לאחר שעלה בשני הרביעים הקודמים. על פי נתוני מגמת האבטלה, כפי שזו מחושבת ע"י הלמ"ס, טרם התרחשה בה תפנית וזו נותרה בשיעור של 9.1%.
ברביע האחרון של 1999 חל גידול ניכר בביקוש לעובדים - ובכלל זה, במגזר העסקי. העלייה במספר המובטלים בתקופה הנסקרת שיקפה עלייה בתעסוקה ועלייה מקבילה בכח העבודה - אשר נבע בעיקר מגידול חד בשיעור ההשתתפות עד ל- 54.3%. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מהערכות לשיפור הסיכויים למציאת תעסוקה וכתוצאה מהגברת ההשתתפות של אנשים שבעבר לא נטלו חלק בכח העבודה, על רקע מצוקה כלכלית. מאחר והגידול בכח העבודה האזרחי נקלט רובו ככולו בשוק העבודה, מספר המובטלים במשק נותר ללא שינוי. כשלושה רבעים מהמועסקים החדשים נקלטו בסקטור העסקי - רובם במשרה מלאה - בעוד שממוצע שעות העבודה למועסק נותר ברביע האחרון של 1999 ללא שינוי אך ברמה גבוהה יותר, לאחר שעלה בשני הרביעים הקודמים. על פי נתוני מגמת האבטלה, כפי שזו מחושבת ע"י הלמ"ס, טרם התרחשה בה תפנית וזו נותרה בשיעור של 9.1%.
מאזן תשלומים
הייצוא והייבוא המשיכו להתרחב בתקופה הנסקרת בקצב נאה, אם כי, על פי נתוני המגמה המחושבים ע"י הלמ"ס, נראה כי ברביע הראשון של שנת 2000 חלה האטה מסוימת בקצב התרחבותם, לעומת הרביע הקודם. במקביל חל גידול ביבוא ההון למשק - בעיקר כתוצאה מגיוס הון של חברות ישראליות בחו"ל.
הסקטור הציבורי
בתקופה הנסקרת נרשמה עלייה חדה בתקבולי המסים וכך הגירעון התקציבי לשנת 1999 היה נמוך מזה שנצפה קודם לכן. הגידול בתקבולי המסים - אשר נמשך גם בחודשים הראשונים של שנת 2000 (חלקו בעל אופי חד-פעמי) נובע מההאצה בפעילות הכלכלית במשק - ובכלל זה, הצריכה הפרטית - מהגיאות בשוק ההון ומשינויי חקיקה במיסוי.
בתקופה הנסקרת נרשמה עלייה חדה בתקבולי המסים וכך הגירעון התקציבי לשנת 1999 היה נמוך מזה שנצפה קודם לכן. הגידול בתקבולי המסים - אשר נמשך גם בחודשים הראשונים של שנת 2000 (חלקו בעל אופי חד-פעמי) נובע מההאצה בפעילות הכלכלית במשק - ובכלל זה, הצריכה הפרטית - מהגיאות בשוק ההון ומשינויי חקיקה במיסוי.
המחירים
בתקופה הנסקרת היה קצב עליית המחירים לצרכן שלילי והסתכם ב-% 1.5 לשנה. במקביל, ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה - כפי שהן נגזרות ממחירי איגרות החוב בשוק ההון - מרמה של 6.2% בספטמבר 1999 עד ל-% 2.5 במארס 2000. במקביל ירדו תחזיותיהם לאינפלציה של חזאיים פרטיים ובנקים מ- 5.1% ל- 3.4%.
בתקופה הנסקרת היה קצב עליית המחירים לצרכן שלילי והסתכם ב-% 1.5 לשנה. במקביל, ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה - כפי שהן נגזרות ממחירי איגרות החוב בשוק ההון - מרמה של 6.2% בספטמבר 1999 עד ל-% 2.5 במארס 2000. במקביל ירדו תחזיותיהם לאינפלציה של חזאיים פרטיים ובנקים מ- 5.1% ל- 3.4%.
שוקי הכספים וההון
המדיניות המוניטרית המשיכה בתקופה הנסקרת בהורדה הדרגתית של הריבית הנומינלית על מקורות בנק ישראל וזאת, לאור הירידה באינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים קדימה ומתוך מטרה להשיג את יעד האינפלציה של הממשלה. קצב ההורדה של הריבית הושפע מהצמצום המהיר מאד בפער הריביות בין השקל והמט"ח - בעיקר, הדולר - והשלכותיו האפשריות על הרכב תיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור. הריבית הריאלית הצפויה על מקורות בנק ישראל עלתה עד לרמה של %7.8 בחודש מארס וירדה ל-% 7.2 בחודש אפריל.
תחזיות מחלקת המחקר לשנת 2000המדיניות המוניטרית המשיכה בתקופה הנסקרת בהורדה הדרגתית של הריבית הנומינלית על מקורות בנק ישראל וזאת, לאור הירידה באינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים קדימה ומתוך מטרה להשיג את יעד האינפלציה של הממשלה. קצב ההורדה של הריבית הושפע מהצמצום המהיר מאד בפער הריביות בין השקל והמט"ח - בעיקר, הדולר - והשלכותיו האפשריות על הרכב תיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור. הריבית הריאלית הצפויה על מקורות בנק ישראל עלתה עד לרמה של %7.8 בחודש מארס וירדה ל-% 7.2 בחודש אפריל.
בהתאם לתחזיות המעודכנות של מחלקת המחקר, התוצר הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2000 בשיעור של %4 וזאת, לעומת תחזית הצמיחה של% 3 שהונחה באוקטובר 1999 בתקציב הלאומי. התוצר לנפש צפוי לגדול השנה ב-% 1.6. עדכון זה נובע בעיקר מהצמיחה המואצת שנרשמה מהרביע השני ועד הרביע האחרון של 1999 - אשר הביאה לרמת התוצר הגבוהה בראשית 2000 יחסית להערכות שעליהן התבסס התקציב הלאומי. התוצר העסקי צפוי לגדול ב- 4.5% בשנת 2000, לעומת קצב של כ-% 2 בממוצע בשנתיים הקודמות. האצה זו בקצב הגידול בתוצר, מתבססת על גידול בפריון הייצור הנמדד הנובע מהגדלת הניצולת של גורמי הייצור ומשינויים מבניים בכיוון הרחבת משקלן של תעשיות הטכנולוגיה העילית וזאת, לצד גידול בתעסוקה ותוך ירידה קלה בשיעור האבטלה במרוצת השנה. הגורמים המובילים את תחזית העלייה בפעילות הכלכלית הם המשך של התרחבות הסחר העולמי, השינויים המבניים בכיוון תעשיות הטכנולוגיה העילית, והתיירות. גורמים אלו צפויים להתבטא בעלייה בייצוא ובהתאמת הצריכה הפרטית לעלייה בתוצר. המשך התאוששות הכלכלית תלויה, במידה מסוימת, בהמשך ההתרחבות בסחר העולמי