19.10.2005
 
ההתפתחויות בתיק הנכסים של הציבור בחודשים ינואר-יולי 2005
 
בשבעת החודשים הראשונים של 2005 עלה שוויו של תיק הנכסים הכספיים של הציבור בכ-10 אחוזים, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בכל אחת מהשנים השלמות 2003 ו-2004.  
מראשית השנה עלה חלקם של הנכסים הצמודים למדד בתיק וחלקם של הנכסים השקליים הלא צמודים ירד, על רקע עליית שיעורי האינפלציה למרכז תחום היעד והתבססותם של שיעורי הריבית במשק ברמות נמוכות תוך צפיות לעלייתם.  
חלקם של הפיקדונות ותוכניות החיסכון ירד ירידה ניכרת והגיע ביולי ל-33 אחוזים מהתיק, לעומת 44 אחוזים בסוף 2002 עקב ביטול יתרון המס שהיה להשקעה בפקדונות יחסית לאפיקי השפעה אחרים.  
המשקיעים המוסדיים לטווח בינוני וארוך הגדילו מראשית השנה את רכיב ההשקעה בחו"ל בתיקיהם בנגוד לקרנות הנאמנות ולציבור הרחב.  
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר כי שווי תיק הנכסים של הציבור עלה מראשית השנה בכ-10 אחוזים, והסתכם ביולי 2005 בכ-1.6 טריליון ₪; זאת בהמשך לעליות בשיעורים דומים גם בכל אחת מהשנים השלמות 2004 ו-2003. העלייה בשוויו של תיק הנכסים השנה הקיפה את כל רכיביו, אולם התרומה העיקרית לגידולו נבעה מרכיב המניות בארץ ששוויו עלה מראשית השנה בכ-15 אחוזים, בעיקר עקב עליית שערי המניות בבורסה. כן תרמו לצמיחת התיק הרכיבים הצמודים למדד ולמט"ח, שעלו בעקבות הפיחות בשער החליפין, עליות שערי אגרות החוב והנפקות אגרות החוב של הסקטור הפרטי.
בחינת הרכב תיק הנכסים לפי הצמדה מעלה כי מראשית 2005 עלה חלקם של הנכסים הצמודים למדד בתיק מ- 30.1 אחוזים ל- 30.6 וירד חלקם של הנכסים השקליים הלא צמודים מ-31.3 ל-29.3 אחוזים; זאת, על רקע עליית שיעורי האינפלציה השנה למרכז תחום היעד ולהתבססותם של שיעורי הריבית במשק ברמות נמוכות מאד תוך צפיות לעליית ריבית, דבר העלול להניב הפסדי הון למשקיעים בנכסים שקליים לא צמודים. על כן העדיף הציבור ובכלל זה גם המשקיעים המוסדיים להשקיע באגרות חוב צמודות שהונפקו ע"י הסקטור הפרטי. אלה נשאו תשואה גבוהה יותר מהשקעה באג"ח ממשלתי (תוך רמת סיכון גבוהה יותר) והפוטנציאל להפסדי הון בהן נמוך יותר מאשר באפיקים השקליים הלא צמודים, הכוללים גם סיכוני אינפלציה.
במחלקה המוניטרית מסבירים כי נטיית המשקיעים להשקיע באגרות חוב צמודות, לצד שיעורי הריבית הנמוכים, הניעו את הסקטור העיסקי לנצל את חלון ההזדמנויות ולהנפיק אגרות חוב בבורסה ומחוצה לה. עקב כך, עלה חלקן של אגרות החוב הפרטיות הסחירות בתיק הנכסים של הציבור והגיע ביולי ל-3.2 אחוזים, לעומת פחות מאחוז בסוף 2000. למרות הגידול, עדיין חלקן של אגרות החוב הפרטיות בשוק הסחיר המקומי מצומצם מאד בהשוואה בינלאומית, ואגרות החוב הממשלתיות מהוות את חלק הארי של שוק האג"ח המקומי הסחיר- כ- 80 אחוזים. אחד האפיקים דרכו השקיע הצבור באגרות החוב היה באמצעות רכישת תעודות השתתפות בקרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באגרות חוב. אלה גייסו בשבעת החודשים הראשונים של השנה כ-20 מיליארדי ₪ והשקיעו בממוצע 40-60 אחוזים מהכספים בנכסים צמודי מדד.
מהמחלקה המוניטרית מציינים כי גם חלקן של המניות בתיק הוסיף לעלות השנה, בהמשך לעליית חלקן גם בשנים 2003-2004, וביולי 2005 הוא הגיע ל- 23.6 אחוזים לעומת 22.5 אחוזים בסוף 2004. תרמה לכך עליית שערי המניות בעקבות ההתאוששות בפעילות הריאלית, הרגיעה היחסית במצב הבטחוני, והצפיות להמשך הצמיחה בכלכלה.
חלקם של הנכסים הצמודים למט"ח עלה אף הוא בחודשים הראשונים של 2005 והגיע ל-13.8 אחוזים מהתיק לעומת 13.3 אחוזים בסוף 2004, עקב הפיחות בשער השקל, והגדלת ההחזקה בנכסים אלה בהשפעת המשך צמצום פערי הריבית בין ישראל לחו"ל והשוואת שיעורי המיסוי על השקעה בניירות ערך בחו"ל לאלה השוררים על השקעה בבורסה בתל אביב. שיעור ההשקעה בחו"ל מסך תיק הנכסים של הציבור עלה מראשית השנה במידה מתונה בלבד- ל-8.6 אחוזים מהתיק לעומת 8.3 אחוזים בסוף 2004, כאשר המשקיעים המוסדיים לטווח בינוני וארוך הגדילו את רכיב ההשקעה בחו"ל בתיקיהם בעוד הציבור הרחב וקרנות הנאמנות הקטינו אותו. יתכן שנטיית ה-Home Bias חזקה יותר אצל משקי הבית מאשר אצל גופים מוסדיים, הנעזרים במומחים לצורך בצוע ההשקעות בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, לרפורמה במס היתה השפעה חזקה במיוחד על קופות הגמל, שמראשית 2005 פטורות לחלוטין ממס גם על השקעותיהן בחו"ל. גם התחרות בין המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, שגברה מאד בשנים האחרונות, על רקע הרפורמות בשווקים הפיננסיים מגבירה את נטייתם לפיזור גדול יותר של התיק על מנת להשיג תשואות גבוהות יותר.
מבנק ישראל מוסרים כי לרפורמות במשק היתה השפעה ניכרת על התפתחות הרכב תיק הנכסים של הציבור - כך למשל ירד במידה ניכרת חלקם של הפיקדונות ותוכניות החיסכון בתיק הנכסים של הציבור והוא עמד ביולי 2005 על 33 אחוזים לעומת 44 אחוזים בסוף 2002, עקב ביטול יתרון המס שהיה להשקעה בפקדונות יחסית לאפיקי השפעה אחרים. גם חלקן של אגרות החוב הלא סחירות בתיק הנכסים ירד בצורה משמעותית עקב הפסקת הנפקתן של אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה והשינוי בשיטת השיערוך של נכסים לא סחירים המוחזקים בידי משקיעים מוסדיים. עקב כך עלה חלקם של הנכסים הסחירים בתיק הנכסים של הציבור ואלה הגיעו ביולי ל-50.2 אחוזים מהתיק לעומת 35.4 אחוזים בסוף 2002. התפתחויות אלה תורמות להעמקת הסחירות והנזילות בשוק ולהקטנת מעורבותם של הבנקים בניהול נכסי הציבור.
 
התפלגות תיק הנכסים של הציבור לפי הצמדה
מניות הרכב התיק באחוזים היתרה מיליארדי ₪  
בחו"ל בארץ צמוד מט"ח צמוד מדד לא צמוד סה"כ  
2.5 19.0 12.9 34.2 31.3 1,195.3 2001
1.5 14.0 16.1 36.7 31.7 1,216.9 2002
2.2 19.0 13.7 33.4 31.7 1,364.7 2003
2.8 22.5 13.3 30.1 31.3 1,516.1 2004
2.7 23.6 13.8 30.6 29.3 1,661.3 יולי 2005
 

 

 
 

​