למצגת הנגידה
להודעת הריבית
שלום לכולם,
כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להמשיך את המדיניות המוניטרית המרחיבה ולהותיר את הריבית ברמה של 0.1%. ההחלטה התקבלה על סמך הניתוח המקיף שערכנו לגבי ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם, התפתחויות שחלקן סותרות זו את זו ומשפיעות בכיוונים מנוגדים על ההחלטה.
הפעם הקודמת שבה נפגשנו פה הייתה שלושה ימים לאחר משאל העם בבריטניה והתוצאה המפתיעה שלו. הערכנו אז, שלהחלטת ה-Brexit יכולות להיות השלכות הן לטווח הקצר והן לטווח הבינוני-ארוך. השפעות הטווח הקצר התפוגגו מהר יחסית, גם לאור תגובת המדיניות בה נקט הבנק אוף אינגלד. עם זאת, החודשים האחרונים מתאפיינים בתהליכים פוליטיים במקומות שונים בעולם שיוצרים אי ודאות, וזו משליכה גם על אי הודאות הכלכלית. בישראל, קיבלנו בשלושת החודשים האחרונים מקבץ נתונים שהעיד, בינתיים, על שיפור משמעותי בכלכלה הריאלית, ואתייחס אליהם מיד. מנגד, סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאוד נמוכה.
לאחר שלושה חודשים שבהם מדד המחירים לצרכן עלה בקצב התואם את התוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה, מדד אוגוסט הפתיע כלפי מטה, והאינפלציה עדיין מאוד נמוכה. עליית השכר במשק לא הביאה עד כה לעליה באינפלציה, משום שירידת מחירי הסחורות איפשרה ליצרנים לספוג את עליית השכר מבלי להעלות את מחירי המוצרים. ההשפעה של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות על האינפלציה מתחילה להתפוגג, ובהינתן שמחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה, ישמרו על יציבות, ושתימשך התמתנות של הגורמים הדיפלציוניים בעולם, הרי שעליית השכר והגידול בצריכה הפרטית צפויים לתמוך בהתכנסות האינפלציה אל תוך היעד, אם כי ייתכן שהתכנסות זו תארך יותר משצפינו בעבר. למרות התנודות באינפלציה בטווח הקצר, הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מוסיפות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
לאחר צמיחה נמוכה יחסית ברבעון הראשון, שהערכנו שהיא תוצאה של גורמים בעלי אופי זמני, בשבועות האחרונים הצטברו מספר נתונים המעידים על התאוששות בצמיחה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה. ברבעון השני צמח המשק ב-4%; הצריכה הפרטית המשיכה לצמוח בקצב מהיר, אולם לראשונה מזה זמן נרשמה גם עלייה נאה ביצוא, לאחר קיפאון מתמשך.
חשוב מאוד שההתאוששות ביצוא תימשך, ושתהיה מלווה בהמשך גידול בהשקעות בענפי המשק, על מנת שהמשק הישראלי יוכל ליהנות מצמיחה בריאה יותר, כזו המבוססת לא רק על צריכה פרטית המשתקפת בצמיחה של ענפי המסחר והשירותים המקומיים, אלא גם על ענפי היצוא, בהם נהנה המשק מיתרון יחסי ופריון גבוה. הצמיחה תושפע בשנים הקרובות גם מהדחף הפיסקלי, תוצאת הגידול בהוצאות הממשלה ויעד הגירעון הגבוה יחסית בתקציב 2017-2018.
ככל שניתן להעריך על בסיס נתוני סחר החוץ, מהתוצאות הראשוניות של סקר החברות, וממדדי האמון והציפיות השונים, גם ברבעון השלישי ממשיכה הפעילות במשק לצמוח בקצב יחסית גבוה. שוק העבודה ממשיך לספק נתונים חזקים; אבטלה נמוכה, שיעורי תעסוקה והשתתפות גבוהים, שיעור גבוה של משרות פנויות ועליה מהירה בשכר. עד לאחרונה, התקשינו להסביר איך כל אלו משתלבים עם הצמיחה המתונה יחסית במשק. תמונת הצמיחה העדכנית עקבית עם העובדה ששוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, וניכר מחסור בעובדים בענפים רבים.
הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מאוד מתון, ובשבוע שעבר ארגון ה-OECD ביצע הפחתה קלה בתחזיות הצמיחה. צמיחת הסחר העולמי ממשיכה להאט, ואי הוודאות הפוליטית בחלק מהמדינות המפותחות עשויה להשפיע גם על התפתחות הסחר, במידה ויגבר משקלם של הכוחות הדוגלים בהגברת המגבלות על הסחר. גם האינפלציה במרבית המדינות המפותחות עדיין מאוד נמוכה. היעדר ההתאוששות מביאה לכך שהבנקים המרכזיים המובילים ממשיכים לנקוט במדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה, וחלקם מנסים כלים חדשים כדי להגביר את האפקטיביות של המדיניות. דחיית העלאת הריבית בארה"ב משקפת את העובדה שקובעי המדיניות עדיין לא היו בטוחים בכך שההתאוששות איתנה מספיק כדי להמשיך את תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית, ונצטרך להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות שם. בנק ישראל ממשיך לבחון את השפעת המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים השונים על הכלכלה העולמית בכלל, ועל המדיניות הנדרשת בישראל בפרט.
ברבעון האחרון התחדש הייסוף בשער החליפין האפקטיבי, ונמחק פיחות מסוים שהיה ברבעון הקודם. חלק מהייסוף התרחש לאור הנתונים החיוביים יחסית שהתפרסמו אודות המשק הישראלי, אך רמת שער החליפין מושפעת במידה רבה מהמדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה של הבנקים המרכזיים העיקריים, אשר תורמת לייסוף היתר של השקל.
מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח ממתנת את הכוחות לייסוף, תומכת בהתאוששות היצוא, והיא מהווה חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית.
ההתפתחויות בשוק הדיור מושכות תשומת לב רבה, של הציבור הרחב, של כלי התקשורת, ושל קובעי המדיניות. לאחרונה נראו בשוק זה סימנים מעודדים - בשתי התצפיות האחרונות מדד מחירי הדירות התייצב; העדכון האחרון של התחלות הבנייה הראה שהן שבו לעלות, ומספרן בשנה האחרונה גבוה, אך במקביל לגידול בהתחלות ישנה ירידה במספר סיומי הבניה. לא ניתן עדיין לקבוע שחל שינוי מגמה בשוק, והממשלה תצטרך להמשיך ולפעול באינטנסיביות כדי להגדיל את ההיצע בצורה מתמדת. העלייה שחלה בריבית המשכנתאות, לאחר ירידה מתמשכת, היא בעיקר תוצאה של הגידול בסיכון בשוק האשראי לדיור ושל הרגולציה בתחום, כמו גם של התייקרות המשכנתאות מנקודת ראותם של הבנקים, והיא אמורה לפעול לצמצום הביקוש.
היום פרסמה חטיבת המחקר את התחזית העדכנית שלה, שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים. התחזית לצמיחת המשק הועלתה כלפי מעלה – ב-0.4 נקודות אחוז לגבי 2016, בה צפויה עכשיו צמיחה של 2.8%, וזו תוצאה של ההפתעה החיובית לגבי הצמיחה ברבעון השני. ל-2017 הועלתה התחזית ב-0.2 נקודות אחוז, ל-3.1%, בעיקר כתוצאה מהערכה שהצריכה הציבורית והפרטית ימשיכו לצמוח בקצב מהיר יחסית. תוואי הריבית אותו חוזה חטיבת המחקר דומה לזו של התחזית הקודמת, על פיו הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017, ואז להתחיל לעלות בקצב איטי; תוואי האינפלציה נמוך מעט מבתחזית הקודמת, והיא צפויה לשוב לתוך היעד רק בעוד שנה.
לסיכום, ברבעון השלישי פעלה המדיניות המוניטרית על רקע מספר תהליכים שהשפעתם על המדיניות אינה אחידה. בעוד הפעילות הכלכלית בישראל מתאוששת ושוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה והאינפלציה נמוכה משמעותית מהיעד, המדיניות המוניטרית בעולם מאוד מרחיבה על רקע היעדר התאוששות שם, ושער החליפין ממשיך להיות מיוסף.
ניתוח מכלול ההתפתחויות מביא את הוועדה המוניטרית להמשיך ולהעריך שהמדיניות המוניטרית בישראל תמשיך להיות מרחיבה לאורך זמן רב, תוך שימוש, ככל שיידרש, ברכישות המט"ח, כדי למתן את השפעת ההתמתנות בסחר העולמי והתנודות בשערי החליפין העולמיים על הפעילות והאינפלציה בישראל.
הוועדה המוניטרית סבורה שהמדיניות המוניטרית הנוכחית תואמת את המדיניות הנדרשת לאור התהליכים שהצגתי, והוועדה אינה רואה צורך בשימוש בכלי מדיניות נוספים בשלב זה. כלים אלו ממשיכים לעמוד לרשות הוועדה במידה ותראה בהם צורך.
כידוע לכם, החליטה הוועדה לשנות את תדירות החלטות הריבית, ובמהלך 2017 נעבור למסגרת של שתי החלטות ריבית בכל רבעון, כמקובל כיום בבנקים מרכזיים רבים. רוב חברי הוועדה סברו שמסגרת זו תאפשר לנו לנתח את ההתפתחויות הכלכליות בצורה עמוקה יותר, ותתרום לאיכות ההחלטות לאורך זמן. גם במסגרת זו נמשיך לקיים את התדרוכים אתכם פעם בשלושה חודשים.
בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל לכם ולבני משפחותיכם - שנה טובה, ולכולנו – שנת שגשוג, פריון, יציבות והצלחה, בכל התחומים.
שנה טובה!