לצפייה בהודעה כקובץ וורד לחץ כאן
לצפייה במצגת שהציג הנגיד בכנס לחץ כאן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים בכנס "נגישות לשירותים פיננסיים - אתמול, היום ומחר" לזכרו של אביו יעקב ירון ז"ל. הכנס התקיים בפקולטה למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון. המצגת אותה הציג הנגיד מצורפת.
הנגיד פתח את דבריו בשיתוף בסיפורים על אביו בזווית האישית-משפחתית ודיבר גם על פועלו המקצועי באקדמיה, במגזר העסקי ובבנק העולמי בארה"ב, שם קידם יעקב ירון את פיתוח ה-SDI—מדד ליעילות הבנקים למיקרו-פייננס שמקבלים סובסידיה או הלוואות מוזלות מהבנק העולמי. המדד הפך לחלק אינטגרלי משיקולי מתן הלוואות בתחום המיקרו-פייננס בבנק העולמי.
הנגיד סקר את תמונת המצב המאקרו-כלכלית בדגש על הכלכלה העולמית, שוק העבודה בישראל, סקטור ההייטק והציג את התחזית המאקרו כלכלית של חטיבת המחקר ונגע גם בנושאי הנגשת שירותים וחדשנות בתחומי בנקאות ופיננסים שבהם גם עסקו בכנס בהרחבה. הנגיד הרחיב בדבריו על המדיניות המוניטרית הננקטת ע"י הבנק במטרה למגר את האינפלציה תוך מיקוד בהשפעתה של האינפלציה בצורה חזקה יותר דווקא על השכבות החלשות.
מתוך דברי הנגיד בנוגע למדיניות המוניטרית:
"האינפלציה בישראל גבוהה, ונמצאת מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה בישראל נמוכה מרוב המדינות בעולם, עם זאת, אינפלציית ה"ליבה" כבר קרובה יותר לממוצע. אינפלציית המוצרים הסחירים במגמת ירידה, אך אינפלציית הבלתי סחירים ממשיכה לעלות ולא מראה עד כה סימני ירידה. אנו מזהים מהניתוחים השונים שלנו כי לביקושים הערים במשק משקל גדול בתרומה לאינפלציה.
כשמסתכלים על תקופות קצרות יותר, וברזולוציה גבוהה על תתי הסעיפים, ניתן לראות כי האינפלציה מראה סימנים ראשונים של התמתנות. נתונים אלה ואחרים, גורמים למקורות השונים – החזאים הכלכליים, השחקנים משוק ההון ועוד – לראות את האינפלציה נשארת בסביבתה הנוכחית ברבעון הקרוב – ואולי אף עולה מעט – אך מתמתנת בהמשך ויורדת וחוזרת לסביבת הגבול העליון של היעד במהלך הרבעון השלישי של השנה.
צריך לזכור כי העלאות הריבית עד כה יושמו בקצב מהיר יחסית וכי ההשפעה של העלאות הריבית על האינפלציה מתרחשת בפיגור של זמן מה. יתרה מכך, כדי להיות בטוחים שהאינפלציה אכן יורדת לתוך היעד, סביר להניח שנראה את הריבית שוהה בסביבת ה-4% זמן מה. זוהי ההערכה שמשקפת את התרחיש המרכזי. ככל שתהיינה התפתחויות משמעותיות המאיצות את תהליכי האינפלציה, הן מצד הכלכלה העולמית והן מצד הסביבה המקומית, ייתכן והריבית בה ננקוט במסגרת המדיניות המוניטרית תהיה אף גבוהה יותר. כל זאת כי היינו, ועודנו נחושים ומחוייבים להשבת האינפלציה ליעד.
חשוב לי להסביר למה כל כך חשוב למגר את האינפלציה, ומדוע בנק ישראל פועל בנחישות בכלי הריבית כדי להשיב את האינפלציה לגבולות היעד. מחקרים אמפיריים מראים קורלציה חיובית בין האינפלציה לבין אי שוויון. הקורלציה כמובן, אינה סיבתיות, אך הספרות מציעה מספר הסברים מדוע אינפלציה מעמיקה את אי השוויון, ובפרט, מדוע האינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. זו אחת הסיבות שאנו נוקטים במדיניות הנוכחית. אז למה באמת השכבות החלשות נפגעות יותר מהאינפלציה?
השכבות החלשות מוציאות באופן יחסי יותר (כחלק מהכנסתם) על מוצרים שהיכולת לוותר או להחליף אותם נמוכה יותר. סל הצריכה של משקי בית מהשכבות החלשות מורכב יותר ממוצרי צריכה בסיסיים. המשמעות היא שלוותר עליהם יגרום לפגיעה מאד קשה באיכות בחיים; לצורך העניין – כשהמחירים עולים, משקי בית חזקים יותר יכולים להרשות לעצמם לוותר על ארוחה במסעדות יקרות, או לצמצם נופשים בארץ ובחו"ל; משקי בית חלשים יותר, אשר צורכים בעיקר מוצרים בסיסיים כמו מזון – יתקשו יותר לצמצם אותו. בנוסף, סל הצריכה של משקי בית חזקים מגוון יותר ומאפשר תחלופה גבוהה יותר של מוצרים.
חלקה של הצריכה השוטפת מתוך סך ההכנסה של משק הבית גדול יותר בעשירונים הנמוכים. משקי בית חלשים יחסית מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על סל הצריכה שלהם, ולכן אינפלציה – התייקרות סל הצריכה – פוגעת בהם יותר.
נגישות נמוכה למוצרים פיננסיים המפצים על האינפלציה. יש לכך מספר גורמים – למשל אוריינות פיננסית נמוכה, שגורמת לכך שהנגישות של משקי בית מהאוכלוסיות המוחלשות לנכסים פיננסיים כמו מוצרי השקעה או פיקדון בנקאי – נמוכה יותר, והכסף הקיים נוטה להישאר בעו"ש ובמזומן.
יכולת המיקוח לגבי השכר נמוכה יותר, כך שהשכר הנומינלי מתאים את עצמו בעיכוב גדול יותר, והשכר הריאלי נשחק יותר. דוגמא לכך היא שכר המינימום שערכו הנומינלי לא השתנה בשנים האחרונות, ומשכך – ערכו הריאלי נשחק. זאת בעוד השכר הריאלי במגזר העסקי, כפי שהצגתי, עלה בשנים האחרונות.
אלו כמובן רק חלק מהסיבות לנקיטת מדיניות מוניטרית שמטרתה לפעול ליציבות מחירים.
יציבות מחירים היא הבסיס לקיום כלכלה יציבה ויצירת סביבה בה ישנה ודאות מספקת לקידום השקעות וביצוע עסקים שכה חשובות לצמיחה הכלכלית. נמשיך לעשות זאת תוך מעקב מתמיד אחר ההתפתחויות הכלכליות השונות ומתוך מטרה להבטיח כי אכן תשרור בישראל יציבות המחירים הנדרשת".
הנגיד ירון התייחס בנאומו גם לצעדים הכלכליים שהוצגו אמש ולסוגיית יוקר המחיה ואמר:
"הצעדים שהוצגו אמש, למיתון עליות מחירי החשמל, המים והארנונה הם סבירים, בהינתן שמדובר בצעדים זמניים שעלותם מכוסה על ידי מקורות תקציביים מובחנים, ותוך שמירה על המסגרת המוסדית של קביעת מחירי המים והחשמל על ידי הרשויות הרלוונטיות.
חשוב לזכור, כי דרך המלך להתמודדות עם יוקר המחיה היא קידום רפורמות מבניות המעודדות תחרות בשווקים השונים. מדובר בתהליך ארוך המחייב עבודת מטה מקצועית ומעמיקה וכדי ליישמו נדרשות לא מעט עיקשות והתמדה. שמחתי לשמוע אתמול את מחויבותם של ראש הממשלה ושר האוצר לתהליכים אלה של עידוד התחרות, פתיחת השווקים וצמצום רגולציה עודפת.
במהלך החודשים האחרונים שקדנו בבנק ישראל על גיבוש המלצות לצעדי מדיניות שיבטיחו צמיחה ארוכת טווח ובת-קיימא במשק הישראלי, שיוגשו בקרוב לממשלה. בין הנושאים בהם עוסקים הצעדים נכלל גם המאבק ביוקר המחיה. בין היתר אנו ממליצים על שורה של צעדים להסרת חסמים שתוביל להקלה של תהליכי היבוא ולהגברת התחרות בין היבואנים ובינם לבין היצרנים המקומיים.
בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. אמרתי בעבר כי אחד מהנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק, ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה.
בהקשר זה אציין כי שמחתי לשמוע את התבטאותו של שר האוצר מהימים האחרונים לפיה קיימת חשיבות לשמירה על המסגרת הפיסקאלית ועל עקביות בין המדיניות הפיסקלית למדיניות המוניטרית."
מצורפות תמונות מהכנס. קרדיט לתמונות: המכללה למינהל
