18.03.2009
 
בנק ישראל מפרסם קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2008, שיפורסם בחודש אפריל 2009,
קטע זה הלקוח מתוך הפרק הדן ב-"מאזן התשלומים":
היתרון היחסי הנגלה של המשק הישראלי ביצוא מוצרים ושירותים של טכנולוגיה עילית
 
המשק הישראלי נחשב כבעל יתרון יחסי ביצוא של מוצרי טכנולוגיה עילית.  
היתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה העילית, על פי מדד כמותי המיושם כאן לראשונה על ענף הטכנולוגיה העילית בישראל, ממקם אותה בין מדינות OECD, במקום השני לאחר אירלנד.  
בחינת המדד לאורך זמן מעלה כי ישראל שומרת על מקומה מאז שנות התשעים, כמו מרבית המדינות המפותחות.  
היתרון היחסי של ישראל ביצוא של שירותי טכנולוגיה עילית גבוה יותר מיתרונה היחסי ביצוא של מוצרי טכנולוגיה עילית, כנראה משום שייצור שירותי טכנולוגיה עילית מצריך יותר הון אנושי מאשר ייצור מוצרי טכנולוגיה עילית.  
   
המשק הישראלי נחשב כבעל יתרון יחסי ביצוא של מוצרי טכנולוגיה עילית. בתיבה זו מוצג מדד המכמת את התופעה ומאפשר לבחון אותה לאורך זמן תוך הבחנה בין יצוא מוצרים ליצוא שירותים. היתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה העילית על פי המדד ממקם אותה בין מדינות OECD, במקום השני לאחר אירלנד. בחינת המדד לאורך זמן מעלה כי ישראל שומרת על מקומה מאז שנות התשעים, כמו מרבית המדינות המפותחות. עוד עולה כי היתרון היחסי של ישראל ביצוא של שירותי טכנולוגיה עילית גבוה יותר מיתרונה היחסי ביצוא של מוצרי טכנולוגיה עילית כנראה נוכח שיעור גבוה של הון אנושי (האינדיקאטור כאן הוא התמורה לעבודה) הנחוץ בתהליך הייצור של שירותים יותר מאשר בייצור מוצרים.
מדד ליתרון יחסי נגלה (Revealed Comparative Advantage Index)
הייצור במשק הישראלי מוטה כלפי טכנולוגיה עילית. הדבר מתבטא בפרמטרים שונים כגון ההשקעה והייצור של חברות טכנולוגיה עילית בינלאומיות[1] בישראל, הצמיחה בשנים האחרונות, המובלת על ידי היצוא של טכנולוגיה עילית אך גם חשיפת יתר של המשק הישראלי, בתחילת העשור למשבר, שמקורו בענף הטכנולוגיה העילית. לא היה, עד כה, מדד אחיד וסימטרי ליתרון יחסי זה. מדד המאפשר לבחון דירוגה הבין-לאומי של ישראל והתפתחותו במשך השנים מבחינת יתרון יחסי זה או לבדוק את השפעותיה של מדיניות ממשלתית עליו. הדרך המקובלת בעולם לכימות היתרון היחסי הוצעה לראשונה על ידי בלה בלסה (1965) והיא משמשת כיום ב-OECD לבחינת היתרון היחסי במוצרים ספציפיים. המדד, המפורסם באתר הארגון, ומכונה מדד ל"יתרון יחסי נגלה" בוחן את היחס בין שיעורו של המוצר ביצוא של מדינה לבין שיעורו הממוצע ביצוא של מדינות OECD. ערך גבוה מאחת יצביע על יתרון יחסי נגלה של אותה מדינה, וערך קטן מאחת על חיסרון יחסי נגלה.
להלן נבדוק בעזרת מדד זה, אם שיעור היצוא של מוצרי טכנולוגיה עילית בסך היצוא הישראלי אכן גבוה מן הממוצע במדינות OECD, וכן נבחן את ההתפתחות המדד לאורך השנים[2]. לצורך הבדיקה נבחנו נתוני היצוא של מדינות OECD וישראל בפירוט של 6 ספרות[3]. כל מוצר סווג על פי קטגוריית העצימות הטכנולוגית שלו (עילית, מעורבת-עילית, מעורבת-מסורתית ומסורתית) בהתאם להגדרות [4]OECD. סיווג המוצרים על בסיס הקטגוריות הוא על בסיס שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח בסך הערך המוסף של המוצר (או מסך התפוקה). השירותים סווגו לפי הקטגוריות על בסיס פרסום[5] של ארגון EUROSTAT. השירותים המסווגים כשירותים עתירי ידע הם שירותי מחקר ופיתוח, שירותי טכנולוגיית מידע ושירותי תקשורת. לאחר מכן נערכה סכימה של המוצרים והשירותים על בסיס העצימות, וחושב המשקל של כל קבוצת עצימות בסך היצוא של כל מדינה. היחס בין משקל זה של כל מדינה למשקל הממוצע במדינות OECD מוצג באיור 1 לשנים 2001 ו-2006 וסדר המדינות הוא על פי היתרון היחסי הנגלה ביצוא מוצרי טכנולוגיה עילית בשנת 2006.
 
 
ישראל ממוקמת במקום השני ב OECD לאחר אירלנד ומשקל היצוא המסווג כטכנולוגיה עילית בסך היצוא הישראלי הוא כפול מן הממוצע במדינות המפותחות. על אף מיתאם[6] מסוים בין רמת החיים במדינה למדרג כמובילה בתחום הטכנולוגיה העילית, הקשר אינו חד-חד ערכי: ישנן מדינות בעלות תוצר-לנפש גבוה יחסית הממוקמות בחלק התחתון של האיור (שוויץ, נורווגיה) ומדינות בעלות תוצר לנפש נמוך יחסית הממוקמות בחלק העליון (הונגריה, קוריאה). ניתן לראות כי ישראל שיפרה את מעמדה היחסי ביצוא הטכנולוגיה העילית. משמעות הדבר שגידול שיעור ייצוא הטכנולוגיה העילית מישראל היה מהיר מאשר במדינות המפותחות. אירלנד, הממוקמת במקום הראשון, צמצמה את הפער שהיה, בינה לבין שאר המדינות בתחילת העשור אך היא עדיין מובילה בתחום.
מוצרי טכנולוגיה עילית ושירותים עתירי ידע
במדד שהוצג להלן אין הבחנה בין מוצרי טכנולוגיה עילית לשירותי טכנולוגיה עילית. הבחנה זו נחוצה, מפני שוני של תהליך הייצור במגזרים אלה, בפרט כשדנים במוצרים ושירותים המסווגים כטכנולוגיה עילית. בחינת הרכב התשומות באיור 2 מצביעה על שיעור גבוה של תשומות סחירות (מיובאות) בתהליך הייצור של מוצרי טכנולוגיה עילית (רכיבים אלקטרוניים וציוד תקשורת אלקטרוני) לעומת התהליך המקביל בייצור שירותי טכנולוגיה עילית (תכנה ומחקר). כנגד זאת, שיעור התמורה לעבודה בייצור שירותי טכנולוגיה עילית גבוה מאשר בייצור מוצרי טכנולוגיה עילית. מאחר שמוצרי ביניים מיובאים הם סחירים יותר מעבודה ומהון אנושי, נצפה לראות שההתמחות בייצור שירותי טכנולוגיה עילית גדולה יותר והפערים בין המדינות גבוהים יותר, מכיוון שתהליך הייצור הוא אפוא סחיר יותר במוצרים. נוסף על כך נצפה לראות מיתאם גבוה יותר בין היתרון היחסי הנגלה ביצוא שירותי טכנולוגיה עילית לבין רמת החיים (הנאמדת כאן כתוצר לנפש).
 
 
באיורים הבאים מוצג המדד עבור מוצרים ושירותים בנפרד. בחינת היתרון היחסי הנגלה בנפרד אכן מעלה כי ההבדלים בין מדינות בייצור שירותים גבוהים יותר מאשר בייצור מוצרים. נוסף על כך, הקשר בין היתרון היחסי בשירותי טכנולוגיה עילית ורמת החיים במדינה נמצא מובהק, לעומת קשר לא מובהק בין היתרון היחסי במוצרי טכנולוגיה עילית לרמת החיים. התפתחות מעניינת נוספת נוגעת לירידת היתרון היחסי בייצור שירותי טכנולוגיה עילית של ישראל ואירלנד[7], המובילות בתחום זה לאורך כל התקופה הנבחנת. הירידה בישראל קשורה לעליית שיעור יצוא התיירות בסך יצוא השירותים לאחר הירידה הדרמטית בעקבות האינתיפאדה בתחילת העשור. לאחר התחשבות בגורם זה ניכרת יציבות של היתרון היחסי בייצוא שירותי טכנולוגיה עילית. היצוא של חברות-הזנק נרשם בישראל כיצוא של שירותי מחקר ופיתוח; נציין כי גם לאחר הורדת יצוא זה מהנתונים בישראל[8], היתרון היחסי של ישראל בטכנולוגיה עילית נשמר.
 

 
Ø Balassa, B. 1965. Trade liberalization and revealed comparative advantage. Manchester School of Economic and Social Studies, Bulletin 33 (2): 99-117
 
[1] דוגמת חברת המעבדים הגדולה בעולם אשר הקימה את המפעל הראשון שלה מחוץ לגבולות ארה"ב בארץ וצפויה בשנה הבאה להעביר חלק מרכזי בייצור המעבד החדש שלה ארצה.
[2] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני היצוא הישראלי לפי העצימות הטכנולוגית. בבדיקה הנוכחית נעשה שימוש בנתוני האו"ם כדי לאפשר סווג לפי עצימויות ברזולוציה גבוהה יותר ועל בסיס נתונים אחידים לכל המדינות. נציין כי היתרון היחסי של ישראל על בסיס נתוני הל"מס מתקבל גבוה יותר, אך לא משנה עת מקומה של ישראל במדרג.
[3] הסיווג נעשה על פי שיטת ה HS96. נתוני הסחר נלקחו ממאגר נתוני הסחר במוצרים של האו"ם- UN COMTRADE ONLINE -ונתוני הסחר בשירותים של האו"מ- UN SERVICETRADE ONLINE ונתוני הסחר בשירותים של ה – OECD.
[4] Classification of Manufacturing Industries Based on Technology, OECD Science, Technology and Industry Scoreboard, Towards a Knowledge-base Economy, Science and Innovation, OECD 2001, annex I, pp. 137-140.
[5] High-tech knowledge-intensive services - Issue number 18/2008, Statistics in focus, Eurostat.
[6] המיתאם נבחן ונמצא לא מובהק.
[7] הירידה הדרמטית באירלנד התרחשה בשנת 2003 עם העלייה בהולנד, ומאז המדד יציב יחסית.
[8] אין בידינו נתונים על יצוא חברות ההזנק בעולם.