בנק ישראל מפחית את חובת הנזילות המשנית על
פיקדונות במטבע חוץ
o בנק ישראל הודיע היום לבנקים על הפחתה הדרגתית של חובת הנזילות המשנית על פיקדונות במטבע חוץ עד לביטולה.
לאחר תיקון זה יישאו פיקדונות הציבור במטבע חוץ חובת נזילות (ראשונית) החלה על כל פיקדונות הציבור האחרים בכל מטבע שהוא – עד 6 ימים שיעור של 6%, בין שבוע לשנה 3%, ומעל שנה שיעור אפס.
כיום חובת הנזילות המשנית על כל פיקדונות הציבור במטבע חוץ הינה בשיעור של 10% כ- 4 מיליארדי דולר.בשעתו נקבע כי הבנקים חייבים להחזיק לפחות מחצית ממנה כ- 2 מיליארדי דולר, בבנק ישראל בפיקדון מיוחד (נמ"ב) והיתרה יכולה להיות מוחזקת בהשקעות בחו"ל (פיקדונות בבנקים, אג"ח ממשלתיות או בינלאומיות).
o בהתאם להודעת נגיד בנק ישראל מהיום, החל מיום ה' 1.8.02, חובת הנזילות המשנית תופחת בהדרגה בשיעור של 1% (נקודת אחוז) לחודש עד לביטולה. מחצית מההפחתה בכל חודש תהיה מזו המושקעת בחו"ל ומחצית מזו המושקעת בארץ בפיקדון בבנק ישראל.
הפחתת חובת הנזילות המשנית בשיעור של 1% לחודש תקטין את פיקדונות החובה של הבנקים בבנק ישראל בשיעור של כ- 200 מיליון דולר לחודש במשך 10 חודשים. השפעת צעד זה (בלבד) על יתרות מטבע החוץ תביא להפחתתן מדי חודש בסכום זה (להקטנת חובת הנזילות המשנית המושקעת בחו"ל אין השפעה על יתרות המט"ח).במקביל תגדיל ההפחתה את המקורות החופשיים במט"ח העומדים לרשות הבנקים ותאפשר הרחבה במתן אשראי במט"ח על ידי מערכת הבנקאות.
o מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר כי השינוי הנוכחי בהוראות הנזילות הוא במסגרת המדיניות המקובלת על הבנקים המרכזיים בעולם של ירידה בהישענות על שיעורי נזילות ככלי מדיניות מוניטרית. בבנק מציינים, כי הנזילות המשנית היא שריד לתקופה שבה שימוש מרכזי של רזרבות המט"ח היה לתמוך בייצוב שער החליפין.
מדיניות הפחתת שיעורי הנזילות החלה בסוף שנות ה- 80, והיא השתלבה ברפורמה כוללת בשוקי הכספים וההון. הפחתת שיעורי הנזילות נועדה להשיג שלוש מטרות:
1. הורדה והאחדה של שיעורי הנזילות המוטלים על הבנקים לרמה "עסקית" כמקובל בארצות המפותחות.
2. קביעת שיעור הנזילות ביחס לאורך תקופת ההפקדה (נמוכים יותר ככל שתקופת ההפקדה מתארכת) ולא כפי שהיה נהוג עד אז, על פי סוג המפקיד וסוג הפיקדון.
3. לנהל את הנכסים הנזילים של הבנקים בבנק ישראל בשקלים לא צמודים בלבד.
מהמחלקה המוניטרית נמסר כי רפורמה זו הושלמה כמעט במלואה: שיעור הנזילות הממוצע על פיקדונות הציבור בבנקים ירדו מרמה של 63% בדצמבר 1987 לכ- 2% היום. שיעורי הנזילות אחידים לכל סוגי הפיקדון; כלומר, שיעור הנזילות על פיקדון לתקופה נתונה אחיד בין אם זה פיקדון של תושב ישראל או תושב חוץ ובין אם זה פיקדון שקלי צמוד (למדד המחירים לצרכן או למט"ח) או בלתי צמוד. כמו כן ניהול חובת הנזילות של הבנקים בבנק ישראל הוא בשקלים לא צמודים, להוציא פיקדונות תושבי חוץ (פת"ח) עליהם חובת הנזילות עדיין במטבע חוץ.
o במחלקה המוניטרית הסבירו כי מכלול הצעדים שננקטו בתחום הנזילות ב - 15 השנים האחרונות ובתוכם הצעד הנוכחי, הביא להקטנת מעורבות הרשויות בתיפקודם של השווקים הפיננסיים, תוך הגדלת התחרותיות במערכת הפיננסית ושיפור התנאים לסקטור הפרטי – בתחומי הנגישות לאשראי והתמחור של השירותים הפיננסיים.
o בבנק ישראל מעירים, לבסוף, כי את מומם של שיעורי הנזילות החליפו, במהלך שנות ה-90, הסדרים של הלוואות ופקדונות מוניטריים בין הבנקים לבין בנק ישראל. השנה, 2002, נפתח שלב חדש ובו הולכים ומוחלפים הסדרים מיוחדים אלה ע"י פעולות בשוק ההון שהתאפשרו ע"י הסרת תקרת המק"מ. בכך נוצרת התשתית לפיתוחו של שוק הכספים, ולניהולה של המדיניות גם דרך שוק ההון ולא רק באמצעות הבנקים.