​

 01.12.02
אומדן החשיפה לשער החליפין הלא בנקאי ב- 9.2002
  • המגזר הפרטי הלא בנקאי (הציבור הרחב) החזיק בסוף ספטמבר 2002 עודף נכסים על התחייבויות במט"ח בסך 9.5 מיליארד דולר, המהווה חשיפה לייסוף השקל(ולא לפיחותו).
  • חשיפה זו ליסוף גדולה רק ב- 0.7 מיליארד דולר בלבד מהחשיפה שהיתה בדצמבר 2001 והיא שונה באופן מהותי מהחשיפה שנרשמה בדצמבר - 1998, אז היה המגזר חשוף לפיחות בהיקף 0.9 מיליארד דולר.
  • קיים פיזור רב (הטרוגניות) בתוך המגזר הפרטי הלא בנקאי דבר התורם ליציבות בשוק המט"ח:
  • היחידים, המוסדיים וחלק מהתאגידים, מצויים בעודף נכסים בהיקף 18.6, 2.3 ו- 9.8  מליארדים בהתאמה, לעומת תאגידים אחרים להם יש עודף התחייבויות בהיקף של 21.1 מיליארד דולר.
  • 28% מעודף הנכסים במט"ח של היחידים בספטמבר 2002 הוחזקו בחו"ל. זאת בהשוואה ל- 20% בסוף שנת 2001 ו- 6% בסוף שנת 1998.
ממחלקת הפיקוח על מטבע חוץ נמסר, כי בסוף חודש ספטמבר השנה הסתכמה יתרת עודף הנכסים על ההתחייבויות במט"ח ובהצמדה למט"ח של המגזר הפרטי הלא-בנקאי ב- 9.5 מיליארדי דולרים, לעומת 8.8 מיליארד בסוף 2001 ולעומת עודף התחייבויות על נכסים בסך 0.9 מיליארד בסוף שנת 1998.
בפיקוח על מט"ח מסבירים, עי אובדן עודף הנכסים במט"ח מהווה אומדן למידת החשיפה לייסוף השקל ואילו אומדן עודף ההתחייבויות מהווה אומדן לחשיפה לפיחותו, הרצון לשנות את החשיפה יוצר ביקושים או היצעים בשוק במטבע חוץ, המשפיעים על שער החליפין של השקל. החשיפה נמדדת באורח מצרפי כפער בין הנכסים להתחייבויות במטבע חוץ ובהצמדה למטבע חוץ, לרבות עסקאות עתידיות להגנה בפני שנויים בשער החליפין של השקל (אך מסיבות סטטיסטיות אינה כוללת ההחזקות באופציות שקל/דולר בגלל חלקיותם של הנתונים הקיימים). מאחר, שלרוב, ערעור היציבות בשוק שקל/מט"ח עלול לנבוע מפיחות השקל, המצאות המגזר הפרטי הלא-בנקאי בעודף נכסים גדול במט"ח, תורמת ליציבותו של השוק.
המגזר הפרטי הלא-בנקאי מורכב מ: יחידים, הפועלים במישרין – לרבות יחידים הפועלים במישור העסקי- וכן באמצעות קרנות הנאמנות במט"ח ובחו"ל; משקיעים מוסדיים הכוללים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קופות פנסיה וחברות ביטוח; ותאגידים הכוללים חברות עסקיות ומלכ"רים.
בניתוח החשיפה ליום 30.9.02 ניתן להבחין בשוני בכיווני החשיפה בין שלושת רכיבי המגזר ובתת מגזר התאגידים: בעוד שליחידים, למוסדיים ולחלק מהתאגידים עודף נכסים במט"ח המהווה חשיפה לייסוף, בהיקף המסתכם ב- 2.3, 18.6 ו- 9.8 מיליארדי דולרים, בהתאמה, מצויים תאגידים אחרים בעודף התחייבויות המהווה חשיפה לפיחות בהיקף של 21.1 מיליארדים. עצם השוני בכיווני החשיפה תורם ליציבות בשוק המט"ח.
בפיקוח על מט"ח מבקשים לציין שבתת מגזר היחידים – כולל פעילותם באמצעות הקרנות – נרשם שינוי מהותי במשקל עודף הנכסים בחו"ל מסך עודף הנכסים במט"ח: מ- 6% בדצמבר 1998, גדלו הנכסים בחו"ל ל- 20% בסוף 2001 ול- 28% בספטמבר 2002. בתקופה זו הגדילו היחידים את נכסיהם במט"ח ב- 6 מיליארדי דולרים, בעוד שייתרת ההתחייבויות במט"ח נותרה ללא שינוי – כמיליארד דולר. עיקר הגידול בנכסים התבטא בנכסים בחו"ל שגדול מ- 0.8 מיליארד בלבד ל- 5.3 מיליארדים, מהם, 2.2 מיליארד בפיקדונות בבנקים זרים ו- 2.0 מיליארד באג"ח ובמניות סחירות זרות, (כולל שינוי מחיר). בנכסים ברץ לעומת זאת נירשם גידול מתון בסך 1.5 מיליארד, רובו ככולו בפיקדונות בבנקים בארץ. הגידול במשק הנכסים בחו"ל משקף את תהליך התפתחות הליברליזציה והאינטגרציה עם השווקים הפיננסיים בעולם. פעילותם של היחידים באמצעות קרנות הנאמנות התרחבה מאוד בתקופה הנסקרת:
בעוד שבסוף שנת 1998 כ- 4% מנכסי היחידים במט"ח הוחזקו באמצעות הקרנות, בספטמבר 2002 עלה שיעורם לכ- 13%. הכללת הפעילות באופציות שקל/דולר שנעשתה ע"י קרנות הנאמנות מגדילה את היקף הנכסים של היחידים במט"ח בארץ: במונחי נכס הבסיס הסתכמה היתרה באופציות בסך 1.2 ו- 0.6 מיליארדי דולרים לדצמבר 2001, וספטמבר 2002 בהתאמה.
יתרת הנכסים במט"ח של המשקיעים המוסדיים (למשקיעים המוסדיים אין התחייבויות במט"ח) לסוף ספטמבר השנה מסתכמת בכ- 2.3 מיליארדי דולרים, המוחזקים רובם ככולם ע"י חברות הביטוח וקופות הגמל, חברות הביטוח מצויות בתהליך של גידול מתמשך בנכסיהם בחו"ל. גידול המבטא אסטרטגיה ארוכת טווח לפיזור תיק השקעותיהם, תהליך שהחל בשנת 2001 עם ביטול הגבלות ההשקעה שחלו על מגזר זה. יתרת נכסיהם במט"ח מסתכמת בכ- 1.3 מיליארדי דולרים, מזה 0.8 מיליארד (כ- 60%) בחו"ל. קופות הגמל כמעט ולא שינוי את יתרת נכסיהם במט"ח בשנתיים האחרונות – מיליארד דולר – והיקף נכסיהם בחו"ל זניח.
מהפיקוח על מט"ח נמסר עוד, כי אומדן יתרת עודף ההתחייבויות במט"ח של מגזר התאגידים לסוף ספטמבר השנה הסתכמה ב- 11.5 מיליארדי דולרים ומבטאת את המשך מגמת העלייה שהחלה בשנת 2001, בעוד שבשנים 2000-1999 הסתמנה מגמה של ירידה בעודף ההתחייבויות מ- 13.5 מיליארד בסוף שנת 1998 לכ- 9.1 מיליארד בסוף שנת 2000.
בניתוח חשיפתו של המגזר ניתן להבחין בין קבוצת התאגידים המאופיינים בעודף נכסים במט"ח – הכוללים יצואנים, חברות מנפיקות ומלכ"רים, לבין שאר התאגידים שרובם מאופיינים בעודף התחייבויות במט"ח (בעיקר חברות מענפי המסחר, התשתיות והבנייה). בקבוצה הראשונה גדלה יתרת עודף הנכסים במט"ח מ- 5.7 מיליארד בסוף שנת 1998 ל- 9.8 מיליארד בסוף התקופה, בקבוצת התאגידים בעלי עודף הנכסים התבטא עיקר הגידול בנכסים מול חו"ל – בפיקדונות ובאג"ח סחיר, בעוד שבתאגידים בעלי עודף התחייבויות, התבטא הגידול באשראי ממערכת הבנקאות בישראל.
בפיקוח על מט"ח מבהירים, כי הפיזור והגיוון בחשיפה בין הקבוצות השונות במגזר התאגידים ובמיוחד החזקת עודף נכסים במט"ח בסכום משמעותי על ידי חלק מהם, תורמת גם היא ליציבות בשוק המט"ח, כאשר חלק מהחשיפה לפיחות השקל של הקבוצה האחת מתקזז ע"י החשיפה לייסופו של הקבוצה השנייה.