• גירעון הממשלה המרכזית הסתכם ב-3.7 אחוזי תוצר, 0.8 אחוז תוצר מעל לתקרה בתקציב ולגירעון בשנת 2018. גירעון הממשלה הרחבה המשיך לגדול השנה והגיע ל-4.5 אחוזי תוצר, למרות שהשנה  התוצר וקצב צמיחתו היו בקרבת הרמות הפוטנציאליות. 
  • תקציב 2019 אושר תשעה חודשים לפני המועד המקובל. ההקדמה הקלה על פעילות הממשלה ב-2019 למרות שהוכרזו בחירות והממשלה הפכה לממשלת מעבר. 
  • יחס החוב הציבורי (ברוטו) לתוצר ירד השנה בנקודת אחוז למרות הגירעון הגבוה, הודות להפחתת יתרות הממשלה בבנק ישראל, לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה מתונה של מדד המחירים לצרכן ולייסוף השקל. 
  • שיעור ההתרחבות של ההוצאה הציבורית התמתן השנה, לאחר שגדל במהירות בשנים הקודמות, אך הוא נותר גבוה מהשיעור שקובע כלל ההוצאה בעקבות החלטת הממשלה להעלות את התקרה למעבר לרמה שנקבעה בכלל.
  • משקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר היה 32.6 אחוזים. מאז 2015 הוא גדל בכ-1.9 אחוזי תוצר, אך נותר בין הנמוכים במדינות OECD. חלק קטן בלבד מהפער ביחס למדינות ה-OECD נובע מהבדלים בין ישראל למדינות המפותחות האחרות בהרכב הדמוגרפי. 
​