תקציר
· הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית למארס 5102 לשפל היסטורי – 0.1% – על רקע אינפלציה שלילית, ייסוף בשער החליפין, קצב צמיחה מתון לצד חוסן בשוק העבודה, התעוררות מחודשת בשוק הדירות, וסביבה עולמית שהתאפיינה באינפלציה וצמיחה נמוכות ובהאטה בסחר העולמי.
· לנוכח סביבת הריבית הנמוכה בחנה הוועדה המוניטרית כלי מדיניות בלתי שגרתיים. באוקטובר 2015 היא החלה להשתמש בכלי ההכוונה לגבי העתיד (forward guidance) והודיעה כי היא מעריכה שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה לאורך זמן.
· ב-2015 הסתכמה האינפלציה ב-1%-, משמעותית מתחת לתחום היעד ליציבות המחירים (1%—3%). מיוני 2014 האינפלציה השנתית נמצאת מתחת לתחום היעד, ומספטמבר 2014 היא אף שלילית. האינפלציה השלילית נבעה בעיקר מגורמי היצע: (1) ירידות במחירי הסחורות בעולם, בפרט הנפט, תהליך שהשפעתו על האינפלציה בישראל גדלה עקב ייסוף השקל, ו-(2) הוזלות מחירים שהממשלה יזמה והפחתת המע"מ. בניכוי השפעתן הישירה של הירידה במחירי האנרגיה והוזלות המחירים שהממשלה יזמה הסתכמה האינפלציה ב-2015 ב-0.6%.
· הציפיות לאינפלציה לשנה נעו מתחת לגבול התחתון של תחום היעד במשך רוב השנה הנסקרת, ובדצמבר הן ירדו אל סביבת האפס. הציפיות לאינפלציה לעוד 3 עד 5 שנים (פורוורד) נעו במרבית השנה בתוך תחום היעד אך מתחת למרכזו, והציפיות לעוד 6 עד 10 שנים (פורוורד) נותרו במרכז היעד. התפתחויות אלו מצביעות על כך שהציבור מעריך כי האינפלציה תתקשה לשוב ליעדה בטווח הקצר, אך תשוב אליו בטווחים הבינוני והארוך.
· ב-2015 התייסף השקל ב-9.3% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע בדצמבר), לאחר שבמרוצת 2014 חל בו פיחות של 4.4%. מאחר שכלי הריבית התקרב למיצוי, ומאחר שהתגבשו הערכות כי קיים ייסוף יתר, בנק ישראל הרחיב את רכישות המט"ח כדי למתן את הייסוף ולתמוך בענפים הסחירים ובאינפלציה.
· ברבעון הרביעי של 2014 התעוררו מחדש הביקוש לדירות והאמרת מחיריהן, ואף כי הריבית המשוקללת על המשכנתאות עלתה במחצית השנייה של 2015, מחירי הדירות עלו בשנה זו בכ-8%. פרופיל הסיכון של המשכנתאות שניתנו בשנים האחרונות ירד בעקבות הצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשוק המשכנתאות מאז 2010, אך היקף המשכנתאות הוסיף ועלה. התפתחויות אלה הציבו שוב בפני קובעי המדיניות את האתגר הכרוך בשמירה על היציבות הפיננסית.