תקציר פרק ט:
· היקף העסקאות בדירות למגורים פחת השנה לעומת היקפן ב-2015, שנה שבה הוא הגיע לערך גבוה במיוחד. מחירי הדירות עלו במרוצת השנה ב-6.3%.
· הביקוש לדיור המשיך לגדול וקיבל גם השנה תמיכה מהחוסן בשוק העבודה, מהריביות הנמוכות בשוקי הכספים וההון, ומ"מחיר למשתכן" – תוכנית שמציעה לזכאים סבסוד ברכישת דירה. במקביל פעלו בשוק כוחות שהפחיתו את הביקוש: העלייה בריביות על המשכנתאות וצעדי המיסוי שננקטו כדי לרן את המשקיעים.
· שכר הדירה עלה השנה ב-1.4%, השיעור הנמוך ביותר זה עשור. מהמחצית הראשונה של העשור הקודם עלה שכר הדירה בדומה להכנסה, והדבר מעיד כי בראייה כוללת לא חלה מאז הרעה בנשיגות הדיור.
· מספרן של התחלות הבנייה עלה בשנתיים האחרונות בהשוואה למספרן בארבע השנים הקודמות, ורמתן נותנת מענה לצורכי הדיור השוטפים במשק. מלאי הדירות החדשות הפנויות למכירה המשיך לגדול יחסית לגידול האוכלוסייה.
· מנהל התכנון המשיך לאשר תוכניות בקצב גבוה, אך הדבר עדיין אינו ניכר בהיקף הקרקעות שמכרה הרשות למקרקעי ישראל.
· התוצר בענף הבניה גדל ב-5.4%, יותר מאשר התוצר הכולל, אך הפריון (התוצר לעובד) הוסיף לרדת.
· הביקוש לדירות עלה בקרב הרוכשים לראשונה. מספר הדירות שהם רכשו השנה דמה למספר בשנים האחרונות, וכמו כן נרשמו כ-75 אלף זכאים להגרלות במסגרת "מחיר למשתכן".
· "מחיר למשתכן" הוזילה לזוכים את מחירי הדירה, במיוחד באזורי ביקוש. נראה כי רבים מהזוכים שזכו בדירות מרוחקות מאזור מגוריהם יעדיפו להעמידן להשכרה, והדבר עלות להגדיל את היצע הדירות להשכרה באזורים מבוקשים פחות.
· על מנת להיערך בעוד מועד לביקוש בעתיד החליט קבינט הדיור להכין לשנים 2017 – 2040 תוכנית אסטרטגית לבניית מיליון וחצי דירות. התוכנית החשובה כוללת גם את תמ"א 38 ואת "פינוי-בינוי", והאחרונה משרתת את יעדי הציפוף טוב יותר מהראשונה.