שקל דיגיטלי
פורום תעשיה פיננסית – סיכום פגישה מס' 12 מיום 18.03.2026
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams.
הפגישה עסקה בתיעדוף רכיבי האפיון הראשוני של השקל הדיגיטלי.
הגדרת המשימה ומטרותיה:
הצורך בתהליך של תיעדוף עלה כבר בעת פרסום מסמך האפיון הראשוני, בו נאמר שהשקל הדיגיטלי המתואר באיפיון הוא מאוד שאפתני, וייתכן שלא יהיה ניתן ליישם את כל היכולות והרכיבים כבר בהשקה ממגוון שיקולים – זמן, עלויות, מורכבות עסקית וטכנולוגית, שיקולי ניהול סיכונים וכו'. לכן, דרוש תהליך תיעדוף שכחלק ממנו ניתן יהיה גם להחליט על אילו מאפיינים של השקל הדיגיטלי נכון יהיה לוותר.
מתודולוגיה:
תחילה, נזהה פונקציונליות ליבה שהן חובה לשילוב מההתחלה, לעומת אופציונליות שאינן הכרחיות. לאחר מכן, נבנה 'חבילות' אפשריות של יישום. לבסוף, נשקלל את החלופות לפי מגוון פרמטרים, כגון הרלוונטיות למוטיבציות של הנפקת השקל הדיגיטלי, מחד, מורכבויות וסיכונים מאידך, וכדומה.
מתווי החבילות:
עד כה הגדרנו מספר חבילות בסיסיות אפשריות: 1. מתווה קמעונאי (rCBDC) – מקוון בלבד ; 2. מתווה קמעונאי – מקוון ולא מקוון; 3. מתווה סיטונאי (wCBDC) – התמקדות בשקל דיגיטלי שיפנה בעיקר לגופים פיננסיים וגורמים ממשלתיים, ולמעשה ישדרג את יכולות ה-RTGS ומערכות התשלום שקיימות כיום בבנק ישראל; 4. מתווה רב תכליתי – שקל דיגיטלי שמהווה הן rCBDC והן wCBDC ; 5. מתווה רב תכליתי ולא מקוון.
מיפוי ותיעדוף:
מתוך מסמך האפיון שכתבנו, אנחנו מנסים לזהות קבוצות שונות של משתתפים ומשתמשים, יכולות שונות, תרחישי תשלום שונים ומגוון תכונות נוספות. זאת במטרה למפות אילו מהן צריכות להיכלל בשקל הדיגיטלי מיום ההשקה, אילו יכולות להיכלל בהמשך כאשר נרחיב את השימושים בטווח הבינוני, ואילו אפשר להוציא מחוץ לאפיון.
שאלון אינטראקטיבי:
בשלב זה הוצג למשתתפי הדיון שאלון אינטראקטיבי ובו תכונות ומאפיינים שונים של השקל הדיגיטלי, והם נתבקשו לחוות דעתם, בשלב ראשון, לגבי החשיבות של כל מאפיין, ובשלב שני, לדרג איזה מאפיינים חשוב שיכללו כבר לשלב העלייה לאוויר, ואיזה ניתן לדחות לשלבים מאוחרים יותר.
סוגיה 1 – משתמשי הקצה בשקל הדיגיטלי:
כברירת מחדל ב-rCBDC, הדרישה המינימלית היא שקבוצת הבסיס תכלול משתמשי קצה בגירים ובתי עסק המקבלים תשלומים מגורמים פרטיים. אם השק"ד יתמוך רק בקבוצת הבסיס הזו ובתרחישי P2P ו-P2B בלבד, היישום יהיה פשוט יותר הן עסקית והן רגולטורית. עם זאת, הרחבת קבוצת המשתמשים ומגוון השימושים יגדיל את התועלת שהשקל הדיגיטלי יוכל להניב ואת השימושיות בו, אבל כמובן ייצור מורכבויות שונות.
המשתתפים בפורום התבקשו לענות על השאלה לאילו סוגי משתמשים חשוב שתהיה גישה לשקל הדיגיטלי מתוך שש הקבוצות הבאות: קטינים מתחת לגיל 16, תיירים, עובדים זרים, חברות ותאגידים לא קמעונאיים, בתי עסק וחברות זרים וממשלה. הודגש שהמענה לשאלון אינו מייצג ואינו מחייב ומתקיים רק כדי לייצר מצע לדיון. להלן התוצאות:
המשתתפים התבקשו לענות על השאלה הבאה: אילו סוגי משתמשים צריכים להיכלל כבר בהשקה ואילו יכולים להידחות להמשך? על המשתתפים היה לדרג את אותן הקבוצות בסדר יורד. להלן התוצאות:
תגובות והערות שעלו בעקבות המענה לשאלון:
- אחד המשתתפים הדגיש את החשיבות שלכולם תהיה גישה לשקל הדיגיטלי, בדיוק כפי שהיום לכולם יש גישה למזומן.
- לפי משתתף בפורום, כדי שלמערכת תהיה מסה קריטית בהתחלה, על הקטינים והממשלה להיכלל בהתחלה, בעוד שתיירים פחות בראש סדר העדיפויות.
- משתתף נוסף הדגיש כי הכללת התאגידים בשלב א' מוסיף רובד של מורכבות. בתאגידים דרושות חתימות והרשאות, דבר היכול לסבך את הפיתוח ממספר בחינות. לכן, אם אחת המטרות היא פישוט ההשקה, עדיף להתמקד בעסקים קטנים בלי הרשאות וחתימות.
- נאמר כי במידה ורוצים ליצור מסה קריטית בהתחלה, דווקא פלח השוק שצריך פתרונות הם התיירים, עובדים זרים, צעירים ועסקים קטנים. מנגד, התאגידים לא צריכים להיכלל עם העלייה לאוויר. כדוגמה, הוזכרה הרשת החברתית 'טיקטוק': על אף שהיא התחילה מילדים ובני נוער, היא צברה פופולריות והגיעה ללב המיינסטרים; אם רוצים ליצור חדירה ואפקט, יש להתחיל בקהלים שזקוקים לכך ולא בגופים המוסדיים.
- בהקשר לממשלה, נטען על ידי משתתף כי יש להתחיל מהרשויות המקומיות, שכן שם יש קהילתיות שיכולה לזרז את האימוץ. בנוסף, צה"ל יוכל לשלם את המשכורות בשקל הדיגיטלי מה שיחבר בין הממשלה לצעירים.
סוגיה 2 – יכולות ניהול ארנק:
יכולות ניהול הארנק הן האופן בו משתמש יכול לשייך את הארנק ל-PSP, ריבוי ארנקים וכו'. על אף שזה מוסיף מגוון יכולות לשימוש ומשפר את חוויית המשתמש, חלק מהמאפיינים עלולים להיות מורכבים רגולטורית, עסקית וטכנולוגית.
למשתתפים הוצגו ארבע פונקציונליות שונות: 1. מספר ארנקים למשתמש – בעוד שבעולמות התשלומים הקיימים אין מגבלות על מספר החשבונות או הכרטיסים שמשתמש יכול להחזיק, בשק"ד, מתן אפשרות למשתמש להחזיק מספר ארנקים אצל מספר PSPs כמתואר במסמך האיפיון, יצריך את המערכת לסכום את החזקות המשתמש על פני כל הארנקים כדי לאכוף את מגבלות ההחזקה; 2. ניהול ארנק אחד בידי מספר PSPs – יכולת זו אינה קיימת באמצעי התשלום המוכרים. היתרון הוא שהמשתמש מחזיק ארנק אחד ולא צריך לחלק את הנזילות למספר ארנקים, אך בוחר אילו פעולות כל PSP יכול לבצע בארנק ומקיים תחרות בין ה-PSPs על הפעילות בארנק. מורכבות שעלולה להיווצר היא הקושי לעקוב אחר פעולות – לדוגמה, משתמש שמעוניין לברר על תשלום מסוים יצטרך לדעת לאיזה PSP ספציפי עליו לפנות. בנוסף, יכולת זו עלולה להיות קשה להבנה עבור המשתמשים; 3. הרשאות למשתמש קצה עקיף לפעול בארנק נוסף של משתמש קצה אחר (למשל – לילדים בארנקי הוריהם, או ליחידות עסקיות של חברה מסוימת בארנק של החברה); 4. ארנק משותף - למשל לבני זוג.
המשתתפים התבקשו לענות על השאלה: אילו פונקציונליויות בניהול ארנק צריכות להיכלל כבר בהשקה ואילו יכולות להידחות להמשך?
לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לענות על אותה השאלה באמצעות דירוג הפונקציונליות בסדר יורד:
תגובות והערות:
- לפי אחד המשתתפים, יש להקים Master Account שיכלול תחתיו את כלל הארנקים. ארנקי משנה הם חשובים ומייצרים גמישות. לגבי שימוש והרשאות, PSP אחד צריך לנהל את ה-Master Account. כלומר, אפשר יהיה להקים ארנק משנה אצל PSP אחר אך עדיין יהיה Master Account חד-חד ערכי אצל PSP אחד. ניתן ליישם זאת טכנולוגית. בנוסף, מבחינה חשבונאית, אם הארנק יוחזק מבחינה אחת, תהיה חד-חד ערכיות.
סוגיה 3 – אמצעי הגישה:
האמצעי שבו המשתמשים יעשו שימוש כדי לבצע פעולות בשקל הדיגיטלי הוא נושא חשוב שמשפיע על נגישות, חוויית התשלום ואפקט הרשת שנוצר. עבור כל אמצעי גישה יהיה צורך להגדיר את הסטנדרטים הנדרשים ולוודא שהטכנולוגיה תומכת בו. ככל ש-PSP צריך לתמוך ביותר אמצעי תשלום, הנטל עליו גדל.
בשאלון הוצגו מספר אפשרויות: 1. תשלום ב-POS בטכנולוגיות קרבה בבית העסק (הארנקים הדיגיטליים שמאפשרים תשלום ללא מגע ) ; 2. הקלדת פרטי התשלום באפליקציה ; 3. קבלת פרטי התשלום באמצעות QR code שבית העסק יספק. יתרון של האפשרות הזו לעומת תשלום הקרבה, הוא האקטיביות של המשתמש בעת התשלום. 4. אמצעי גישה נגיש – מעין כרטיס קטן שעל גבו צג קטן ומקלדת. בשונה מכרטיס פשוט, הלוקח יוכל לראות את יתרתו. חיסרון של אמצעי זה הוא עלות גבוהה – משיח עם חברות טכנולוגיות עולה כי עלות לכרטיס אחד היא בין 50-100$ ; 5. ממשק WEB – ביצוע תשלומים דרך אתר. החיסרון הוא הקושי לוודא את זהות המשתמש בהשוואה לאפליקציה בטלפון נייד או אביזר פיזי אחר.
המשתתפים התבקשו לסמן מהם אמצעי הגישה הנדרשים לביצוע פעולות בשקל הדיגיטלי? להלן התוצאות:
לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לענות על אותה השאלה באמצעות דירוג הפונקציונליות בסדר יורד:
סוגיה 4 – פונקציונליויות:
ניתן לטעון כי כל פונקציונלית מביאה תועלת ברמה כזו או אחרת, אך גם מביאה איתה מורכבויות – רגולטוריות, עסקיות, טכנולוגיות, וכו'. סט אחד של שאלות עסק באינטראופרביליות (היכולת לחבר בין השקל הדיגיטלי לאמצעי תשלום ומע' כספיות אחרות) והסט השני ביכולות ספציפיות מתקדמות אחרות.
למשתתפים הוצגו חמש יכולות: 1. זמינות לפריקה וטעינה 24/7/365 - על אף שפריקה וטעינה הן מאפיינים בסיסיים והכרחיים של השק"ד, עולה הסוגיה של הצורך לתמוך בכך בכל עת, מה שעלול להטיל נטל תפעולי על ה-FIs; 2. פריקה וטעינה של שק"ד כנגד מזומן במכשירי ATM; 3. תשלומים ישירים בין ארנק השק"ד לחשבונות תשלום/ בנק, ולהיפך – מגבירים את אפקט הרשת אך דורשים פיתוח מורכב; 4. הפקדת שיקים מחשבונות בנק לארנק השק"ד; 5. חיבור החיובים של כרטיס אשראי חוץ בנקאי לארנק השק"ד.
המשתתפים התבקשו לסמן אילו יכולות אינטראופרבילית נדרשות בשקל הדיגיטלי? להלן התוצאות:
לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לענות על אותה השאלה באמצעות דירוג הפונקציונליות בסדר יורד:
תגובות והערות:
- לפי אחד המשתתפים, לא נכון לחבר בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי, פרט לחיבור בין כרטיסי האשראי לשק"ד. פריקה וטעינה בכספומטים והפקדת שיקים מחשבונות בנק לארנק השק"ד ייצרו סיבוך וסרבול מיותר.
- משתתף נוסף הסכים לגבי הפקדת השיקים, אך לגבי כספומטים הזכיר כי עדיין קיימות מערכות רבות שמפקידים בהן כסף. המזומן ימשיך להתקיים.
- כחלק מהדיון, צוות הפרויקט העלה את עניין האינטראופרביליות שכן היא נחוצה בין כל סוג של שקל. אחת הדרכים להבטיח ששקל תמיד שווה שקל, היא שהם אינטראופרביליים אחד לשני בכל זמן, בעלות מינימלית ובנוחות מקסימלית. חוסר אינטראופרביליות תוביל לכך שלסוגים שונים של שקל יהיה שווי שונה.
סוגיה 5 – יכולות מתקדמות:
היכולות המתקדמות הן יכולות שצוות הפרויקט סבור כי על השקל הדיגיטלי לתמוך בהן, והן אינן נתמכות על ידי אמצעי התשלומים הקיימים, או לכל היותר באופן חלקי בלבד: 1. תשלום ריבית על היתרה - שנוי במחלוקת שכן צפויות להיות השלכות על המערכת הבנקאית; 2. תשלומים מותנים התומכים בתרחישי תשלום מתקדמים של DVP, PVP וכדומה; 3. תשלומים אנונימיים בסכומים מוגבלים; 4. תשלומים לא מקוונים.
משתתפי הפורום נשאלו אילו יכולות מתקדמות חשובות בשקל הדיגיטלי? להלן התוצאות:
משתתפי הפורום התבקשו לענות על אותה השאלה, על ידי דירוג היכולות המתקדמות בסדר יורד. להלן התוצאות:
תגובות והערות:
- בהקשר לתשלום ריבית על היתרה, הובעה הסתייגות מצד אחד המשתתפים. לפיו, מדובר ביכולת מיותרת בשלב הזה מכיוון שכדי ליישמה יש לחשב את סוג הריבית, מה שיסבך את הפרויקט. באופן דומה, הוא לא ממליץ על תשלומים לא-מקוונים, שכן על מנת ליישם זאת יש לחשב תקרות, פרמטרים וניהול הסיכונים.
- חבר צוות הפרויקט השיב כי ניתן להחליט שהריבית על השקל הדיגיטלי תיקבע ביחס קבועלריבית בנק ישראל, כך שהחישובים לא צריכים להיות מורכבים. לגבי התשלומים הלא מקוונים – כשמבצעים תשלום לא מקוון באמצעות כרטיס אשראי, אחד הצדדים לוקח סיכון על העסקה (לדוגמה, אם המנפיק מאפשר לבצע תשלום באמצעות ה-POS כאשר-POS לא מצליח לתקשר, המנפיק לוקח סיכון כי הוא יזכה את הסולק ואת בית העסק במידה וכרטיס האשראי גנוב). המשמעות הכלכלית של תשלומים לא מקוונים בשקל הדיגיטלי היא באותו האופן של המזומן – הכסף עובר מגורם אחד לשני באופן סופי ומיידי ללא סיכון.
- אחד המשתתפים הדגיש את חשיבות תשלום הריבית הן עבור האימוץ הראשוני והן עבור התחרותיות. לשיטתו, רק בהמשך יש לספק את התשלומים המותנים והאנונימיים. גם הוא לא מוצא חשיבות בתשלומים הלא מקוונים.
- לפי משתתף אחר, יש לאפשר פריקה וטעינה 24/7/365. כדי ליישם זאת יש לתת לבנקים זמן היערכות מספק.
מנהל הפרויקט הודה לחברי הפורום על השתתפותם, והביע את החשיבות של המעורבות של חברי הפורום בתהליך ההתקדמות בפרויקט.