שקל דיגיטלי
פורום תעשיה פיננסית – סיכום פגישה מס' 11 מיום 25.12.2025
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams.
הפגישה עסקה בסקירת המסגרת הרגולטורית העתידית של השקל הדיגיטלי.
סיכום ניתוח העלות תועלת לשקל הדיגיטלי - צחי בן יוסף
צחי בן יוסף הציג את עבודת הצוות להערכת עלויות השקל הדיגיטלי כהערכה ראשונית ומורכבת, הנובעת מהיעדר פרויקטים זהים שניתן להישען עליהם. לשם כך ננקטה גישה רב-ממדית, שכללה בחינה של פרויקטים דומים בארץ ובעולם להקמת תשתיות פיננסיות ומערכות תשלומים, הסתמכות על הערכות שהתקבלו מהתעשייה במסגרת ההיוועצות הטכנולוגית, וניתוח עצמאי של המערכות שכל אחד מהשחקנים באקוסיסטם יידרש לפתח. בנוסף נעשו שיחות תיקוף עם גורמים שונים בשוק הפיננסי.
לגבי בנק ישראל הובהר כי העלויות כוללות הקמה, תפעול ותחזוקה של כלל מערכות הליבה של השקל הדיגיטלי, לרבות מערכת מרכזית לניהול הכסף, תשתיות נתונים, מניעת הונאות, מערכת מזהים חלופיים ותשלומים לא מקוונים. רכיב האופליין נבחן ברמת האקוסיסטם כולו, בשל אי-ודאות לגבי חלוקת האחריות בין מנהל המערכת לבין המשתתפים.
שלב ההקמה כולל פיתוח תשתיות טכנולוגיות, ליבת מערכת ושכבות תכנותיות ייעודיות, שאינה קיימת במערכות בנקאיות רגילות, לצד מערכות תומכות כגון המערכת למניעת הונאות. צוין כי המבנה הייחודי של השקל הדיגיטלי מקשה על השוואה למערכות קיימות, ולכן ההערכות מוצגות בטווחים ובזהירות. בשלב התפעול והתחזוקה העלויות מושפעות בעיקר מהבחירות הארכיטקטוניות ומהיקפי הפעילות, וכוללות תחזוקה, הרחבות תשתית וכוח אדם להפעלה, פיקוח וניהול. הודגש כי תחומי פיקוח מסוימים צפויים להתבצע בידי רגולטורים קיימים, כך שלא כל המשאבים יידרשו מבנק ישראל עצמו.
בהמשך הוצגה עלות תשתית התשלומים הלא מקוונים כמרכיב הדורש ניהול סיכונים, סטנדרטים אבטחתיים, אינטגרציה עם רכיבים מאובטחים במכשירי קצה ותמיכה במסופים. הובהר כי מדובר בתחום שעדיין אין דוגמאות של יישום שלו בעולם, ולכן קיימת אי-ודאות גבוהה בהערכת העלויות והיישום.
לגבי ה-FIs צוין כי היקף הפיתוח צפוי להיות מצומצם יחסית, ויתמקד בהתאמות של מערכות קיימות, תהליכי עבודה, ניהול נזילות, פיתוח ממשקי API והדרכת עובדים. אי לכך, גם עלות ההשקעה מצד גופי FI צפויה להיות נמוכה יחסית וכן לא צפויה עלייה משמעותית בעלויות התפעול השוטפות, שכן ניתן להישען במידה רבה על תשתיות קיימות.
באשר ל-PSPs הוצג ניתוח והערכה המתייחסת לגופים המקימים לראשונה פעילות בעולם התשלומים. הובהר כי הם יידרשו לפתח מנועי תשלום, מערכות ניהול חשבונות לקוחות, ממשקים למערכת השקל הדיגיטלי, מערכות מניעת הונאה ותהליכי הצטרפות לקוחות. הוצג מודל שבו הפעילות עשויה להתפצל בין גוף טכנולוגי (TSP) שמתחבר לליבת המערכת, לבין גופי PSP המתמקדים בשירות ללקוחות, שיווק ותפעול. מודל זה נועד לצמצם חסמי כניסה ולאפשר חיסכון בעלויות, בכך שTSP אחד יכול לשרת מספר PSP. בדומה למודלים קיימים בעולם הבנקאות הפתוחה.
באשר לעלויות נוספות באקוסיסטם הוצגו עלויות פיתוח משוערות של יצרני קופות ומסופים להטמעת השק"ד בחומרה והתוכנה הקיימים בשוק, עלות פרויקט הטמעת השק"ד כאמצעי תשלום נוסף בגופים ציבוריים וממשלתיים, ועלויות שוליות יחסית למשתמשי הקצה ובתי עסק, מאחר שהחומרה הקיימת מספיקה והיישומים צפויים להיות חינמיים. באשר לגופי ASP חושבה עלות הקמה כנגזרת של עלות ה-PSP, כאשר ברור שרף הכניסה שלהם יהיה נמוך יותר בהשוואה לשל ה-PSP.
בנוסף נדונה עלות הפגיעה האפשרית בתיווך הבנקאי, כתוצאה ממעבר כספים מפיקדונות בנקאיים לשקל הדיגיטלי. הוצג מודל המצביע על צמצום רווחי הבנקים מפיקדונות ועמלות, כאשר בטווח הקצר מדובר בהעברת רווחים מהמגזר הבנקאי לציבור ולספקי התשלום, ללא פגיעה נטו במשק. עם זאת, אם הבנקים יגלגלו את הפגיעה ברווחים שלהם לריבית על האשראי, עשויה להתרחש ירידה מסוימת בהיקף האשראי ובהשקעות, עם השפעה מתונה על התוצר. הודגש כי במצב הנוכחי, שבו קיימים עודפי נזילות במערכת הבנקאית, ההשפעה הצפויה אפסית.
לסיום הוצגו התועלות המרכזיות של השקל הדיגיטלי: הגברת התחרות, תמיכה בחדשנות, חיזוק היתירות והעמידות של מערכת התשלומים, שיפור הפרטיות בתשלומים ושימור הגישה של הציבור לכסף דיגיטלי של הבנק המרכזי בעידן דיגיטלי. צוין כי עבודת כימות התועלות עדיין נמשכת, אך ניתן כבר להעריך בזהירות שהתועלות הכוללות צפויות לעלות על העלויות.
תגובות והערות שעלו בדיון
- הועלה על ידי אחד המשתתפים הצורך להסדיר לפרטי פרטים את עניין האחריות על הגופים השונים, בייחוד בעניין הטמעת שק"ד בבתי העסק, מי אחראי להטמעה, מי נושא בעלויות, מי בעל סמכות האכיפה וכיוצא בזה.
סיכום עבודה בנושא שקל דיגיטלי רב תכליתי (Multi-purpose CBDC) - ניר יעקבי
ניר יעקבי הציג את הרציונל התפיסתי והטכנולוגי העומד מאחורי גישת השקל הדיגיטלי הרב תכליתי (Multi-purpose CBDC), כפי שהוצגה כבר במסמך האפיון הראשוני. לדבריו, בניגוד לשיח הרווח בעולם שמבחין באופן חד בין CBDC קמעונאי לבין CBDC סיטונאי, בנק ישראל בוחן מודל מאוחד שבו קיים כסף דיגיטלי אחד של הבנק המרכזי, המשמש הן שימושים קמעונאיים והן שימושים סיטונאיים.
הוסבר כי כיום קיימים למעשה שני סוגי כספים של הבנק המרכזי: כסף קמעונאי שהוא המזומן, וכסף סיטונאי שהוא יתרות הבנקים בבנק ישראל, המשמשות הן כגיבוי לפיקדונות הציבור, לסליקה בין בנקאית. הפיצול בין שני סוגי הכסף נוצר מסיבות היסטוריות וטכנולוגיות, כאשר הדיגיטציה חדרה רק לכסף הסיטונאי, בעוד המזומן המשיך לשרת את הציבור הרחב.
בהמשך תוארה התפתחות הסליקה הבין בנקאית, מהעברות מזומן פיזיות, דרך רישומים חשבונאיים בבנק המרכזי, ועד למערכות RTGS המאפשרות סליקה סופית ומיידית. מערכות אלו הפכו את היתרות הסיטונאיות לכסף מלא, המשמש אמצעי תשלום, אמצעי לשמירת ערך ויחידת חישוב, ומבטיחות ששקל של בנק אחד שווה לשקל של בנק אחר. בנוסף צוין כי גם כיום קיימת גישה מוגבלת לכסף זה לגורמים שאינם בנקים, הפועלים במהלך היום בכסף סיטונאי אך אינם מחזיקים בו בסוף יום העסקים.
CBDC סיטונאי (wCBDC): למעשה הכסף הקיים ב-RTGS הוא כבר כסף דיגיטלי של בנק מרכזי. השיח העכשווי על wCBDC מתמקד בעיקר בהחלפת מערכות RTGS בטכנולוגיות DLT, במטרה לאפשר זמינות 24/7, תכנותיות, סליקה מהירה חוצת גבולות, ובעיקר תמיכה בסליקה של נכסים מטוקננים (tokenised) ובמודלים של DVP. עם זאת, ממצאי העבודה העלו כי מרבית היכולות הללו ניתנות למימוש גם באמצעות RTGS משודרג, וההבחנה בין RTGS מתקדם לבין wCBDC היא בעיקר טכנולוגית ולא מהותית. קיימים פתרונות ופרויקטים בעולם, בהם חיבורים בין מערכות תשלומים מיידיות ל-DLT, שדרוגי RTGSבבנקים מרכזיים, וכן מיזמים מתקדמים שבהם מונפק wCBDC ישירות על גבי פלטפורמות מסחר דיגיטליות, בעיקר לצורך סליקה של אג"ח ונכסים מטוקננים.
המסקנה המרכזית היא שההבחנה בין כסף קמעונאי לכסף סיטונאי נובעת בעיקר מהיסטוריה וטכנולוגיה, ולא מהכרח כלכלי או משפטי. בדומה למזומן, שהיה מאז ומתמיד כסף רב תכליתי ששימש גם את הציבור וגם את הבנקים, ניתן לחזור למודל של כסף אחד דיגיטלי של הבנק המרכזי. מודל כזה צפוי לפשט משמעותית את הארכיטקטורה: בנק ישראל יפתח ויתחזק מערכת אחת בלבד, המשתתפים ינהלו נזילות במערכת אחת, החיבור למערכות חיצוניות יהיה פשוט יותר, ופיתוחים כגון חוזים חכמים או DVP יידרשו להיבנות פעם אחת בלבד.
לצד היתרונות, הוצגו גם אתגרים. בין היתר, נדרש מענה להבדלים בין משתמשים קמעונאיים למשתמשים סיטונאיים, במיוחד בנוגע לפרטיות ולפיקוח. בעוד משתמשי קצה צפויים לפעול דרך PSP, בנקים כמשתתפים סיטונאיים יידרשו לשקיפות מלאה של החזקותיהם מול בנק ישראל. כמו כן צוין כי ייתכן שבגרסה המינימלית הראשונה (MVP), ידרשו ממערכת רב תכליתית דרישות סף טכנולוגיות גבוהות יותר מאשר ממערכת קמעונאית בלבד, וכי למרות שבשלב זה לא זוהתה מגבלה טכנולוגית עקרונית, ייתכן שבעתיד יתברר שטכנולוגיות שונות מתאימות לשימושים שונים.
סיכום מבנה הרגולציה בשקל הדיגיטלי - אסף דוד-מרגלית
אסף דוד-מרגלית הציג את עקרונות לקביעת המסגרת הרגולטורית המיועדת לשקל הדיגיטלי, תוך הדגשת ריבוי השחקנים, המאסדרים והמפקחים המעורבים. בנק ישראל צפוי לשמש כמנהל מערכת השקל הדיגיטלי, ובמקביל לפעול מכוח סמכויותיו כמפקח על מערכות תשלומים לפי חוק מערכות תשלומים ולפקח על המערכת שינהל - הדבר מקים אתגרים, אך אין מדובר במצב חריג, שכן גם כיום קיימות בישראל מערכות תשלומים שונות, חלקן מנוהלות ומפוקחות בידי בנק ישראל עצמו, כגון מערכת זה"ב, וחלקן מופעלות בידי גופים פרטיים ומפוקחות על ידי בנק ישראל.
תחומי האחריות המרכזיים של מנהל מערכת השקל הדיגיטלי: בראש ובראשונה, המערכת תידרש להיות מוכרזת כמערכת תשלומים מבוקרת מיועדת, דבר שיקנה לה את הגנת סופיות הסליקה, שהיא מאפיין מרכזי של השקל הדיגיטלי. בנוסף, מנהל המערכת יהיה אחראי לקביעת סטנדרטים בסיסיים לפעילות המערכת, באמצעות כללי מערכת שייקבעו מכוח הסמכה שתינתן לבנק ישראל בחקיקה ראשית. לבנק ישראל, כמנהל המערכת, תעמוד סמכות שיורית להתערבות במקרים של סיכון מערכתי משמעותי, לרבות האפשרות לנתק משתתף מהמערכת כמוצא אחרון.
השקל הדיגיטלי צפוי לפעול במבנה דו נדבכי, שבו בנק ישראל אינו בא במגע ישיר עם משתמשי הקצה, אלא פועל מול המשתתפים במערכת (FI,PSP,ASP,TSP). ביחס למשתתפי מערכת השקל הדיגיטלי עצמם, הצוות בחן שני מודלים עקרוניים: מודל ריכוזי שבו בנק ישראל הוא גם מנהל המערכת וגם הרגולטור הישיר של כלל המשתתפים, ביחס לכל פעילותם במערכת (בניגוד לפעילותם בתחומי פעילות אחרים), ומודל מבוזר שבו הפיקוח על המשתתפים נותר בידי הרגולטורים הקיימים, וכי בנק ישראל מפקח רק על יישום כללי המערכת. לאחר בחינה מעמיקה הוחלט כי המודל הריכוזי פחות מתאים, ונבחרה תפיסה של פיקוח מבוזר הנשען על הרגולטורים הקיימים.
לפי מודל זה, הפיקוח הישיר על הגופים המשתתפים יישאר בידי המאסדרים הקיימים: הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות ניירות (וגם משרד התקשורת במקרה של בנק הדואר). ככל שגוף פיננסי המפוקח על ידי מי מהמפקחים האלה יפעם כמשתתף בשק"ד, המפקח יפקח גם על פעילות זו. תפקיד מנהל המערכת יהיה לוודא שכל המשתתפים פועלים בהתאם לכללי המערכת (אשר יקבעו סטנדרט מינימלי אחיד ויתמקדו בתקינות המערכת, יעילותה ויציבותה), וכן לשאוף לצמצום הארביטראז' הרגולטורי ביתר ההיבטים, באמצעות תיאום בין הרגולטורים השונים. המטרה היא לא להמציא מחדש מנגנוני פיקוח, אלא להתאים את פעילות השקל הדיגיטלי למסגרות פיקוח מוכרות, הן מטעמי יעילות והן כדי לא להכביד על הגופים המפוקחים ברגולטור נוסף שאינו מכיר את פעילותם הכוללת.
למודל זה יתרונות ברורים של רציפות, היכרות רגולטורית וראייה הוליסטית של כל גוף, אך גם חסרונות ובראשם האפשרות לאי אחידות בפיקוח על גופים שונים המבצעים פעילות דומה אך מפוקחים בידי רגולטורים שונים. הדבר שעלול ליצור ארביטראז' רגולטורי ופגיעה בראייה מערכתית כוללת.
בנושא החקיקה, הדין הקיים מסדיר סמכות לבנק ישראל להנפקת מזומן ואינו מסמיך באופן ברור את הבנק להנפיק שקל דיגיטלי. אנו סבורים שתידרש לכך חקיקה ראשית ספציפית. חקיקה זו צפויה להגדיר את השקל הדיגיטלי כהילך חוקי, להסדיר סוגיות ליבה כגון פרטיות, סופיות תשלום, הגנת משתמשים, חלוקת תפקידים בין המשתתפים וסמכויות פיקוח. בנוסף, החקיקה הראשית תסמיך את בנק ישראל לקבוע חקיקה משנית וכללי מערכת, כדי לאפשר גמישות ויכולת התאמה להתפתחויות עתידיות, מבלי לקבע את כל ההסדרים בחוק ראשי נוקשה.
סיכום תהליך ההיוועצות הטכנולוגית - אילנית מדמוני
אילנית מדמוני הציגה את ממצאי ההיוועצות הטכנולוגית שבוצעה בעקבות פרסום מסמך האפיון הראשוני של השקל הדיגיטלי. היא הסבירה כי להיוועצות היו שלוש מטרות מרכזיות: בחינת ההיתכנות הטכנולוגית של האפיון המוצע, מיפוי הטכנולוגיות הקיימות והבנת יתרונותיהן, חסרונותיהן ורמת הבשלות שלהן, וכן קבלת אינדיקציה לעלויות ולצורך בהתאמות אפשריות לאפיון הראשוני.
ההיוועצות חולקה לשישה תחומים טכנולוגיים: שכבת ה-Backend של המערכת, מערכת המסרים בין השחקנים לבין עצמם ובין השחקנים ל-Backend, תשלומים לא מקוונים, הרכיב המאובטח לחתימה ואימות פעולות, מערכת ה-Alias לניהול מזהים, ומערכת מרכזית לניטור הונאות. בסך הכול התקבלו מענים מ-28 ספקים, כאשר חלק מהספקים השיבו למספר תחומים במקביל, ונערכו גם פגישות עומק עם 12 ספקים.
ביחס לשכבת ה-Backend, הדרישות כללו ניהול חשבונות ועסקאות, יישום מגבלות ומדיניות, צבירת מידע סטטיסטי תוך שמירה על פרטיות, ואינטגרציה עם מערכות קיימות כגון RTGSו-ATM. המענים הציגו מגוון רחב של פתרונות: מערכות מאוחדות ל-retail ו-wholesale לעומת מערכות נפרדות עם קישור ביניהן, פתרונות מבוססי DLT לעומת טכנולוגיות ריכוזיות, סליקה באמצעות כללים או חוזים חכמים, וקוד פתוח לעומת קוד סגור. רמות הביצועים שהוצגו הגיעו לעשרות אלפי עסקאות בשנייה, עם זמני השהיה של מילישניות עד שניות בודדות, כך שלא זוהתה מגבלה מהותית בהיבט זה. הבחירה ב-DLT הוצדקה בעיקר בטיעונים של זמינות גבוהה, שרידות, סליקה אטומית, שקיפות ויכולת פעולה גם כאשר הבנק המרכזי אינו זמין, אך צוין כי רבות מהתכונות הללו ניתנות למימוש גם במערכות ריכוזיות.
לגבי מערכת המסרים, הדרישות התמקדו בארכיטקטורת תקשורת מאובטחת, מניעת תקיפות סייבר, זמינות ושרידות. רוב הספקים הציעו שימוש ב-REST API והדגישו כי התצורה הארכיטקטונית תלויה בעיקר ברמת האבטחה הנדרשת על ידי בנק ישראל.
בתחום התשלומים הלא מקוונים, נבחנה היכולת לבצע עסקאות אופליין תוך שימוש ברכיב מאובטח, טעינה ופריקה של ארנקים ומניעת שימוש כפול. רבים מהפתרונות עדיין אינם עומדים בדרישות של סופיות מיידית ומניעת שימוש כפול, וכי קיימת תלות משמעותית בשיתוף פעולה עם יצרני טלפונים חכמים. עם זאת הודגש כי מדובר בתחום שמתפתח במהירות, וייתכן שבעת קבלת ההחלטה הסופית, הטכנולוגיה תהיה בשלה יותר.
בנוגע לרכיב המאובטח, עלה כי ברוב המקרים אין צורך במכשיר ייעודי, וניתן להסתמך על טלפונים חכמים, לצד פתרונות חלופיים כגון כרטיסים חכמים למשתמשים ללא טלפון חכם, או רכיבים ייעודיים לעסקים ולמסופים.
מערכת ה-Alias נועדה לאפשר זיהוי נוח של משתמשים באמצעות מזהים קצרים, מבלי שבנק ישראל יוכל לקשר בין זהות לארנק. הפתרונות שהוצגו התבססו לרוב על אינטגרציה עם מערכות חיצוניות, ונחלקו בין גישות שמאפשרות שיוך של מספר טלפון לארנק אחד בלבד לבין גישות שמאפשרות פתיחת מספר ארנקים אצל ספקים שונים תחת אותו מזהה.
ביחס למערכת לניטור הונאות, הדרישה המרכזית הייתה ניטור בזמן אמת תוך שמירה על פרטיות. מרבית הספקים הציעו ניטור בדיעבד, עם דירוגי סיכון שמועברים ל-PSP לצורך טיפול, וכי ניטור בזמן אמת אפשרי אך כרוך בהגדלת זמני השהיה של העסקאות. נעשה שימוש נרחב בכלי AI, אך טרם הוצגו פתרונות בשלים לחלוטין לניטור מיידי ללא פגיעה בחוויית המשתמש.
תגובות והערות שעלו בדיון
- אחד המשתתפים הדגיש את הצורך במתן מענה ליכולת להשתמש בארנק השק"ד גם במקרי קצה שבהם המשתמש לא יכול להשתמש בארנק או שלא ברור למי הסמכות להשתמש בארנק כמו לדוגמה גירושין, פטירה, מחלות וכיוצא בזה, באופן שיצור אמון מול משתמשי הקצה. הוא הדגיש כי חשוב לשים לב שהפיתרון הטכנולוגי שיתן למקרים כאלו לא ישען על צורך בשיתוף פעולה מצד חברות הטכנולוגיה, שאינן בהכרח כפופות לרגולציה הישראלית.
- צוות הפרוייקט ענה כי יהיה ניתן לאמץ את הרגולציה והפתרונות הקיימים כיום בחשבונות הבנק.
- המשתתף הדגיש את הצורך בהסדרה טכנולוגית של מערכת אכיפת החוק, הסדרה שאינה קיימת במטבעות הקריפטוגרפיים של היום.
- צוות הפרוייקט הדגיש כי השקל הדיגיטלי יפעל באון שונה מהמטבעות הקריפטוגרפיים הקיימים היום, וכן כי במסגרת ההיוועצות הטכנולוגית המשיבים התבקשו לפרט כיצד יהיה ניתן ליישם את המדיניות הנדרשת בשק"ד במסגרת הטכנולוגיה המוצעת.
סיכום תגובות הציבור למסמך אפיון השקל הדיגיטלי - יואב סופר
יואב סופר הציג את התייחסות הציבור למסמך האפיון של השקל הדיגיטלי. הוא הזכיר כי המסמך כלל כ-80 שאלות שהופנו לציבור, לאקוסיסטם ולתעשייה, וכי התקבלו כ-190 תגובות בסך הכול. חלק מהתגובות היו קצרות או כלליות מאוד, כולל הבעת עמדה עקרונית בעד או נגד השקל הדיגיטלי ללא נימוק, וגם עמדות אלו נלקחו בחשבון כהשתקפות של מגוון הדעות בציבור. עם זאת, עיקר עבודת הניתוח התמקדה בכ-40 תגובות ענייניות, מפורטות ומעמיקות, שדרשו זמן רב לניתוח.
התמונה הכללית שעלתה מהתגובות היא חיובית למדי. ברוב המקרים הובעה הסכמה עם האפיון שהוצג, עם מבנה האקוסיסטם ועם הפונקציונליות המרכזיות שהוצעו לשקל הדיגיטלי. לצד זאת עלו גם רעיונות והערות ביקורת, שחלקם נבעו, להערכת הצוות, מניסוח לא מספיק חד או ברור של מסמך האפיון עצמו. רבות מהתגובות היו קונסטרוקטיביות ובונות, וכי הן נלקחו ויילקחו בחשבון בהמשך הדרך, במסגרת תהליך האפיון המפורט יותר.
עלו מתחים מרכזיים בין נוחות שימוש לבין פרטיות ואבטחה, ובפרט סביב ניטור הונאות, תוך הסכמה רחבה שיש לקבוע גבולות ברורים לשימוש במידע וליישם עקרונות של Privacy by Design ברמה הטכנולוגית.
התגובות תמכו בגישה של ריבוי סוגי משתמשים המאפשרת שימוש בשקל הדיגיטלי לאנשים פרטיים, ילדים, עסקים קטנים וגדולים, מקומיים וזרים, וכן באפשרות להתמחות של PSP לפי סוגי לקוחות. לצד זאת הובע חשש שאוכלוסיות מסוימות לא יקבלו שירות, ונידון רעיון של PSP ברירת מחדל, שנדחה בשלב הראשון אך יישקל בהמשך. נדונה בהרחבה סוגיית הסופיות והמיידיות, כיתרון מהותי אך גם כמקור לאתגרים בטיפול בטעויות והונאות. הובעה תמיכה באקוסיסטם פתוח שיאפשר שימוש ביישומי תשלום מתקדמים באופן חוצה משתתפים, בדומה לעולם הטלפוניה, בניגוד למגבלות הקיימות כיום ב-P2P.
נושא התשלומים האופליין עורר דעות חלוקות, עם הכרה בערכו אך גם בחשש מעלויות ומורכבות. סוגיות הפרטיות, מניעת מעקב ואפשרות לעסקאות אנונימיות זכו להסכמה עקרונית, לצד זהירות רבה לגבי היקפן וזהות המשתמשים שיוכלו ליהנות מהן. לבסוף, עלו מחלוקות לגבי מגבלות אחזקה ותשלום ריבית על השקל הדיגיטלי. הדעות נעו בין תמיכה במגבלות חזקות לבין התנגדות מוחלטת, וכן בין ראיית הריבית ככלי תחרותי ומוניטרי לבין חשש לפגיעה בבנקים.
תגובות והערות שעלו בדיון
- אחד המשתתפים הדגיש את חשיבות האופליין על מנת לשמר את היכולת לבצע תשלומים גם בעת קיצון של נפילת רשת האינטרנט
סיכום סקר משתמשים עסקיים - ניר יעקבי
ניר יעקבי הזכיר כי בשנה הקודמת בוצע סקר מקיף בקרב משתמשים פרטיים, בשיתוף חוקרות חיצוניות וחטיבת המחקר של בנק ישראל, שממצאיו פורסמו לציבור. הממצא המרכזי היה שלמעלה מ-50 אחוזים מהנשאלים הביעו עניין או עניין גבוה בשימוש בשקל דיגיטלי, כפי שהוצג להם במסגרת המחקר. השנה הוחלט להרחיב את המחקר גם לבתי העסק ועסקים בכלל, מתוך ההבנה כי אימוץ אמצעי תשלום חדש תלוי לא רק ברצון הציבור אלא גם בנכונות של עסקים לקבלו.
לשם כך בוצעו שני מחקרים נפרדים. הראשון היה סקר כמותי בקרב כ-900 עסקים קטנים ועצמאיים, המעסיקים עד 20 עובדים, מדגם שאפשר ביצוע ניתוחים סטטיסטיים. השני היה מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם כ-20 מנהלי כספים של עסקים גדולים, אשר נועדו להתרשמות איכותנית ולא להסקת מסקנות כמותיות.
הממצאים בקרב העסקים הקטנים הראו כי רובם כבר כיום פועלים כמעט לחלוטין באמצעי תשלום דיגיטליים, ורמת השימוש במזומן נמוכה. בנוסף, מרבית בעלי העסקים הקטנים הביעו שביעות רצון גבוהה מאמצעי התשלום הקיימים וציינו כי אינם חווים מחסור באמצעי תשלום, בדומה לתגובות היסטוריות בסקרים על טכנולוגיות חדשות. עם זאת, לאחר שניתנה להם הצגה מפורטת של השקל הדיגיטלי והמאפיינים שלו, כ-20 אחוזים מהנשאלים הביעו עניין ממשי בקבלת ומתן תשלומים באמצעותו, בעיקר עבור תשלומים קטנים בסכומים של עד כ-1,000 ש"ח.
שני יתרונות מרכזיים זוהו בעיני עסקים קטנים: הראשון הוא גובה העמלות, כאשר ההנחה שהוצגה להם הייתה שהעמלות בשקל דיגיטלי יהיו נמוכות יותר מאלו של כרטיסי דביט. השני הוא היעדר מגבלות על היקפי קבלה, בניגוד לאפליקציות תשלום קיימות שבהן קיימות תקרות חודשיות או שנתיות.
גם בקרב העסקים הגדולים נמצאה שביעות רצון גבוהה מאמצעי התשלום הקיימים. עסקים אלה עושים שימוש נרחב בהעברות בנקאיות ובמערכות מס"ב לתשלומים גדולים, כגון משכורות ותשלומים לספקים, וציינו שיפור משמעותי בשירותים אלה בשנים האחרונות. רבים מהם כבר מבצעים חלק מהתשלומים ישירות דרך מערכות מס"ב, דבר המאפשר בקרה טובה יותר וניהול תפעולי יעיל.
בעסקים גדולים הפועלים במודל B2B, עיקר התשלומים מתבצעים בהעברות בנקאיות, ואילו בענפים קמעונאיים הפונים לצרכנים סופיים מרבית ההכנסות מתקבלות בכרטיסי אשראי. גם כאן הובעה שביעות רצון גבוהה מחברות כרטיסי האשראי, ובפרט מהירידה בעמלות בשנים האחרונות. בהיבטי ביטחון, סייבר, הונאות וסופיות סליקה, ציינו העסקים הגדולים כי רמת השירות הקיימת מספקת את צורכיהם.
עם זאת, צוינו מספר גורמים שעשויים לעניין עסקים גדולים בשקל הדיגיטלי: הראשון הוא מיידיות קבלת הכסף והיכולת להשתמש בו מיד, בניגוד לעיכובים הקיימים בכרטיסי אשראי ובהעברות בנקאיות. השני הוא האפשרות לניהול הרשאות מתקדם בתוך הארגון, כגון קביעת זכויות חתימה וסכומי תשלום שונים לבעלי תפקידים שונים. גורם נוסף הוא יצירת מנוף תחרותי מול הבנקים, שכן עצם קיומו של אמצעי תשלום חלופי יכול לשפר את כוח המיקוח של העסקים בתנאי העמלות והשירותים שהם מקבלים כיום. יש לציין כי הממצאים המוצגים הם ראשוניים בלבד, וכי עיבוד נוסף של הנתונים עוד צפוי להיעשות בהמשך.
סיכום תוכנית עבודה לפרויקט לשנת 2026 - יואב סופר
יואב סופר הציג את תוכנית העבודה לשנת 2026. המטרה המרכזית של תוכנית העבודה לשנת 2026 היא להגיע לקראת סוף השנה למסמך המלצה לנגיד, שיבחן האם נכון לבנק ישראל להתקדם מהשלב התכנוני לשלב הביצוע וההנפקה של שקל דיגיטלי, ואם כן באיזו חלופה. מסמך האפיון הנוכחי הוא רחב ושאפתני מאוד, וכולל מגוון רחב של שימושים, סוגי משתמשים ופונקציונליות, אך ברור לצוות שלא ניתן ואף לא נכון ליישם את כל המרכיבים בבת אחת.
לכן, בכוונת הצוות לגבש מספר חלופות או מסלולי יישום, מעין "חבילות", שיאפשרו יישום מדורג של השקל הדיגיטלי. לדוגמה, ניתן להתחיל בפתרון מצומצם לתשלומי P2P ולהתרחב בהמשך ל-P2B ולשימושים נוספים, או לחלופין להתחיל בפתרון המיועד לגופים פיננסיים בלבד, מתוך תכנון להתרחבות עתידית לבתי עסק ולציבור הרחב. חלופות נוספות ייבחנו בהתאם לשיקולי מורכבות, תועלת, סיכון ויכולת יישום.
במקביל לגיבוש ההמלצה, הצוות מתכנן להתחיל בעבודה פנימית על ההיערכות הארגונית והתפעולית הנדרשת בבנק ישראל, כולל שאלות של מבנה, תפקידים ותהליכים, בהתאם למסלולי היישום האפשריים. לאחר הגשת מסמך ההמלצה, ובהנחה שתהליך קבלת ההחלטות ייקח זמן, הצוות מתכוון להתחיל בירידה לרמת תכנון מפורט יותר, שכן מסמך האפיון הנוכחי אינו מאפשר יציאה מיידית לפיתוח או למכרז.
לבסוף צוין כי במהלך שנת 2026 מתוכננים גם ניסויי היתכנות וניסויים טכנולוגיים נוספים, במטרה לבחון מודלים ופתרונות לעומק ולתמוך במסמך ההמלצה בהתנסות אמפירית.