תקציר:
בשנת 2004, בדומה לשנת 2003, הסתכם החשבון השוטף בעודף של 0.5 מיליארד דולרים, לאחר גירעון בחשבון השוטף מתחילת שנות התשעים. השיפור בחשבון השוטף בשנתיים האחרונות בולט במיוחד לאור צמיחת המשק בשנים אלו, שבעבר לוותה בגירעון בחשבון השוטף. הרמה החיובית של החשבון השוטף יחד עם יציבות המחירים ויציבות שער החליפין, שאפיינו את שנת 2004, מספקים לשנת 2005 תנאי פתיחה מהטובים שידע המשק.
השיפור בחשבון השוטף השנה התרחש תוך התרחבות היקפי הפעילות בחשבון הסחורות והשירותים של מאזן התשלומים, והם עברו את רמתם בשנת 2000. שיעורה של ההתרחבות היה 18 אחוזים, והוא היה גבוה בחשבון הסחורות מאשר בחשבון השירותים. התרחבות זו הושפעה מהמשך ההתאוששות בכלכלה העולמית, אך הייתה גבוהה ממנה בהרבה. התרחבות הייתה גם בחשבון הפיננסי, זו השנה השנייה ברציפות; השקעות תושבי חוץ הסתכמו ב-6.6 מיליארדי דולרים לאחר 6 מיליארדים אשתקד, והשקעות תושבי ישראל (למעט השינוי ברזרבות בנק ישראל) גדלו אף הן ל-9.2 מיליארדים לאחר 6.1 מיליארדים אשתקד. בצד השקעות תושבי חוץ בלטו השנה הגידול הניכר בהנפקות של חברות הטכנולוגיה בבורסות בחוץ לארץ וירידה משמעותית בהשקעות הישירות, ובצד השקעות תושבי ישראל בחוץ לארץ בולט הגידול בפיקדונות מערכת הבנקאות בחו"ל.
התרחבות יצוא הסחורות והשירותים תרמה גם להתרחבות היבוא בשל הקשר שבין היצוא לבין היבוא, שמשמש לו תשומה. התרחבות היבוא בשנת 2004 קשורה גם להתרחבות הביקושים המקומיים והיבוא גדל בכל רכיביו (חומרי גלם, מוצרי צריכה ונכסי השקעה). זאת בניגוד לשנת 2003, שבה בשל התמתנות המשק גדל היבוא רק מעט, והיצוא גדל בשיעור כפול ממנו. יש לציין, כי שיעור התרחבות יצוא הסחורות והשירותים בשנתיים האחרונות היה בשיעור גבוה בהרבה מההתרחבות המקומית, וכתוצאה מכך היקף הגירעון בשני סעיפים אלו קטן לפחות ממחצית מהיקפו בשנתיים שקדמו להן. התרחבות זו היא שתרמה את עיקר השינוי בחשבון השוטף.
תרומה נכבדה לגידול בהיקפי הפעילות בחשבון השוטף בשנתיים האחרונות תרמו ענפי הטכנולוגיה העילית, שמהווים קרוב למחצית מהיצוא התעשייתי, ושירותי התוכנה והמו"פ, שיצואם נרשם בחשבון השירותים. ענפים אלה יחד ייצאו השנה בהיקף של 15 מיליארדי דולרים. השיפור, שהיה השנה במצב הגיאו-פוליטי באזור, הגדיל את התיירות הנכנסת ב-40 אחוזים, אך עדיין היקף כניסות התיירים השנה נמוך ב-38 אחוזים מכניסות התיירים בשנת 2000, וההכנסות מתיירים השנה היו נמוכות ב-1.6 מיליארדי דולרים מאלו של שנת 2000.
בחשבון גורמי הייצור באה לביטוי העלייה בריבית העולמית במחצית השנייה של השנה, אשר הגדילה את ההכנסות נטו מריבית של המגזר הפרטי (הבנקאי והלא-בנקאי), שנכסיו בחו"ל גדלו השנה בכ-8 מיליארדי דולרים. מאידך, שינויי הריבית כמעט ולא השפיעו על הוצאות המגזר הציבורי, מכיוון שכמעט כל התחייבויותיו הן לזמן ארוך ובריבית קבועה. ברכיב הוצאות השכר חל בשנים האחרונות שיפור מהותי בשל הירידה במספר העובדים הזרים ובמספר העובדים משטחי הרשות הפלשתינית. מאז השיא של 2001 פחתו הוצאות השכר לעובדים הזרים ב-0.8 מיליארד דולרים, וההוצאות לעובדים מהרשות הפלשתינית פחתו משנת 2000 ב-0.7 מיליארד, והן הסתכמו יחד ב-1.5 מיליארדי דולרים.
החשבון הפיננסי נטו (השקעות תושבי חוץ במשק בניכוי השקעות תושבי ישראל בחוץ לארץ למעט נכסי הרזרבה), שבמשך שנים רבות היה בעודף, הפך להיות בגירעון לראשונה בשנת 2002 - שנת המשבר - והשנה אף גדל הגירעון ל-2.6 מיליארדים.
ניתוח החשבון הפיננסי נטו לפי מכשירי הון ומכשירי חוב מעלה, שבכל השנים האחרונות המשק נמצא בעודף במכשירי הון, כלומר היקף ההשקעות של תושבי חוץ במניות (ישירות ובתיק למסחר), האפיק המשקף את האמון שרוחשים המשקיעים הזרים למשק, גבוה מהיקף ההשקעות של תושבי ישראל במכשירים אלה בחוץ לארץ. לעומת זאת, במכשירי חוב (איגרות חוב, אשראי ופיקדונות), המשק מצוי בגירעון. הגירעון במכשירי החוב הוא, אם כן, פועל יוצא של העודף במכשירי ההון, שכן המשק מאופיין בעודף נמוך בחשבון השוטף.
העודף במכשירי ההון, שבשנים 1999 עד 2001 הסתכם ב-4.3 מיליארדי דולרים בממוצע שנתי, ירד ל-2.2 מיליארדים בממוצע בשנים 2003 ו-2004, כתוצאה מגידול מהיר יותר בהשקעות המשק בחוץ לארץ מאשר השקעות תושבי חוץ במשק. תופעה זו אינה מעידה על ירידה באטרקטיביות המשק בעיני המשקיעים הזרים, שכן כל הגורמים הפועלים למשיכת השקעות זרות - שיעור צמיחה; חדשנות טכנולוגית (ראה תיבה בפרק ג.1, - השקעות תו"ח בישראל), שפעלה להגדלת ההשקעות בענפים אלה; המצב הגיאו-פוליטי; האמון במדיניות הכלכלית; שיכלול שוקי ההון; ההפרטה ותהליך הדה-רגולציה - כולם מצביעים על שיפור בשנתיים האחרונות, אלא שעוצמת הגורמים, שפעלו להגדלת ההשקעות של תושבי ישראל במכשירי הון בחוץ לארץ, הייתה חזקה יותר. מבין אלה ניתן למנות מספר גורמים, שהעיקריים בהם הם: תהליך הגלובליזציה, שבו נוטלות חלק חברות ישראליות גדולות, שאחד מביטוייו הוא רכישות של קווי ייצור בחוץ לארץ בהיקפים ניכרים, וההתאוששות בענפי הטכנולוגיה העילית, שפעלה להגדלת ההשקעות בענפים אלה. הגורמים העיקריים לגידול בגירעון במכשירי החוב נטו מ-2.6 מיליארדי דולרים בממוצע לשנה בשנים 2001 עד 2003 ל-4.7 מיליארדים בשנת 2004, הם: הגידול בעודפי מקורות של מערכת הבנקאות, המופנים להשקעות בחוץ לארץ, כתוצאה מהפחתת חובת הנזילות; ירידת הביקוש לאשראי במט"ח והרפורמות במס, שהעלו את הכדאיות היחסית של החזקת נכסים בחוץ לארץ על ידי משקי הבית והמשקיעים המוסדיים.
כפועל יוצא של הגורמים לשינוי בחשבון הפיננסי, מערכת הבנקאות, הפועלת בעיקר באמצעות מכשירי חוב, העבירה לחוץ לארץ את עודפי המקורות במט"ח של שאר המגזרים בהיקף מצטבר של 7.3 מיליארדי דולרים בשנתיים האחרונות, מהם 2.7 מיליארדים ברביע האחרון. לעומת זאת המגזר הפרטי והמגזר הציבורי מצויים בעודפים.
שנת 2004 התאפיינה גם בהיפוך הכיוון של זרמי ההשקעות הישירות נטו, שהפכו להיות שליליות לראשונה מזה שנים רבות, כתוצאה מירידה חדה בהשקעות תושבי חוץ, ובהיפוך כיוון ההשקעות בתיק למסחר נטו, שהפכו להיות חיוביות, לאחר שלוש שנים שבהן הן היו שליליות, בעיקר בשל גידול בהנפקות של חברות הטכנולוגיה העילית הישראליות בבורסות בחוץ לארץ. חלק מהשינוי נובע מעסקה גדולה, שנרשמה כגידול בהשקעות תושבי חוץ בתיק ניירות ערך למסחר מחד, וכגידול בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחוץ לארץ מאידך.
ההתפתחויות העיקריות - הקובץ במלואו
החשבון השוטף וחשבון ההון - הקובץ במלואו
החשבון הפיננסי - פרק 1 - הקובץ במלואו, פרק 2 - הקובץ במלואו
החוב החיצוני וסיכון האשראי של המשק - הקובץ במלואו