תקציר
· גירעון הממשלה הרחבה הסתכם ב-2015 ב-2.4 אחוזי תוצר – נמוך בחצי נקודת אחוז מהגירעון אשתקד. הגירעון בתקציב הממשלה ירד ב-0.6 נקודת אחוז ועמד על 2.1% – נמוך מהתקרה שנקבעה בתקציב (2.9%).
· היקף החוב הציבורי ביחס לתוצר הסתכם בסוף השנה ב-64.8 אחוזי תוצר – ירידה של שתי נקודות אחוז לעומת אשתקד ושיעור נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD.
· סך ההוצאה הציבורית של הממשלה הרחבה (בלי ריבית) גדל ב-2015 ב-4% לעומת 2014. ההוצאה האזרחית (בלי ריבית) הסתכמה ב-30.7 אחוזי תוצר – ירידה לעומת השנה שעברה ושיעור נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית.
· הגידול הריאלי בצריכה הציבורית האזרחית ב-2015 היה נמוך מהגידול הריאלי בצריכה הביטחונית המקומית, בדומה לשנה שלפני כן. ההוצאה הריאלית לנפש לתשלומי העברה גדלה במהירות על רקע הגידול בהוצאות הרווחה, השינויים הדמוגרפיים וירידת מדד המחירים לצרכן.
· הממשלה פעלה בלי תקציב עד נובמבר, אך משרדיהּ הצליחו להוציא 99% מהתקציב החדש – שיעור ביצוע נמוך רק ב-0.5 נקודת אחוז לעומת הממוצע בשנים שבהן התקציב אושר בזמן. שיעורי הביצוע של המשרדים החברתיים היו נמוכים משהיו בשנים אלה בכ-2 נקודות אחוז.
· הכנסות הממשלה הרחבה המשיכו לעלות, בהמשך למגמה לאחר תכנית הייצוב הפיסקלי ב-2013, והסתכמו ב-36.7 אחוזי תוצר. ההכנסות ממסים הסתכמו ב-30.9 אחוזי תוצר.
· ההכנסות ממסים ישירים על נדל"ן וממע"מ על דירות חדשות, שהיוו ב-2014 כ-5% מסך גביית המסים, תרמו השנה כ-30% מסך הגידול בגבייה, והיו גבוהות בכחצי אחוז תוצר מרמתן באמצע העשור הקודם.
· כרבע מסך הגידול בגביית המסים השנה נבע מהמסים על השכר, וחלק דומה נבע ממס ההכנסה על רווחי חברות ועצמאים.
· הממשלה החליטה לתמוך בפעילות המשק באמצעות הפחתה של שיעורי המע"מ ומס החברות – הפחתה המשתמשת בגבייה הגבוהה משוק הדיור.
· במסגרת התקציב ל-2015 ו-2016 החליטה הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית באופן קבוע מעבר לרמה שנגזרה מכלל ההוצאה הנוכחי. הממשלה העלתה את תקרות הגירעון בשנים הקרובות כיוון שהגידול בהוצאה לא אוזן באמצעות הגדלה קבועה של ההכנסות.
· הממשלה והכנסת החליטו להחיל מנגנון לבקרה ולשליטה על ההתחייבויות להוצאות בתקציבים עתידיים ועל הפחתות מבניות בהכנסות ("הנומרטור"). המנגנון צפוי לשפר את הניהול התקציבי ואת העמידה ביעדי התקציב.