תקציר פרק ו':

  • גירעון הממשלה המרכזית הסתכם ב-7102 ב-%2 תוצר – נמוך מהגירעון אשתקד ומתקרת הגירעון שנקבעה בתקציב, %9.2, משום שתקבולי המיסים עלו על התחזית בתקציב, בעיקר בשל גורמים חד-פעמיים.
  • היחס בין החוב הציבורי לתוצר המשיך לרדת והסתכם בסוף השנה ב-%8.06 תוצר, נמוך מהממוצע ב-DCEO. לצמצום החוב השנה תרמו בעיקר ייסוף השקל ושימוש בעודפי גיוסים משנים עברו.
  • השנה חלה האצה בהוצאות הממשלה הרחבה – הן גדלו ב-%9.6 לעומת אשתקד. ההוצאה האזרחית (ללא ריבית) עלתה ל-%5.23 תוצר מ-%8.03 בשנה הקודמת, אך עדיין נותרה נמוכה מאוד ביחס למרבית המדינות ב-DCEO
  • מכיוון שהממשלה הגדילה את ההוצאות בשיעור גבוה ובמקביל הפחיתה את המיסים הסטטוטוריים, הגירעון המבני עלה בשנתיים האחרונות ב-%2 תוצר.
  • הכנסות הממשלה הרחבה צמחו השנה והגיעו ל-%8.73 תוצר. ההכנסות ממיסים צמחו בשיעור חד, ל-%6.23 תוצר, ועלו על התחזית במידה ניכרת – כ-%3.1 תוצר. עודף הגבייה משקף בעיקר תקבולים חד-פעמיים וכשליש ממנו בא על חשבון תקבולים בשנים הבאות.
  • הכלי הפיסקלי החדש שהופעל השנה – הנומרטור – תורם לשקיפות לגבי ההתחייבויות העתידיות של הממשלה, אך הפעלתו לוותה בשימוש בהוראות שעה, חקיקה שמאפשרת להימנע מההתחייבויות העתידיות במסגרתו.
  • הממשלה אישרה השנה את תוכנית "נטו משפחה" במטרה לתמוך במשפחות של עובדים עם ילדים: לבעלי שכר נמוך הוגדל מענק העבודה, ובעלי שכר גבוה יחסית נהנו מהטבות מס עבור ילדים מתחת לגיל 6. התוכנית משפרת את מצבן של משפחות העובדים בכל חמישוני ההכנסה ומצמצמת את העוני.​