כבוד נשיא המדינה ורעייתו, רוה"מ, שר האוצר, עמיתיי מבנק ישראל, אורחים - מכובדי כולם.
אירוע זה מתקיים בזמן שטובי בנינו ובנותינו נלחמים בחזית על הגנתה של מדינת ישראל. אני מאחל להם ברכת הצלחה. אבקש לשלוח מכאן את תנחומיי למשפחות הנופלים והנרצחים במלחמה, לאחל החלמה שלמה לפצועים ולייחל לשובם במהרה של כל החטופים.
ברצוני להודות לך הנשיא, לראש הממשלה, ולשר האוצר, על ההחלטה למנות אותי לקדנציה שניה כנגיד בנק ישראל. אבקש להודות מעל במה זו גם לעובדי בנק ישראל, על עבודתם המקצועית והמסורה. כמו-כן ברצוני להודות לחברי ההנהלה של הבנק, לחברי הוועדה המוניטארית וחברי המועצה המינהלית של הבנק. אבקש להודות גם באופן אישי לנורית אשתי, לילדיי בר ותומר, ולמשפחתי הקרובה, שמאפשרים לי להקדיש את זמני ומרצי למילוי התפקיד ותומכים בי לכל אורך הדרך.
בדבריי ארצה לסקור מעט את השנים שחלפו, את אירועי המלחמה והשלכותיהם, ולהביט גם מעבר לעת הנוכחית אל אתגרי השנים הבאות.
חמש השנים בהן כיהנתי כנגיד בנק ישראל, היו מהמורכבות שידעה כלכלת ישראל: מגיפת הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה, התפרצות האינפלציה, חמש מערכות בחירות, המחלוקת הציבורית סביב השינויים החוקתיים ועוד. אבל האתגר המשמעותי ביותר, הלאומי והכלכלי, החל עם המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר אשר נתנה את האות למלחמת חרבות ברזל.
לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב השבעה באוקטובר. יחס החוב לתוצר, אחד המדדים החשובים לחוסן של הכלכלה, ירד חזרה לסביבת 60%, הגרעון החזוי בתקציב היה נמוך, שיעור אבטלה נמוך, ותחזית הצמיחה הייתה מעודדת, ודאי בראיה בינלאומית. בנוסף, רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארדי דולרים היוו כרית ביטחון גדולה ואפשרו להתמודד עם הפיחות המהיר בשקל עם פרוץ המלחמה, ולייצב גם שווקים פיננסיים נוספים.
חשוב להדגיש, המשק הישראלי הראה יכולות התאוששות מצוינות ממשברים שפקדו אותו לאורך השנים. זה נכון למשבר הקורונה וגם בבחינה ארוכה יותר של אירועים גיאופוליטיים ובטחוניים. לציבור החפץ חיים, ליזמות ולעמידות הישראלית, ו לכך שאנו מובילים בעולם הטכנולוגיה יש תרומה גדולה לכך. כל אלו מעידים כי למשק הישראלי יש את היסודות הנדרשים לחזור ולשגשג גם לאחר מלחמת חרבות ברזל, אני מדגיש זאת בכל פורום מקומי ובינלאומי.
עם זאת, איננו חיים בעולם עם משאבים בלתי מוגבלים. לכן, כדי למצות את הפוטנציאל של המשק, על רקע ההשלכות הכלכליות והביטחוניות של המלחמה, יש לבצע התאמות במדיניות הכלכלית. המשקיעים, סוכנויות הדירוג, השווקים הפיננסיים והציבור כולו, בוחנים בימים אלו בקפידה את המדיניות בישראל. בעת הזו, עוד יותר מבכל זמן אחר, נדרש לנהל את המדיניות הכלכלית – הפיסקלית והמוניטרית - ב אחריות רבה. על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול הצפוי בתקציב הביטחון - לבין הצורך להמשיך ולהשקיע בהוצאות האזרחיות האחרות, הנמוכות ממילא, ובפרט במנועי צמיחה כתשתיות וחינוך. ברצוני להדגיש שוב – חשוב לשמור על אחריות זו, ולהימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן מקדמות צמיחה.
דרך אפשרית לממש זאת היא שבתקציב 2024, כל ההוצאות הצבאיות והאזרחיות הקשורות ישירות למלחמה ייכללו בקופסא זמנית, שתתווסף מעבר לתקרת ההוצאה המקורית ל-2024. במקביל, ועל-מנת להכיל כבר עכשיו את הגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הביטחון אחרי המלחמה, רצוי לבצע התאמות בהיקף דומה - למשל כ-20 מיליארדי ש"ח, בסעיפים אחרים בתקציב - ומוטב בסעיפים בעלי אופי מתמיד. אלו יכולות להתבצע הן באמצעות הפחתת הוצאות של הממשלה והן בהעלאת הכנסות, כך שתקרת הגירעון תיקבע ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר לאחר המלחמה. רצוי, כי התאמות אלו יבוצעו מהר ככל האפשר, כדי להבהיר לשווקים שישראל תדע לעמוד בנטל הביטחון המוגדל תוך שמירה על אחריות פיסקלית.
ארצה להתייחס גם למציאות הכלכלית במבט צופה פני עתיד, ישנה חשיבות מכרעת בהמשך קידום המגזר הפרטי החזק והמשגשג הקיים בישראל. עלינו להמשיך לקדם חדשנות טכנולוגית שמהווה את קטר הצמיחה של המשק. בנושא זה אין קיצורי דרך, והיסודות לכך היו וימשיכו להיות נטועים עמוק בהשקעה בחינוך איכותי ורלוונטי לילדינו. השינויים הטכנולוגיים, ובכלל זה מהפכת הAI-, מביאים שינויים תכופים יותר בכלכלה וכנראה יאלצו גם את האזרחים והעובדים ליכולות הסתגלות מהירות יותר -- דבר המחייב מיומנויות רלוונטיות. בעולם שכזה מתעצמת חשיבות לימודי הליבה, עבור כל תלמידי ישראל. חינוך הוא מפתח לצמיחה, פתיחת אפשרויות, וצמצום אי השוויון. אנו רוצים שהזדמנויות אלו יעמדו בפני כל ילדי ישראל. בנוסף, על ישראל להמשיך ולהשקיע ולפתח את התשתיות הפיזיות והדיגיטליות. לאלו השפעה על הפריון, על שוק הדיור, על איכות השירות של הסקטור הציבורי ועוד. אלו המפתחות למחר ישראלי בו הכלכלה צועדת קדימה.
יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אין חולק על כך. המדיניות המוניטארית של משק קטן ופתוח כישראל צריכה למצוא את האיזון והניווט המתאים בין מחזורי העסקים והפעילות הגלובלית לבין הצרכים הייחודיים של המשק הישראלי. לכל משק יש את התנאים הספציפיים והמבניים המאפשרים, ואף מחייבים לעיתים, מדיניות שונה. אנו, בבנק ישראל, נמשיך לנהל מדיניות זו באחריות ותוך שימוש בכלי המדיניות העומדים לרשותנו, כדי לשמור על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים, ולתמוך בשגשוג ובצמיחת הכלכלה.
בתקופה שלפני מגיפת הקורונה התמודדו בנקים מרכזיים רבים עם סביבת אינפלציה נמוכה מהיעד. מנגד - הדה-גלובליזציה, יצירת יתירות בשרשראות האספקה העולמיות, והגידול הצפוי בהשקעות תואמות כלכלה נקיית אנרגיה - ייתכן שיביאו ללחצי אינפלציה, גם לאחר תום מחזור האינפלציה הנוכחי. הפרספקטיבה הזו מחזקת את הניתוחים שנעשו בבנק ישראל לאורך השנתיים האחרונות לגבי השארת יעד האינפלציה בעינו - בין אחוז לשלושה אחוזים - המאפשר גמישות הכרחית למשק כשלנו. אנו כמובן נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות העולמיות בנושא זה.
ארצה להתייחס להתפתחויות במערכת הפיננסית. חשוב להבין: המערכת היא הגשר המתווך בין גלגלי הכלכלה, בחיבור בין חסכון והשקעה — ככל שיהיה יעיל יותר, כך ניטיב עם הכלכלה כולה. תרמנו לשינוי מהותי בעולם התשלומים והחדשנות הפיננסית בישראל. לפני חמש שנים לא יכולנו לשלם באמצעות הטלפון הנייד, מעבר לקוחות בין בנקים היה מורכב ולא התבצע אונליין, נתוני דירוג וחיווי אשראי לא היו זמינים, ולא קמו בישראל בנקים חדשים למעלה מ-40 שנה. כל אלו קרמו עור וגידים ומסייעים בראש ובראשונה למשק הבית ולעסק הקטן, שהם גורם משמעותי במוקד החשיבה והעשייה שלנו.
נמשיך להוביל התפתחויות כאלו בעוד צעדי תחרות וחדשנות במערכת הפיננסית. בכוונתי לקדם תכנית אסטרטגית לבנק ישראל לשנים הבאות. נעסוק בין היתר בעולם התשלומים והבנקאות של המחר – המשך בחינת ההנפקה האפשרית של שקל דיגיטלי, ייעול ופישוט של תשלומים חוצי גבולות, ופיתוח העולם הפיננסי העתידי.
אני רוצה לנצל במה זו ולהדגיש שוב את חשיבות היציבות של המערכת הפיננסית. יציבות זו אינה מובנת מאליה, וחבל שיש מי שמקלים ראש בכך. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שזעזועים שאליהם מתלווה גם משבר פיננסי הופכים להיות העמוקים והכואבים ביותר מבחינה כלכלית. זו גם הסיבה שנקטנו צעדים נחושים ומהירים בתחילת אירועי הקורונה ועם פרוץ המלחמה הנוכחית. המודל העסקי בעולם הפיננסי משתנה, אך סיכון הריצה על הבנקים או על גוף פיננסי ממונף הוא מאתגר אף יותר בעולם המודרני והדיגיטלי. לא בכדי פרס הנובל בכלכלה בשנה שעברה הוענק בנושא זה.
בראייה צופת פני עתיד, וכחלק מלקחי המשבר הבנקאי בארה"ב בשנה החולפת, יש צורך גם בבחינה מחודשת של תהליכי הרזולוציה במערכת הפיננסית, של אופן הטמעת גופי בנקאות ופיננסים חדשים ועוד. אנו נמשיך לקדם את הצעדים והכלים השונים שמייצר הבנק לטובת שגשוג ופיתוח המערכת הפיננסית גם בשנים הקרובות, תוך שימור היציבות והגברת התחרות.
לפני סיום אדגיש את החשיבות של חוזקם ועצמאותם של המוסדות השונים, ובינם כמובן גם בנק ישראל. בתקופה האחרונה חווינו אמירות וניסיונות חוזרים ונשנים להתערבות במנגנוני השוק בנושא בנקאות ופיננסים, ואף בנושאי המדיניות המוניטרית, באמצעות הצעות חקיקה. חשוב להבין שפגיעה בתחומים אלו היא פגיעה בכלכלה הישראלית. ישנן דוגמאות למכביר לנזקים שנגרמו במשקים בהם הייתה פגיעה שכזו. השווקים והגופים הבינלאומיים מייחסים חשיבות עליונה לעצמאות ולמקצועיות של הבנק ושל הוועדה המוניטארית. רוה"מ מבין היטב את חשיבות הנושא, ולצערי, היה צריך להתערב מספר פעמים בנושא זה, ואני מודה לו על כך.
לסיום דבריי, אני מייחל לכך שהימים שאחרי המלחמה יהיו של יציאה לדרך חדשה – כזו שלומדת מהעבר, מההצלחות ומהכישלונות. אני מאחל שגשוג לכלל החברה הישראלית, כזה שכולם תורמים ושותפים לו ונהנים מפירותיו.
המשך הכהונה כנגיד בנק ישראל היא זכות גדולה ושליחות עבורי, ובפרט בשעה גורלית זאת. אעשה כמיטב יכולתי כדי להמשיך, ולפעול לטובת הכלכלה הישראלית ולטובת מדינת ישראל.
תודה רבה