שלום לכולם,
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל'. ארבעה חודשים קשים עברו על מדינת ישראל. מעבר לנושאי הביטחון, המלחמה נושאת עמה גם השלכות כלכליות משמעותיות. למלחמה השפעות על כלל הפעילות במשק ועל השווקים הפיננסיים ואי הוודאות עודנה גבוהה. אולם, האיתנות של הכלכלה וההתאוששות המהירה שהמשק הפגין בחודשים האחרונים באו לידי ביטוי גם בהתאוששות של השווקים הפיננסיים וביציבותם. הכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים המאפשרים איתנות ויציבות. הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. מנועי הצמיחה של המשק, בדגש על תחומי החדשנות והטכנולוגיה, בהם אנו מובילים ברמה העולמית, מסייעים למשק להסתגל למצבים שונים ולהתאושש מתקופות קשות.
אעבור כעת להתייחס להחלטתנו היום. דיוני הוועדה המוניטרית שהתקיימו ביומיים האחרונים התמקדו באופן טבעי בהשפעות הכלכליות של המלחמה. הוועדה המוניטרית ניתחה את התהליכים השונים ואת השפעתם על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה, ובתום הדיונים החליטה הוועדה להותיר את הריבית על כנה.
החלטת הריבית משקללת מספר גורמים אשר חלקם פועלים בכיוונים מנוגדים: האינפלציה התמתנה ועומדת על 2.6%, מעט מתחת לתחזיות בתחילת המלחמה. התוצר נפגע באופן משמעותי ברבעון האחרון של 2023, והצמיחה השנתית בשנת 2023 הסתכמה ב-2% בהתאם לתחזית חטיבת המחקר מינואר. מאידך, המשק מראה סימני התאוששות בכמה אינדיקטורים מהותיים: מצב שוק העבודה, הפעילות בכרטיסי אשראי, סקר המגמות, המדד המשולב ונתוני פעילות נוספים. כמו-כן, אי הוודאות השוררת במשק עדיין גבוהה מאוד, בעיקר על רקע התפתחות המלחמה, ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה, למרות ירידה מסויימת בשבועות האחרונים. יתרה מכך המדיניות הפיסקאלית המרחיבה והשפעותיה, והמגבלות על הפעילות בתחום הבנייה עדיין מהווים סיכון להתמתנות האינפלציה. גם הציפיות לשנה קדימה עלו מעט לאחרונה. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שהתה מעל היעד והקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. בחודשים האחרונים, קצב האינפלציה והדינמיקה שלה מוסיפים להתמתן. אינפלציית המוצרים הסחירים המשיכה לרדת, ומושפעת רבות מהתפתחויות בשע"ח. אינפלציית המוצרים שאינם סחירים, המורכבים בעיקר מסעיף הדיור וענפי השירותים, נמצאת עדיין מעל היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מעט ומצויות בקרבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון. למרות התפתחויות אלו, עדיין שוררת אי ודאות בנוגע להשפעות המלחמה על תהליכי האינפלציה.
כמשק קטן ופתוח אנו מושפעים כמובן גם מהסביבה הגלובלית. בעולם, סביבת האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. אינפלציית הליבה, שהייתה "דביקה יותר", מתמתנת גם היא. מרבית הבנקים המרכזיים עדיין מוטרדים מאינפלציית השירותים שנותרת דביקה ומקשה על התכנסות האינפלציה ליעד, ועל-כן מאותתים על תחילת הקלה מוניטרית מאוחרת מכפי שהוערך.
עם פרוץ המלחמה נקטנו במספר צעדים שמטרתם להבטיח תפקוד תקין של השווקים. תכניות אלו הצליחו לייצר עד כה יציבות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים וכן לתמוך במשקי הבית ובעלי העסקים באמצעות המתווים שהופעלו במערכת הבנקאות. הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל, שעמדה על כ-200 מיליארדי דולרים ערב המלחמה, מאפשרת לנו מרחב פעולה לשמירה על היציבות במשק, תוך הפחתת אי הוודאות. כלי המדיניות שהפעלנו עד כה עקביים גם עם מחויבותנו להחזרת האינפלציה ליעד והוועדה המוניטרית מעריכה כי המדיניות המוניטרית הנוכחית תמשיך לתמוך בהתבססות האינפלציה בתוך תחום היעד.
במקביל, ועל-מנת להקל באופן ממוקד על אוכלוסיות המתקשות כלכלית נוכח המלחמה, אנו בבנק ישראל עובדים בימים אלו כדי לגבש הארכה נוספת של מתווה ההקלות של הבנקים בשלושה חודשים נוספים. הארכת המתווה תאפשר לציבור הרלוונטי הזקוק לכך הקלה תזרימית נוספת. לשמחתנו, הבנקים בחרו לאמץ את המתווה עם גיבושו באוקטובר, בסמוך למועד פרוץ המלחמה. בימים הקרובים יפרסם הפיקוח על הבנקים באופן מסודר את הפרטים המלאים לגבי המשך הארכת המתווה.
ארחיב כעת על נתונים כלכליים נוספים שעל הפרק. מנתוני החשבונאות הלאומית שפרסמה הלמ"ס עולה כי התוצר התכווץ באופן משמעותי ברביע האחרון של שנת 2023 ובסיכום השנה צמח בקצב של 2%. הירידה בתוצר הושפעה בעיקר מירידה בפעילות ענף הבנייה ובצריכה הפרטית, בעוד מנגד הצריכה הציבורית גדלה לנוכח המלחמה. הצריכה באמצעות כרטיסי אשראי שחוותה ירידה משמעותית בשבועות הראשונים למלחמה, מתאוששת ורמתה הכוללת גבוהה מהרמה הממוצעת במהלך שנת 2023 וטרם המלחמה.
לשוק הדיור משקל רב בפעילות הכלכלית. המצב הביטחוני הוביל לפגיעה בפעילות ענף הבנייה, בעיקר בשל מחסור בעובדים. מגבלות ההיצע בענף הבנייה והצורך בדיור חלופי למפונים מהווים גורמים שישפיעו על ההתפתחויות בשוק הדיור בהמשך. מעבר לשימור הפעילות בטווח המיידי, יש לנקוט בפעולות הדרושות כדי לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. כפי שציינתי בעבר, זהו המפתח להמשך ההתמתנות של מחירי הדיור.
שוק העבודה ערב המלחמה היה הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה. בעקבות המלחמה, זינק שיעור האבטלה הרחבה, שכולל מועסקים הנעדרים מסיבות כלכליות. זאת, לצד ירידה במספר המשרות הפנויות לרמות שהכרנו ערב משבר הקורונה. לאחר ארבעה חודשי מלחמה, נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על מגמת התאוששות, בעיקר על רקע המשך העלייה בביקוש לעובדים ובהיצע העבודה. שיעור האבטלה הרחבה בחודש ינואר המשיך במגמת הירידה ושיעור המשרות הפנויות עלה. שיעור ההיעדרות מעבודה מסיבות שאינן כלכליות התמתן ומשקף כעת בעיקר משרתי מילואים, לאחר החזרה המאסיבית בנובמבר של מרבית העובדים שנעדרו מסיבות אחרות.
ארצה להתייחס להורדת דירוג האשראי של החוב של מדינת ישראל מ-A1 ל-A2 ופרסום אופק דירוג שלילי על ידי חברת מודיס. ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירה סוכנות הדירוג, בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום מלחמת "חרבות ברזל", השפעת המלחמה על פניוּת הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב הפיסקלי. הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי-הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית. אזכיר כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. נראה כי הסיכונים המתוארים כבר גולמו בשוק על ידי המשקיעים עוד קודם, ובשווקים הפיננסיים ובשוק המט"ח לא ניכרת עד כה השפעה משמעותית נוספת להורדת דירוג האשראי. כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל וגופים נוספים. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה.
זה המקום להזכיר שוב כי מדיניות פיסקלית אחראית, שהביאה את המשק ליחס חוב תוצר של כ-60% בתחילת המלחמה, היא נכס אסטרטגי במונחים כלכליים. יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר למשק ישנן הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה, בהוצאות הביטחון ובשמירה על "שגרת המלחמה" של העורף באמצעות תמיכה וסיוע לעסקים ולמשקי הבית שנפגעו. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל.
תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 מאתגר במיוחד. ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עלייה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי והן מהוצאות אזרחיות. בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מוגברת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. יש לכך משמעות כלכלית רבה.
התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו. לפיכך חשוב כי מסגרת התקציב שהגישה הממשלה, הכוללת התאמות פיסקליות משמעותיות כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הבטחון, תישמר גם בתום תהליך החקיקה בכנסת.
אני חוזר על הצורך להניע במהלך התקופה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. הוועדה תוכל לדון באופן מושכל על גובה והרכב תקציב הביטחון ואני מקווה שמינוי הוועדה יושלם בהקדם. עבודת ועדה כזו ויישום מסקנותיה יוכלו לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם צרכי הבטחון תוך התחשבות בצרכים האזרחיים ובצורך באחריות פיסקלית.
לסיום, תקופה קשה עוברת על מדינת ישראל. אנו בבנק ישראל נמשיך לסייע לכלכלה הישראלית לצלוח את האתגרים השונים שעוד צפויים לנו. כפי שידעה כלכלת ישראל להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה, למשק הישראלי יש את המרכיבים הנחוצים לממש את פוטנציאל הצמיחה הגלום בו.
אבקש למסור גם מעל במה זו שבנק ישראל והוועדה המוניטרית רוצים לחזק את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון אשר מחרפים נפשם למעננו בחזית. אנו שולחים תנחומינו למשפחות השכולות, איחולי החלמה מלאה לפצועים ומייחלים לחזרתם המהירה של כל החטופים והנעדרים. ליבנו אתכם.
תודה רבה