30.05.2011
 
עיקרי דבריו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ביום העיון של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים שנערך ב-29.5.11
 
להלן עיקרי דבריו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ביום העיון של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים שנערך ב-29.5.11:
העמידה ביעדי הגירעון בשנים האחרונות תרמה להתמודדות המוצלחת של המשק הישראלי עם המשבר הכלכלי שפקד את העולם.  
על רקע אי-הוודאות שנוצרה עקב השינויים הגיאו-פוליטיים, העשויים להשפיע על ההוצאה הביטחונית, חשוב להימנע מהחמרה בחוסר האיזון התקציבי החל משנת 2013.  
בתקופת המשבר הצליח המשק להוריד את משקל החוב הציבורי בתוצר, בעוד שמדינות רבות הגדילו את חובן והדבר מקשה על ההתאוששות שלהן מהמשבר הכלכלי. האסטרטגיה של שמירה על גירעון נמוך בתקופה שקדמה למשבר, והשאיפה להפחתה הדרגתית של משקל הגירעון הציבורי בתוצר אחריו, הוכחה כמוצלחת מאוד; כך טען היום ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, המשנה למנהלת חטיבת המחקר, בכנס של מכון פאלק בנושא "סדרי העדיפויות בתקציב הממשלה".
האירועים המתרחשים במדינות ערב עלולים להשפיע על האיזונים הגיאו-פוליטיים הקיימים היום, אם כי מוקדם עדין לקבוע איזה סוג של השפעה על תקציב המדינה יהיה לאירועים בטווח הארוך. בטווח הקצר האירועים עשויים להשפיע על התפתחות ההוצאה הביטחונית בישראל בפועל, שהיא שונה מהתקציב המקורי, וזאת לאחר מספר שנים בהן ההוצאה הביטחונית עלתה בממוצע בכ-2 מליארדי ₪ לשנה (תרשים 1). יצוין גם כי בשנים האחרונות ההוצאה בפועל בתקציב הביטחון הייתה גבוהה מהתקציב המקורי.
ד"ר סטרבצ'ינסקי טען כי חשוב שכל החלטה תקציבית שתתקבל בחודשים הקרובים, כולל כאלה שקשורות להסכמי השכר, תתחשב בהשפעה הצפויה של ההחלטה על תקציב הממשלה בשנים הבאות – ובמיוחד החל מ-2013: על פי התחזיות של חטיבת המחקר ועל סמך ההחלטות שהתקבלו עד כה, הגירעון צפוי לעמוד על 3 אחוזי תוצר - מעל היעד שנקבע לאותה שנה, העומד על 1.5 אחוזי תוצר. אומדן זה אינו כולל את הסכם השכר עם המורים העל יסודיים (נחתם אתמול) ועם הרופאים (הנמצא במשא ומתן).
בהינתן שההוצאה האזרחית בישראל (באחוזי תוצר) היא נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, ובפרט בהינתן הצורך להמשיך ולהשקיע בתחום החינוך, דרגות החופש של תרחישי המדיניות העתידיים מוגבלות – והן דורשות להסתכל על כל המרכיבים של המדיניות הפיסקאלית – כולל ההכנסות ממיסים. כזכור נקבע תוואי עתידי יורד של שיעורי מס הכנסה ליחידים ושל מס חברות. נכון להיום נראה כי ניתן יהיה לממש את התכנית תוך שמירה על יעדי הגירעון רק אם שיעור הצמיחה במשק יהיה גבוה באופן משמעותי ולאורך זמן מהתחזית – בשיעור מעל 5 אחוזים לשנה. יש להדגיש כי בשנה האחרונה שיעור הצמיחה אכן עומד על קצב זה, ואם זה יימשך כך, ניתן יהיה לממש את התכנית. יחד עם זאת, אי-הוודאות ביחס לצמיחה והיתרונות הבולטים של הפחתת החוב כפי שהוזכר לעיל, מחייבים לשקול בין ההחלטות האלטרנטיביות שעומדות מול הממשלה.
 
תרשים 1