יציבות פיננסית. למה זה כל כך חשוב?

המערכת הפיננסית היא כמו הגלגלים שמניעים את הכלכלה במכונית שמסיעה את הכסף שלנו - מאיתנו ואלינו. איכות הנסיעה במכונית מושפעת מיציבות כל הגורמים במערכת ומחוצה לה

מה היא "יציבות פיננסית"?

בשיח הכלכלי, כשמשתמשים במושג "יציבות פיננסית", מתכוונים, למעשה, ל"יציבות המערכת הפיננסית", שכוללת שלוש צלעות: מערך המוסדות הפיננסיים - הבנקים, חברות הביטוח, וגופים פיננסיים אחרים; השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, מטבע החוץ וניירות הערך; ומערך התשלומים והסליקה (לינק לאייטם "סליקה").

איך המערכת הפיננסית משפיעה על חיי היומיום שלי?

באמצעות המערכת הפיננסית, כל אחת ואחד מאתנו יכולים לבצע ארבע פעולות פיננסיות מרכזיות: * תשלום/גבייה עבור רכישה/מכירה של סחורות ושירותים * ניהול סיכונים בעזרת רכישת ביטוחים שונים * ניהול חסכונות - לטווח הקצר והארוך * נטילת הלוואות – להשקעה, צריכה, או כל מטרה אחרת

המערכת הפיננסית, ובתוכה מערך המוסדות הפיננסיים – הבנקים, חברות הביטוח, וגופים פיננסיים אחרים; השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, מטבע החוץ וניירות הערך; ומערך התשלומים והסליקה. מהמערכת יוצאים חצים (?) שמצביעים על הפעולות שאנחנו מבצעים באמצעות המערכת הפיננסית: תשלום/גבייה עבור רכישה/מכירה של סחורות ושירותים/ ניהול סיכונים בעזרת רכישת ביטוחים שונים/ ניהול חסכונות - לטווח הקצר והארוך/ נטילת הלוואות – להשקעה, צריכה, או כל מטרה אחרת.
מערכת פיננסית תקינה מפשטת את כל התהליכים האלו עבור הפרטים במשק, ומאפשר לקיים פעילות כלכלית בהיקף הרבה יותר גבוה, לעומת מצב בו לא הייתה מערכת פיננסית.
נניח שחברה קטנה צריכה הלוואה כדי להרחיב את פס הייצור שלה, ובמקום אחר במדינה ישנו אדם פרטי שמעוניין לחסוך חלק מהכנסתו. האדם הפרטי מפקיד את כספו בגוף פיננסי כלשהו – למשל, בבנק או בקרן פנסיה - ואותו גוף פיננסי מלווה את הכסף (של אותו אדם פרטי ורבים אחרים כמוהו) לחברה הזקוקה להלוואה. ללא מערכת פיננסית, הלווה (החברה) והמלווה (האדם הפרטי) לא היו יודעים זה על קיומו של זה, וייתכן שהעסקה לא הייתה מתבצעת. וגם אם, נניח, שהצדדים היו נפגשים, במקרה, המלווה היה צריך להעריך את הסיכון ויכולת ההחזר של המלווה, שני הצדדים היו צריכים לנהל מערך מורכב של גביה ותשלום, וכדומה. המערכת הפיננסית מייעלת את התהליך עבור כל הצדדים.

מה התנאים ליציבות פיננסית?

המערכת הפיננסית היא כמו הגלגלים שמניעים את הכלכלה במכונית שמסיעה את הכסף שלנו - מאתנו ואלינו. איכות הנסיעה מושפעת מאיכות כל מערכות הרכב ומהסינרגיה ביניהן.

בנוסף, ישנם גורמים חיצוניים המשפיעים על מהלך הנסיעה, כמו תנאי הדרך ותנאי מזג האוויר – או בנמשל למערכת הפיננסית: ההתפתחויות של המשק המקומי והשווקים הבינלאומיים – חלקן ידועות מראש ומאפשרות תכנון והערכות מוקדמת, אך חלקן בלתי צפויות ומאתגרות את המערכת.
ככל שהמערכת, בכללותה, יעילה ואמינה יותר, כך הנסיעה יכולה להימשך בבטחה זמן רב יותר – גם אם חסר אוויר באחד הגלגלים או כשתנאי הדרך ומזג האוויר קשוחים. עם זאת, ישנן בעיות מערכתיות או תנאים חיצוניים שעשויים לגרום לפאנצ'ר רציני, פגיעה בשלדה, ואף איבוד שליטה על המכונית. המשמעות: קיימת תלות הדדית בין יציבותה של המערכת הפיננסית ליציבותה של הפעילות הכלכלית השוטפת במשק. כל משבר שפוקד את המשק (כלכלי, ביטחוני, מדיני) עלול להשפיע על יציבותה של המערכת הפיננסית, ולהיפך. וכך גם שינויים חדים בשער הריבית (לינק לאייטם "ריבית"), בשער החליפין (לינק לאייטם "שער חליפין"), או במדיניות התקציבית של הממשלה. בנוסף, יציבותה של המערכת הפיננסית מושפעת, בצורה ישירה, מיציבותן של המערכות הפיננסיות והשווקים ברחבי העולם.

מה קורה כשהמערכת הפיננסית אינה יציבה?

לא פשוט לזהות מוקד של חוסר יציבות במערכת פיננסית, בוודאי כשמדובר במערכת שצלעותיה חזקות ויכולות לפצות אחת על חולשות השנייה. אולם, נקודות חולשה חבויות יכולות להשאיר את המערכת הפיננסית פגיעה; ואם המוסדות הפיננסיים אינם ערוכים להתמודד עם אירועים בלתי צפויים, כשתנאי הכביש או מזג האוויר יזעיפו פנים למכונית שלנו, החולשות יהפכו לבעיות, ולעיתים גם למשבר פיננסי.
ההשלכות של חוסר יציבות במערכת הפיננסית על משקי הבית תלויה, כמובן, בעומק ובהיקף של הבעיות במערכת. מערכת פיננסית לא יציבה עלולה לפגוע, בין היתר, ביכולת לגייס הלוואות, למשוך פיקדונות, לנהל סיכונים בתבונה, לשלם עבור מוצרים וסחורות, ועוד.
אחת הדוגמאות מהשנים האחרונות, שממחישות את התלות בין המערכת הפיננסית לאקלים הפיננסי והשפעתם על חיי היומיום של הציבור, היא המשבר הפיננסי העולמי שהתרחש בשנים 2008/9. למשבר היו מספר גורמים, כשאחד מהם היה משבר בשוק המשכנתאות בארה"ב. בשיא המשבר, בנק בשם Lehman Brothers פשט את הרגל, דבר שהוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת הבנקאית, וכך, למשבר פיננסי גלובלי חריף, שכלל, בין השאר, פיטורים נרחבים, קיצוצי שכר ומיתון כבד.
המשבר הפיננסי לא פסח על ישראל, אך הודות ליציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, הכלכלה הישראלית הצליחה להתאושש מהר, יחסית, מהטלטלות החריגות, ושווקיה הפכו אטרקטיביים עבור משקיעים רבים. למרות תנאי דרך קשים (ההתפתחויות בכלכלה העולמית), ה"מכונית" של המערכת הפיננסית הישראלית הייתה איתנה וחסונה, וצלחה את המשבר ללא קושי.

כיצד ניתן לפתח ולטפח מערכת פיננסית יציבה יותר?

בנק ישראל הוא הגוף שאחראי, לפי החוק (לינק לחוק), על קידום היציבות הפיננסית בישראל, בכללותה. מספר יחידות וגופים בבנק עוסקים במשימה:
האגף הפיננסי בחטיבת המחקר אוסף נתונים ומידע על המערכת הפיננסית, מפתח שיטות ניתוח, עוקב אחר מצב המערכת, מעריך את האיומים על היציבות, ומגבש המלצות על צעדי מנע, דרכים לבלימת התפשטות הזעזועים וניהול משברים.
אגף מערכות תשלומים וסליקה במחלקת חות"ם (לינק חותם), אחראי על היציבות והרציפות התפקודית של מערכות התשלומים והסליקה במשק.
הגוף שאחראי על אחד החלקים המהותיים במערכת הפיננסית, הוא חטיבת הפיקוח על הבנקים, שבאחריותה לפקח על יציבות התאגידים הבנקאיים ולשמור על ניהולם התקין. לחטיבת הפיקוח יש גם תפקידים נוספים, עליהם ניתן לקרוא בהרחבה (לינק לאייטם "הפיקוח על הבנקים") .

דו"ח היציבות הפיננסית

בנק ישראל מפרסם, פעמיים בשנה - בחודשים יוני ודצמבר – את "דו"ח היציבות הפיננסית". הדו"ח הדו-שנתי מעניק תמונת מצב מפורטת ועדכנית שמעריכה את יציבותה, יעילותה ועמידותה של המערכת המקומית. הדו"ח משקף לציבור הרחב את עיקרי הערכת המצב שהציגו כלכלני הבנק לוועדה המוניטרית (לינק לאייטם "הוועדה המוניטרית") ולוועדה ליציבות פיננסית (לינק לאייטם "יציבות פיננסית"), ומופיעות בו הרחבות בנושאים שונים אודות המערכת הפיננסית (לינק לדוחות יציבות פיננסית באתר בנק ישראל).