לא גדל על העצים

שטר כסף עובר ידיים רבות ומסלול ארוך לאורך חייו, אבל את דרכו הוא מתחיל בבנק ישראל. לאורך הדרך, מתקיימת גם תחרות עיצוב, מיוצרים גיליונות נייר מיוחד ופועלות מכונות ייעודיות להדפסת השטרות

מגיל צעיר הסבירו לנו ש"כסף לא גדל על העצים", אבל לא הרחיבו איך הוא בכל זאת נוצר. כמו במדינות רבות בעולם, גם בישראל, הגוף היחיד שמורשה להנפיק שטרות, מעות ומטבעות זיכרון, הוא הבנק המרכזי. הנפקת סדרת שטרות חדשה נעשית, במדינות מפותחות, אחת ל-10-15 שנים. השיקול המרכזי, בדרך כלל, הוא הצורך לחדש את סימני הביטחון, לאור התפתחות טכנולוגיות והתפתחות שיטות הזיוף שהולכות ומשתכללות.

בחירת הנושא לסדרת השטרות החדשה

שטר כסף עובר ידיים רבות ומסלול ארוך לאורך חייו, אבל את דרכו הוא מתחיל בהחלטת נגיד בנק ישראל להנפיק סדרת שטרות חדשה. לאחר קבלת ההחלטה, נבחר נושא לסדרת השטרות החדשה – למשל, היסטוריה, אמנות, אדריכלות, שירה, אישים חשובים בתולדות המדינה, וכיו"ב. בחירת הנושא נעשית בהתייעצות עם הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון, שמורכבת מאנשי ציבור: אמנים, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, נומיסמטים, אנשי תקשורת, ועוד.

העיצוב

לאחר בחירת הנושא, יש צורך להתחיל בעבודת עיצוב השטרות עצמם. לצורך עיצובה של סדרה ג' של השקל החדש, למשל, אותה סדרת שטרות בה אנחנו עושים שימוש כיום, פרסם בנק ישראל קול קורא והזמין מעצבים גרפיים להציע עיצובים לסדרת השטרות החדשה. בין כלל ההצעות שהוגשו, נערכה תחרות אנונימית לבחירת העיצובים הזוכים. במסגרת תהליך עיצוב השטרות, נקבעים כל פרטי השטרות עצמם: גודלם, צבעם, הכיתוב שהם נושאים וכיו"ב. בנוסף, משולבים בשטרות מגוון של סימני ביטחון כנגד זיופים (לינק לסרטון אמצעי זיהוי), עבור הציבור ועבור מכונות הממכר, ביניהם: הדיוקן השקוף, הערך המנוקב, הספר המוזהב, הדיו הבולטת, , ועוד.

הייצור

העיצוב הסופי של השטרות נקבע על ידי הנגיד, באישור המועצה המנהלית של הבנק והממשלה. משנתקבלו האישורים הנדרשים לפי החוק, מתחיל תהליך הייצור אצל יצרן הנייר המשמש מצע לשטרות, ובמקביל, בבית הדפוס. במהלך כל שלב בייצור הנייר ובהדפסה, חומרי הגלם והשטרות עוברים תהליכי בקרה קפדניים לצורך הבטחת תקינותם, עמידותם והתאמתם של השטרות וסימני הביטחון למפרט.

השטרות מודפסים על גבי גיליונות גדולים, שכל אחד מהם מכיל מספר רב של שטרות. לאחר ההדפסה, הגיליונות נחתכים והשטרות נארזים בחבילות.

ההפצה

מבנק ישראל, השטרות עוברים למרכזי המזומנים של הבנקים, חברות הבלדרות וחברת הדואר, ובאמצעותם הם מסופקים לציבור. שטרות שהציבור מפקיד בבנקים ואינם ראויים עוד לשימוש חוזר, מופקדים חזרה בבנק ישראל. השטרות שמגיעים לבנק נספרים וממוינים: שטרות בלויים נגרסים אוטומטית - בתהליך שאינו כולל מגע יד אדם, ושטרות שעדיין ראויים, ממוחזרים לשימוש עתידי. בתאגידים הבנקאיים ובבנק ישראל מצויות מכונות מיוחדות הסופרות, ממיינות ומזהות את השטרות החשודים כמזויפים. במידה ונמצאים כאלה, הם נמסרים לטיפולה של המשטרה.