הבנק המרכזי מדבר עברית!

"דבר עברית והבראת", אמר אליעזר בן יהודה, ולכבוד יום השפה העברית החל כמידי שנה בכ"א בטבת, נסביר מעט על מספר מונחים עבריים הקשורים לכלכלה ולמערכת המטבע, ולבנק המרכזי של מדינת ישראל, הבנק הממלכתי – בנק ישראל.

ראשית נתחיל במונח "נגיד". מהו מונח זה? ומדוע מכונה מי שעומד בראשו של הבנק המרכזי בכינוי המיוחד הזה – "נגיד"?

ובכן, כאשר חוקק חוק בנק ישראל בשנת 1954 נקבעו תפקידיו שהעיקרי שבהם הוא שמירה על יציבות המחירים, דהיינו שמירה על ערכו של הכסף. כן נקבע גם שהנגיד יעמוד בראשו של הבנק המרכזי ומעמדו יהיה עצמאי, דהיינו הוא לא יהיה כפוף לממשלה.

בשל חשיבות התפקיד והמעמד הגבוה חיפשו כינוי שבו יוכלו לכנותו. יש לומר שגם עלו מחשבות לכנותו "נשיא" בדומה לנשיא הבנק העולמי וכדומה, אלא שהדבר נשלל. ואז פנו למקורות העבריים בתנ"ך. שם מצאו את המילה "נגיד", תחילה בספר שמואל א', ט, ט"ז, כאשר אלוהים אומר לשמואל: "כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן וּמְשַׁחְתּוֹ לנגיד על עמי ישראל". אלא שכאן הביטוי 'נגיד' היווה מילה למונח מלך  (כידוע, שאול היה מלך) והייתה התנגדות לכנות כך את העומד בראש הבנק. עם שהמשיכו לקרוא הגיעו לספר דברי הימים א' כ"ו, כ"ד, ושם מצאו את הפסוק "וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת." כלומר היה אדם מטעם הממלכה שתפקידו היה "לשמור על האוצרות" ואכן הדבר תאם את תפקידו המרכזי  של הנגיד (שהוא כאמור לשמור על ערכו של הכסף) ומכאן בא כינוי זה.

נעבור למילה "שקל". המונח "שקל" מופיע מספר פעמים בתנ"ך, והמקום הידוע הוא בספר בראשית, כ"ג, ט"ז: "וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר." מעניין לציין כי המונח "שקל" מופיע גם על מטבעות המרד הגדול של היהודים ברומאים, שנערך בשנים 66-73 לספירה. שימו לב שבמונח "שקל" טבוע השורש 'ש.ק.ל.", מה שמאשש השערה שהמסחר בתקופת המקרא התנהל בשקילת מתכת יקרה, כאשר השקל שימש כיחידת משקל.

כמה טוב אפוא ששם המטבע שלנו הקודם "לירה", שהינו מונח שאינו עברי, הוחלף בשם התנכ"י "שקל".

וגם המילה "אגורה" באה מהתנ"ך! בספר שמואל א', ב, ל"ו: "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף...".

הייתם משערים שהמונח "כלכלה" הינו עברי במקורו?

רבים סבורים כי הוא מונח חדש יחסית, אך יש לדעת כי גם הוא באה ממקורותינו. הנה בספר בראשית כתוב בספר בראשית, מ"ז, י"ב: "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף."

ונסיים בחידה עברית: האם המילה "מטבע" היא זכר או נקבה?

אם כן, המילה "מטבע" היא גם זכר וגם נקבה! בדומה למילים "שמש", "דרך" ו"רוח" ועוד... רק לפני שבועות אחדים הכריזה האקדמיה ללשון כי גם המילה "גרב" תיחשב מעתה לזכר ולנקבה – כבוד לאקדמיה ולפעילותה המבורכת למען השפה העברית! ואגב, גם המילה "דיו" היא זכר ונקבה וגם היא קשורה לעולם הכסף... שכן, הדיו משמש מגן מסויים על השטרות מפני זיוף! בסימני הביטחון שעל השטרות משולבים סוגים ומיוחדים של דיו מקשים מאוד על הזיוף.

ואגב, "מעה", שרק לפני זמן קצר חילקנו  אותה בחג החנוכה כ"דמי חנוכה" (שימו לב למונח "דמים" המשמש בכפל משמעות!), היא התרגום המדוייק למילה COIN, כאשר התרגום למילה "מטבע" הוא CURRENCY; "מטבע" הוא מונח הכולל בתוכו גם שטרות וגם מעות.

אם תרצו לדעת עוד מהי "פרוטה" ומהו "סלע" ומהו "זוז", ואם תרצו לדעת ולראות במו עיניכם מה כתוב על המעות שהטביעו כאן אבותינו לפני למעלה מ-2000 שנה באותיות עבריות קדומות, ואם תרצו לדעת איך סוגים מיוחדים של דיו מְגִנִּים על השטר מפני זיוף – תוכלו לבקר במרכז המבקרים של בנק ישראל!